33,627
עריכות
יוסף רוזין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←עם אדמו"ר הריי"צ
| שורה 83: | שורה 83: | ||
באחד ממכתביו כותב אדמו"ר הריי"צ אל הרב רוזין: {{ציטוטון|הוד כבוד שר התורה, הנאמן בבית אלקים, נשיא ישראל, נרו הדרתו ותפארתו, הנודע בכל קצוי תבל, גאוני עם אלקי אברהם באצילות הודו יתהללו, יראת ה' אוצרו, כבוד שם תפארתו מרנא ורבנא יוסף שליט"א}}{{הערת שוליים|מכתב מיום [[י"ז בשבט]] שנת [[תרפ"ב]]. מובא ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 270 ע' 30 ואילך.}}. אדמו"ר הריי"צ גם סייע לו כלכלית בכותבו {{ציטוטון|לצרכי רום מעלת גאונו הפרטי}}{{הערת שוליים|מופיע ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 219 ע' 18-19. ראה שם מכתבים נוספים.}}. | באחד ממכתביו כותב אדמו"ר הריי"צ אל הרב רוזין: {{ציטוטון|הוד כבוד שר התורה, הנאמן בבית אלקים, נשיא ישראל, נרו הדרתו ותפארתו, הנודע בכל קצוי תבל, גאוני עם אלקי אברהם באצילות הודו יתהללו, יראת ה' אוצרו, כבוד שם תפארתו מרנא ורבנא יוסף שליט"א}}{{הערת שוליים|מכתב מיום [[י"ז בשבט]] שנת [[תרפ"ב]]. מובא ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 270 ע' 30 ואילך.}}. אדמו"ר הריי"צ גם סייע לו כלכלית בכותבו {{ציטוטון|לצרכי רום מעלת גאונו הפרטי}}{{הערת שוליים|מופיע ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 219 ע' 18-19. ראה שם מכתבים נוספים.}}. | ||
בשנת [[תרפ"ד]] התגברו הרדיפות נגד הפצת התורה והיהדות ב[[רוסטוב]] ואדמו"ר הריי"צ רצה לעבור ללנינגרד. לפני כן שלח כמה שלושה חסידים שיביקשו את רשותו של הרב רוזין שהיה רב המקום. הם הלכו אל הרב רוזין ואמרו לו שאולי כדאי שהוא יחזור לדווינסק. הרב רוזין חייך ולא ענה להם מאומה. כשנודע לאדמו"ר הריי"צ מה שהם אמרו לרב רוזין, הוא שלח להודיע להם שהם משחקים באש ושילכו מיד אל הגאון ויבקשו ממנו מחילה. אחד מהם ניגש ואמר לרב רוזין שהרבי צוה עליו לבקש מחילה. הגיב הרב רוזין: "זהו [[חסיד]] אמיתי.. הוא מבקש מחילה רק מפני שהרבי ציווהו.. הנהגה כזו כה יקרה לי, עד כי רק בזכותה הנני מוחל בלב שלם". השנים האחרים לא ביקשו מחילה ואחד מהם נהרג על ידי הקומוניסטים והשני יצא מדעתו{{הערת שוליים|ראו באריכות ב[[שבועון בית משיח]], גיליון 520 ע' 48-49, מרשימתו של הרב [[שניאור זלמן חנין]].}}. ב[[חודש סיון]] [[תרפ"ד]] הגיע אדמו"ר הריי"צ ללנינגרד והלך עם הרב [[שמואל נמיוטין]] לבקר את הרב רוזין. הרב נמיוטין תיאר אחר כך שאדמו"ר הריי"צ התכונן לפגישה כמו לפגישה עם מלך. ר' שמואל נכנס אל הרב רוזין והודיע שהרבי הגיע. הרב רוזין יצא לקבל את פניו. הפגישה נמשכה כשעתים. בהזדמנות כאשר נשלח הרב נמיוטין על ידי אדמו"ר הריי"צ לקרוא לרב רוזין הוא התבטא "הנשיא קורא!" ומיד ביקש את מעילו ורצה לצאת לנסיעה. כששמעה זאת אשתו, אמרה שהוא עדיין לא אכל היום כלום והניחה לפניו סרדינים קטנים, עוגיה וכוס חלב. הגאון טעם משהו מהדג, לגם לגימה מהחלב, ואמר: "צריך להזדרז, הנשיא מחכה". | בשנת [[תרפ"ד]] התגברו הרדיפות נגד הפצת התורה והיהדות ב[[רוסטוב]] ואדמו"ר הריי"צ רצה לעבור ללנינגרד. לפני כן שלח כמה שלושה חסידים שיביקשו את רשותו של הרב רוזין שהיה רב המקום. הם הלכו אל הרב רוזין ואמרו לו שאולי כדאי שהוא יחזור לדווינסק. הרב רוזין חייך ולא ענה להם מאומה. כשנודע לאדמו"ר הריי"צ מה שהם אמרו לרב רוזין, הוא שלח להודיע להם שהם משחקים באש ושילכו מיד אל הגאון ויבקשו ממנו מחילה. אחד מהם ניגש ואמר לרב רוזין שהרבי צוה עליו לבקש מחילה. הגיב הרב רוזין: "זהו [[חסיד]] אמיתי.. הוא מבקש מחילה רק מפני שהרבי ציווהו.. הנהגה כזו כה יקרה לי, עד כי רק בזכותה הנני מוחל בלב שלם". השנים האחרים לא ביקשו מחילה ואחד מהם נהרג על ידי הקומוניסטים והשני יצא מדעתו{{הערת שוליים|ראו באריכות ב[[שבועון בית משיח]], גיליון 520 ע' 48-49, מרשימתו של הרב [[שניאור זלמן חנין]].