33,627
עריכות
יוסף רוזין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←עם אדמו"ר הריי"צ
| שורה 80: | שורה 80: | ||
באחד ממכתביו כותב אדמו"ר הריי"צ אל הרב רוזין: {{ציטוטון|הוד כבוד שר התורה, הנאמן בבית אלקים, נשיא ישראל, נרו הדרתו ותפארתו, הנודע בכל קצוי תבל, גאוני עם אלקי אברהם באצילות הודו יתהללו, יראת ה' אוצרו, כבוד שם תפארתו מרנא ורבנא יוסף שליט"א}}{{הערת שוליים|מכתב מיום [[י"ז בשבט]] שנת [[תרפ"ב]]. מובא ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 270 ע' 30 ואילך.}}. אדמו"ר הריי"צ גם סייע לו כלכלית בכותבו {{ציטוטון|לצרכי רום מעלת גאונו הפרטי}}{{הערת שוליים|מופיע ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 219 ע' 18-19. ראה שם מכתבים נוספים.}}. | באחד ממכתביו כותב אדמו"ר הריי"צ אל הרב רוזין: {{ציטוטון|הוד כבוד שר התורה, הנאמן בבית אלקים, נשיא ישראל, נרו הדרתו ותפארתו, הנודע בכל קצוי תבל, גאוני עם אלקי אברהם באצילות הודו יתהללו, יראת ה' אוצרו, כבוד שם תפארתו מרנא ורבנא יוסף שליט"א}}{{הערת שוליים|מכתב מיום [[י"ז בשבט]] שנת [[תרפ"ב]]. מובא ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 270 ע' 30 ואילך.}}. אדמו"ר הריי"צ גם סייע לו כלכלית בכותבו {{ציטוטון|לצרכי רום מעלת גאונו הפרטי}}{{הערת שוליים|מופיע ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 219 ע' 18-19. ראה שם מכתבים נוספים.}}. | ||
ב[[חג השבועות]] שנת [[תרפ"ג]] ביקרו הרב [[שמחה גורודצדקי]] והרב שמואל מיכל טריינין אצל הרב רוזין והעלתה שאלה לגבי עישון ב[[יום טוב]]. העיר ר' שמואל מיכל טריינין ש[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לעשן ביום טוב בצנעה. השיב לו הרב רוזין: {{ציטוטון|הרי הוא [[צדיק]] עליון והעישון שלו הוא ענין אחר לגמרי}}. התבטאות דומה אמר גם על אדמו"ר הריי"צ. היה זה כאשר ייעץ לחסידים לעזוב את רוסיה{{הערת שוליים|בהתבסס על דברי ה[[רמב"ם]] שאומר שאסור לאדם לשהות במדינה שמעשיה מקולקלים.}} וכששאלוהו הרי אדמו"ר הריי"צ נמצא ברוסיה, ענה: {{ציטוטון|הרי הוא צדיק עליון ומה לנו להשתוות אליו}}. | |||
בשנת תרפ"ד | בשנת [[תרפ"ד]] התגברו הרדיפות נגד הפצת התורה והיהדות ב[[רוסטוב]] ואדמו"ר הריי"צ רצה לעבור ללנינגרד. לפני כן שלח כמה שלושה חסידים שיביקשו את רשותו של הרב רוזין שהיה רב המקום. הם הלכו אל הרב רוזין ואמרו לו שאולי כדאי שהוא יחזור לדווינסק. הרב רוזין חייך ולא ענה להם מאומה. כשנודע לאדמו"ר הריי"צ מה שהם אמרו לרב רוזין, הוא שלח להודיע להם שהם משחקים באש ושילכו מיד אל הגאון ויבקשו ממנו מחילה. אחד מהם ניגש ואמר לרב רוזין שהרבי צוה עליו לבקש מחילה. הגיב הרב רוזין: "זהו [[חסיד]] אמיתי.. הוא מבקש מחילה רק מפני שהרבי ציווהו.. הנהגה כזו כה יקרה לי, עד כי רק בזכותה הנני מוחל בלב שלם". השנים האחרים לא ביקשו מחילה ואחד מהם נהרג על ידי הקומוניסטים והשני יצא מדעתו{{הערת שוליים|ראו באריכות ב[[שבועון בית משיח]], גיליון 520 ע' 48-49, מרשימתו של הרב [[שניאור זלמן חנין]].}}. ב[[חודש סיון]] [[תרפ"ד]] הגיע אדמו"ר הריי"צ ללנינגרד והלך עם הרב [[שמואל נמיוטין]] לבקר את הרב רוזין. הרב נמיוטין תיאר אחר כך שאדמו"ר הריי"צ התכונן לפגישה כמו לפגישה עם מלך. ר' שמואל נכנס אל הרב רוזין והודיע שהרבי הגיע. הרב רוזין יצא לקבל את פניו. הפגישה נמשכה כשעתים. בהזדמנות כאשר נשלח הרב נמיוטין על ידי אדמו"ר הריי"צ לקרוא לרב רוזין הוא התבטא "הנשיא קורא!" ומיד ביקש את מעילו ורצה לצאת לנסיעה. כששמעה זאת אשתו, אמרה שהוא עדיין לא אכל היום כלום והניחה לפניו סרדינים קטנים, עוגיה וכוס חלב. הגאון טעם משהו מהדג, לגם לגימה מהחלב, ואמר: "צריך להזדרז, הנשיא מחכה". | ||
