כל האומר דבר בשם אומרו

כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, הוא מאמר חז"ל המופיע בפרקי אבות ובמסכת חגיגה, המעלה על נס את החשיבות להקפיד לציין כל דבר בשם מי הוא נאמר, וזהו אחד מקנייני התורה.

הרחבה

במגילת אסתר מסופר שכאשר סיפרה אסתר לאחשורוש על הנסיון של בגתן ותרש להרוג אותו, לא הסתפקה בהעברת הידיעה בלבד, אלא ציינה זאת "בשם מרדכי", ומכך התגלגל נס ההצלה כאשר בלילה שבו נדדה שנת המלך מצא כתוב את זכותו של מרדכי שהציל אותו בדיוק בשעה שהמן בא לבקש לתלות את מרדכי, וכך התהפך הגלגל והמלך בכעסו ציווה להעניש את המן.

במדרש משלי, מציין את הצד השני של משפט זה, שכל האומר דבר שלא מפי אומרו "מביא קללה לעולם".

הקשר בין האומר דבר בשם אומרו לבין הבאת הגאולה, הוא בכך שכאשר הוא תולה את הדברים במי שאמר אותם, הוא כביכול 'גואל' אותם ומחזיר אותם למקומם האמיתי, וכך הוא מקרב במידה כנגד מידה את הבאת הגאולה, אז יחזרו בני ישראל אל מקומם האמיתי. ביאור נוסף בכך, שהדבר מראה על מידת הענווה שמדגיש שהדברים לא שייכים לו והוא רק משמיע מה שלמד מאחרים, וזה קשור עם משיח עליו נאמר שיהיה בענווה גדולה, "עני ורוכב על חמור".

הרבי מבאר את הדברים על פי פנימיות, שאדם צריך ללמוד את התורה 'בשם אומרו', כלומר להרגיש בתורה שזוהי תורת ה', ולימוד באופן זה, מסיר את ההעלם והסתר ומביא את הגאולה בתוך ה'עולם' מלשון העלם.

במשך הדורות היו שהקשו על מאמר זה באופנים שונים, כאשר השאלה המרכזית היא, מהי הסברא שאדם יאמר את הדברים בשם עצמו אם אלו דברים ששמע מאחרים, והרי זהו שקר. אחד האופנים להסביר זאת הוא, שהכוונה לחידוש תורה שהאדם עמל והתייגע בעצמו להבין אותו, אלא שלאחר מכן התברר לו שזה כבר כתוב במקום אחר.

הרבי מבאר את העובדה שרבותינו נשיאינו לא הקפידו לציין כל דבר שמופיע בחסידות היכן הוא נאמר, על אף המעלה של 'האומר דבר בשם אומרו', או מפני שהם תלמידיהם המובהקים, ותלמיד מובהק אינו מחוייב בכך כיוון שהכל יודעים שכל מה ששמע - שמע מרבו, או באופן אחר, שכיוון שהדברים התעצמו איתם בצורה מוחלטת, זה נעשה כאילו אלו דברים שלהם.

הרבי מוסיף על יסוד מאמר חז"ל זה, שעל ידי כך שמזכירים את דרך העברת המסורה, מגלים את הדרך בה קיבלנו את התורה לאורך הדורות עד משה רבינו, ובכך גואלים את דברי התורה.

לקריאה נוספת

• לקוטי שיחות חלק ל"ו, שיחה ב' לפרשת כי תשא
• לקוטי שיחות חלק ד' עמוד 1178 הערה 13
• ישראל אלפנביין, "צריכים לחלץ מפיו מה הוא אמר ומה ענו לו", לקט התייחסויות של הרבי לדברים שנאמרו בשמו, מדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 2096 עמוד 36

ראו גם

• מראי מקומות
• יראה כאילו בעל השמועה עומד כנגדו

קישורים חיצוניים

• לקוטי לוי יצחק חלק ב' עמוד קמ
• מגילת אסתר עם פירוש מגילת מנחם עמוד קסה