יונה זאב מנדלסון (הראשון)

הרב יונה זאב מנדלסון (תקפ"ז – כ"ז טבת תרמ"ז) היה מחסידי חב"ד בעיר הקודש חברון, דיין, ושד"ר כולל חב"ד ומוסדות החסד בחברון ברחבי העולם, בין היתר ערך מסעות לרוסיה, אוסטרליה, אנגליה וארצות הברית. נודע כעמקן גדול בתורת החסידות.

תולדות חיים

נולד בשנת תקפ"ז בעיר מוהילוב שברוסיה הלבנה, לר' מנחם מנדל וגנשא. על פי מסורת המשפחה, אמו הייתה מצאצאי המהרי"ח רבי יהודה לייב מיאנאוויטש, אחיו של אדמו"ר הזקן.

בילדותו עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה בחברון.

התחתן עם חיה אסתר, בת ראובן וחיה גיטלין.

אף שלא ידועים לנו פרטים רבים אודות פעילותו בחברון, שמו מופיע רבות בפנקסי ה"חברה קדישא" בעיר, לעיתים בתוספת התואר "דיין", ועל פי עדותו של הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב, שהכירו היטב בחברון, הוא היה ה"עמקן" הגדול ביותר בתורת החסידות מבין חסידי חברון בדורו.

קשר מיוחד היה לו עם הגה"ק רבי משה אהרן מבראד (תלמידו של החוזה מלובלין); לאחר שעלה רבי משה אהרן לארץ ישראל, חיפש מי שילמדו את תורת אדמו"ר הזקן, ומצא כי הרב יונה זאב הוא המתאים ביותר לכך וקבע עמו שיעור קבוע.

בא' בחשוון תרי"ז מונה לשמש כ"נאמן" של החברה קדישא, תחת הנהגת המרא דאתרא הרב שמעון מנשה חייקין והגבאי ר' יהודה לייב סלונים (בנה של הרבנית מנוחה רחל).

יצא למספר מסעות כשד"ר מטעם עדת חב"ד והיישוב היהודי בחברון. ככל הידוע, הנסיעה הראשונה שלו היתה בשנת תרל"ה למוסקבה, אז יצא בשליחות "כולל חב"ד" לערים המרכזיות מוסקבה ופטרבורג.

שלוש שנים מאוחר יותר, נשלח בשנת תרל"ח בשנית, הפעם לאוסטרליה וניו זילנד. הוא הגיע למלבורן בחודש כסלו תרל"ח כשליח קהילות האשכנזים והספרדים בחברון. באותה עת שרר רעב כבד בארץ הקודש עקב מלחמת רוסיה-טורקיה שקטעה את זרם הכספים. הוא המשיך לבלאראט, אדלייד וסידני, וכן באוקלנד שבניו זילנד. בזמן שהותו באדלייד פעל בשיתוף פעולה עם אישי ציבור מקומיים ואף השתתף בבית דין לצורך גירות. תמונתו המפורסמת, בה הוא לבוש בבגדי מזרח מסורתיים כנהוג אצל השד"רים, צולמה בעיר זו.

זמן קצר לאחר שחזר, נשלח כשד"ר לאנגליה בשנת תרמ"א, כשהיעוד העיקרי לנסיעתו היה ללונדון כדי לגייס כספים להקמת מרפאה ומימון רופא קבוע לקהילה היהודית בחברון.

בשנת תרמ"ד יצא שוב בשליחות הרב חייקין, הרב שניאור זלמן פונדמינסקי והרב לוי יצחק סלונים לגייס כספים עבור בית החולים "ביקור חולים" בחברון. הוא עבר בפריז ומשם המשיך לארה"ב, שם פעל בפילדלפיה, בולטימור וניו יורק. מסופר כי יהודי פילדלפיה (מהקהילה הספרדית) השתוממו לראות חסיד המתפלל ב"עבודה" כשהטלית מכסה את פניו.

בעיצומה של השליחות במסעו כשד"ר בניו יורק, חלה ונפל למשכב. הוא התגורר בדחקות רבה, לן על הארץ והסתפק בלחם ומים כדי שכל הכספים יועברו למטרת השליחות. לאחר שלושה שבועות של מחלה בבית הרפואה "הר סיני", נפטר ביום ראשון כ"ז טבת תרמ"ז, בהיותו כבן שישים, כשהוא רחוק ממשפחתו.

הלווייתו יצאה מבית המדרש הגדול בניו יורק והוא נטמן בבית העלמין יוניון פילד (Union Field Cemetery), רידג'ווד, ניו יורק. בהספדים שנשאו עליו רבני ניו יורק, תואר כירא שמים מרבים, בעל מידות נאצלות, למדן מופלג ובקי בש"ס.

רבים מצאצאיו נמנים כיום על משפחות חסידי חב"ד, ביניהם משפחת מנדלסון הירושלמית.

משפחתו

• בתו שרה רבקה, רעיית ר' מאיר צבי הרשלר - ירושלים
• בנו, ר' פנחס צבי מנדלסון
  • בנו, ר' חיים מנחם מנדלזון (בנו, ר’ פנחס צבי מנדלזון (בנו, ר’ נחמיה מנדלזון (אבי יעקב משה מנדלזון) (בנו, ר’ יצחק יונה מנדלזון (אבי ר’ דובער מנדלזון) בתו, דובה שרה רוחמקין (בנה ר’ אברהם רוחמקין))
  • בתו ינטא רייזל, רעיית יצחק יוסף הלוי וולפא (השען)
  • בנו, ר' נחמן מנדלסון
    • בנו., ר' יונה מנדלסון - מנהל יקבי ירושלים
    • בנו, ר' אברהם דב מנדלסון
      • בנו, ר' מרדכי נח מנדלסון - ממייסדי קהילת חב"ד בית שמש
  • בנו, ר' יצחק מנדלסון
• בתו חנה רחל, רעיית משה בנג'מין
• בתו חוה לאה, רעיית ר' ברוך יהודה בלוי
• בנו, משה נחום מנדלסון
• בנו, דובער מנדלזון
• בתו, גיטל מנדלסון

קישורים חיצוניים

• שמואל סופער, הסיפור שלא סופר על השלוחים הראשונים של חב"ד בדרום אפריקה, משולי תולדות חב"ד (אנגלית)