}}. ב[[חודש סיון]] [[תרפ"ד]] הגיע אדמו"ר הריי"צ ללנינגרד והלך עם הרב [[שמואל נמיוטין]] לבקר את הרב רוזין. הרב נמיוטין תיאר אחר כך שאדמו"ר הריי"צ התכונן לפגישה כמו לפגישה עם מלך. ר' שמואל נכנס אל הרב רוזין והודיע שהרבי הגיע. הרב רוזין יצא לקבל את פניו. הפגישה נמשכה כשעתים. בהזדמנות כאשר נשלח הרב נמיוטין על ידי אדמו"ר הריי"צ לקרוא לרב רוזין הוא התבטא "הנשיא קורא!" ומיד ביקש את מעילו ורצה לצאת לנסיעה. כששמעה זאת אשתו, אמרה שהוא עדיין לא אכל היום כלום והניחה לפניו סרדינים קטנים, עוגיה וכוס חלב. הגאון טעם משהו מהדג, לגם לגימה מהחלב, ואמר: "צריך להזדרז, הנשיא מחכה". | ||
| שורה 90: | שורה 88: | ||
כשחלה הרב רוזין כתב אליו אדמו"ר הריי"צ : {{ציטוטון|הנני בצער גדול על אודות מצב הבריאות של הגאון שליט"א, ובטח כל אנ"ש ויראי אלוקים שי' מרבים להתפלל בתחנונים. והשומע תפלת כל פה ורופא חולים, הוא יתברך יקבל תפלת הרבים בעד מי שהרבים צריכים לו, וישלח רפואה בקרוב לשר התורה מרנא ורבנא חיים יוסף, ויאריך ימיו ושנותיו שיוכל לגלות מעיינות תורתנו הקדושה. ובבקשה להודיעני המצב בהווה, והנני מחכה להתבשר אך טוב בגו"ר}}{{הערת שוליים|ממכתב ליום [[ב' בשבט]] שנת [[תרצ"ו]].}}. | כשחלה הרב רוזין כתב אליו אדמו"ר הריי"צ : {{ציטוטון|הנני בצער גדול על אודות מצב הבריאות של הגאון שליט"א, ובטח כל אנ"ש ויראי אלוקים שי' מרבים להתפלל בתחנונים. והשומע תפלת כל פה ורופא חולים, הוא יתברך יקבל תפלת הרבים בעד מי שהרבים צריכים לו, וישלח רפואה בקרוב לשר התורה מרנא ורבנא חיים יוסף, ויאריך ימיו ושנותיו שיוכל לגלות מעיינות תורתנו הקדושה. ובבקשה להודיעני המצב בהווה, והנני מחכה להתבשר אך טוב בגו"ר}}{{הערת שוליים|ממכתב ליום [[ב' בשבט]] שנת [[תרצ"ו]].}}. | ||
בשנת [[תרפ"ה]] הגיע שוב ר' שמחה גורדוצקי לפטרבורג והרב רוזין שאל אותו "הגעת לרבי ללנינגרד? ענה ר' שמחה "כן הגעתי ללנינגראד לרבי". שאל הרב רוזין שוב: "הגעת ללנינגראד לרבי או לרבי ללנינגראד"? ומיד ציין שישנן שבע עשרה השלכות הלכתיות בין שני האופנים{{הערת שוליים|אחד מהם הוא פירט ואמר:. אם בא לרבי הרי הוא פטור מן הסוכה, ואם בא ללנינגראד חייב. "ולגבי יתר השש עשרה - אמר - תשבור את הראש בעצמך.}}. | בשנת [[תרפ"ה]] הגיע שוב ר' שמחה גורדוצקי לפטרבורג והרב רוזין שאל אותו "הגעת לרבי ללנינגרד? ענה ר' שמחה "כן הגעתי ללנינגראד לרבי". שאל הרב רוזין שוב: "הגעת ללנינגראד לרבי או לרבי ללנינגראד"? ומיד ציין שישנן שבע עשרה השלכות הלכתיות בין שני האופנים{{הערת שוליים|אחד מהם הוא פירט ואמר:. אם בא לרבי הרי הוא פטור מן הסוכה, ואם בא ללנינגראד חייב. "ולגבי יתר השש עשרה - אמר - תשבור את הראש בעצמך.}}. בעת שהותו של הרב רוזין ב[[לנינגרד]] הוא למד חברותא עם הרב מנחם מענדל גולומבוביץ שהיה [[חסיד]]ם של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
כאשר הרב רוזין ייעץ שהיהודים יעזבו את רוסיה{{הערת שוליים|בהתבסס על דברי ה[[רמב"ם]] שאומר שאסור לאדם לשהות במדינה שמעשיה מקולקלים.}} שאלוהו אותו והרי אדמו"ר הריי"צ נמצא ברוסיה, ענה: {{ציטוטון|הרי הוא צדיק עליון ומה לנו להשתוות אליו}}. | |||
===עם הרבי=== | ===עם הרבי=== | ||