כשחלה הרב רוזין כתב אליו אדמו"ר הריי"צ : {{ציטוטון|הנני בצער גדול על אודות מצב הבריאות של הגאון שליט"א, ובטח כל אנ"ש ויראי אלוקים שי' מרבים להתפלל בתחנונים. והשומע תפלת כל פה ורופא חולים, הוא יתברך יקבל תפלת הרבים בעד מי שהרבים צריכים לו, וישלח רפואה בקרוב לשר התורה מרנא ורבנא חיים יוסף, ויאריך ימיו ושנותיו שיוכל לגלות מעיינות תורתנו הקדושה. ובבקשה להודיעני המצב בהווה, והנני מחכה להתבשר אך טוב בגו"ר}}{{הערת שוליים|ממכתב ליום [[ב' בשבט]] שנת [[תרצ"ו]].}}. | כשחלה הרב רוזין כתב אליו אדמו"ר הריי"צ : {{ציטוטון|הנני בצער גדול על אודות מצב הבריאות של הגאון שליט"א, ובטח כל אנ"ש ויראי אלוקים שי' מרבים להתפלל בתחנונים. והשומע תפלת כל פה ורופא חולים, הוא יתברך יקבל תפלת הרבים בעד מי שהרבים צריכים לו, וישלח רפואה בקרוב לשר התורה מרנא ורבנא חיים יוסף, ויאריך ימיו ושנותיו שיוכל לגלות מעיינות תורתנו הקדושה. ובבקשה להודיעני המצב בהווה, והנני מחכה להתבשר אך טוב בגו"ר}}{{הערת שוליים|ממכתב ליום [[ב' בשבט]] שנת [[תרצ"ו]].}}. | ||
בשנת [[תרפ"ה]] הגיע שוב ר' שמחה גורדוצקי לפטרבורג והרב רוזין שאל אותו "הגעת לרבי ללנינגרד? ענה ר' שמחה "כן הגעתי ללנינגראד לרבי". שאל הרב רוזין שוב: "הגעת ללנינגראד לרבי או לרבי ללנינגראד"? ומיד ציין שישנן שבע עשרה השלכות הלכתיות בין שני האופנים{{הערת שוליים|אחד מהם הוא פירט ואמר:. אם בא לרבי הרי הוא פטור מן הסוכה, ואם בא ללנינגראד חייב. "ולגבי יתר השש עשרה - אמר - תשבור את הראש בעצמך.}}. | בשנת [[תרפ"ה]] הגיע שוב ר' שמחה גורדוצקי לפטרבורג והרב רוזין שאל אותו "הגעת לרבי ללנינגרד? ענה ר' שמחה "כן הגעתי ללנינגראד לרבי". שאל הרב רוזין שוב: "הגעת ללנינגראד לרבי או לרבי ללנינגראד"? ומיד ציין שישנן שבע עשרה השלכות הלכתיות בין שני האופנים{{הערת שוליים|אחד מהם הוא פירט ואמר:. אם בא לרבי הרי הוא פטור מן הסוכה, ואם בא ללנינגראד חייב. "ולגבי יתר השש עשרה - אמר - תשבור את הראש בעצמך.}}. | ||
הרגצ'ובר ב[[לנינגרד]] למד חברותא עם הרב מנחם מענדל גולומבוביץ שהיה [[חסיד]]ם של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. | הרגצ'ובר ב[[לנינגרד]] למד חברותא עם הרב מנחם מענדל גולומבוביץ שהיה [[חסיד]]ם של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
בהזדמנות ביאר הרב רוזין לתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]], מהו הרבי: {{ציטוטון|כל ערב סוקר הרבי את העולם כולו, ובאם רואה שבקצוי ארץ נמצא אברך במצוקה גשמית, פונה הוא בתביעה אל הרבש"ע שיוריד ממנו את דאגותיו הגשמיות, ומבטיח "ובחנוני נא" שעל ידי זה בודאי יתעלה גם ברוחניות, ולכן נקרא הצדיק "עיני העדה", בגלל ראיתו בכל עניני עדתו}}. באותה הזדמנות גם הביע הערצתו לתלמידי תומכי תמימים, שהרבי הרש"ב הצליח לגדל תלמידים בעלי מסירות נפש. | |||
===עם הרבי=== | ===עם הרבי=== | ||