יוסף רוזין: הבדלים בין גרסאות בדף

בשנת [[תר"פ]], לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, שלח הרב [[יהושע נמיוטין]] מכתב אל הרב רוזין בו הוא מספר לו על פטירת אדמו"ר הרש"ב. למשמע השורה הגיב הרב רוזין: "לידידי הרב החריף ובקי, מתון ומסיק שמעתא כבוד-מורנו-ורבינו-הרב רבי יהושע נרו-יאיר, רב בווליז. מכתבו קיבלתי כעת ממש . . הנה שקולה מיתת צדיקים כשרפת בית אלקינו . . כל זמן שהוא חרב הוה בכל רגע חורבן חדש . . וכל רגע ורגע הוה חורבן{{הערת שוליים|מכתב מיום [[ד' בסיוון]] שנת [[תר"פ]]. מודפס בשלמות בקובץ "לב לדעת" - [[י' בשבט]] [[תש"נ]] ע' כ"ז, כ"ח.}}.

===עם אדמו"ר הריי"צ===

באחד ממכתביו כותב אדמו"ר הריי"צ אל הרב רוזין: {{ציטוטון|הוד כבוד שר התורה, הנאמן בבית אלקים, נשיא ישראל, נרו הדרתו ותפארתו, הנודע בכל קצוי תבל, גאוני עם אלקי אברהם באצילות הודו יתהללו, יראת ה' אוצרו, כבוד שם תפארתו מרנא ורבנא יוסף שליט"א}}{{הערת שוליים|מכתב מיום [[י"ז בשבט]] שנת [[תרפ"ב]]. מובא ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 270 ע' 30 ואילך.}}. אדמו"ר הריי"צ גם סייע לו כלכלית בכותבו {{ציטוטון|לצרכי רום מעלת גאונו הפרטי}}{{הערת שוליים|מופיע ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 219 ע' 18-19. ראה שם מכתבים נוספים.}}.

בשנת [[תרפ"ד]] התגברו הרדיפות נגד הפצת התורה והיהדות ב[[רוסטוב]] ואדמו"ר הריי"צ רצה לעבור ללנינגרד. לפני כן שלח כמה שלושה חסידים שיביקשו את רשותו של הרב רוזין שהיה רב המקום. הם הלכו אל הרב רוזין ואמרו לו שאולי כדאי שהוא יחזור לדווינסק. הרב רוזין חייך ולא ענה להם מאומה. כשנודע לאדמו"ר הריי"צ מה שהם אמרו לרב רוזין, הוא שלח להודיע להם שהם משחקים באש ושילכו מיד אל הגאון ויבקשו ממנו מחילה. אחד מהם ניגש ואמר לרב רוזין שהרבי צוה עליו לבקש מחילה. הגיב הרב רוזין: "זהו [[חסיד]] אמיתי.. הוא מבקש מחילה רק מפני שהרבי ציווהו.. הנהגה כזו כה יקרה לי, עד כי רק בזכותה הנני מוחל בלב שלם". השנים האחרים לא ביקשו מחילה ואחד מהם נהרג על ידי הקומוניסטים והשני יצא מדעתו{{הערת שוליים|ראו באריכות ב[[שבועון בית משיח]], גיליון 520 ע' 48-49, מרשימתו של הרב [[שניאור זלמן חנין]].}}. ב[[חודש סיון]] [[תרפ"ד]] הגיע אדמו"ר הריי"צ ללנינגרד והלך עם הרב [[שמואל נמיוטין]] לבקר את הרב רוזין. הרב נמיוטין תיאר אחר כך שאדמו"ר הריי"צ התכונן לפגישה כמו לפגישה עם מלך. ר' שמואל נכנס אל הרב רוזין והודיע שהרבי הגיע. הרב רוזין יצא לקבל את פניו. הפגישה נמשכה כשעתים. בהזדמנות כאשר נשלח הרב נמיוטין על ידי אדמו"ר הריי"צ  לקרוא לרב רוזין הוא התבטא "הנשיא קורא!" ומיד ביקש את מעילו ורצה לצאת לנסיעה. כששמעה זאת אשתו, אמרה שהוא עדיין לא אכל היום כלום והניחה לפניו סרדינים קטנים, עוגיה וכוס חלב. הגאון טעם משהו מהדג, לגם לגימה מהחלב, ואמר: "צריך להזדרז, הנשיא מחכה".

הרגצ'ובר ב[[לנינגרד]] למד חברותא עם הרב מנחם מענדל גולומבוביץ שהיה [[חסיד]]ם של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]].

===עם הרבי===