![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
ואלה שמות הספרים הקדושים (ספר)
ואלה שמות הספרים הקדושים הוא ספר ליקוט שמות ספרי קודש, אותם ליקט הרב יעקב מיכאלשוילי. הספר יצא לאור בשנת תשנ"ו.
מטרת הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכמה מקומות[1], ציטט הרבי את דברי השל"ה[2] בדבר אמירת שמות ספרי הקודש למי שאינו יכול ללומדם: "יעשה כל א' לוח שירשום כל השמות (שמות של תושב"כ ותושבע"פ, שמות ה' חומשי תורה . . שמות כל פרשה ופרשה מהחומש, בראשית נח לך לך וכו', ואח"כ שמות הנביאים . . שמות שית סדרי משנה . . ושמות כל המסכתות . . שמות מדרשי חז"ל וכו') ויקרא אותם ויהיו שגורים בפיו, כי אף מי שאינו עם הארץ, מ"מ, ראיתי בני עלי' והן מועטים הזוכים ללמוד כולם, וקריאת השמות תועיל להיות נחשב כאילו עיין ולמד כולם".
בעקבות דברים אלו ליקט הרב יעקב מיכאלשוילי אלפי שמות של ספרים לספר אחד, כדי שגם מי ש"אינו יכול לקרוא בכל ספרי הקודש" יוכל לקיים את הוראה זו, ו"ללמוד את כל התורה כולה".
הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בפתח הספר מופיעה הסכמת הרב מרדכי שמואל אשכנזי, רבה של כפר חב"ד.
בראש הספר מופיעים שמות חמשת חומשי התורה וששת סדרי המשנה, ואח"כ שמות ספרי חב"ד ליובאוויטש, כשלאחר מכן מופיעים שמות שאר הספרים (כשבראשם ספרי השו"ת).
כשישנו ספר בשם זהה בכמה מחברים שונים, צויין הספר כמה פעמים.
הספר נלקט לפי סדר הא"ב. מכיל למעלה מ-500 עמודים.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ראו גם: הערות בתורת כ"ק אד"ש מה"מ גליון רלז - הת' ישעיה גולדשטיין (ע' 19) • הערות בתורת כ"ק אד"ש מה"מ גליון רמ - הרב ישראל גרנובטר (ע' 8)
הערות שוליים
- ↑ שיחת ה'דבר מלכות' לש"פ תולדות (א') תשנ"ב, הערה 10.
שיחת י"א ניסן תשל"ד: "ובפרט נאך ווי שטייט אין של"ה . . זאל ער עכ"פ זאגן די נעמען פון די תנאים ואמוראים און די מסכתות און די חומשים וכו'" (ועד"ז בשיחת ש"פ במדבר תשמ"ה).
התוועדות אור לכ"ף מרחשון תשמ"ו (שיחה א דקה 22:26): "כמדובר ומוזכר כמ"פ וואס שטייט אין של"ה, אז בשעת ס'איז דא מאיזה סיבה שתהי' – מצד עייפות אדער וכיו"ב, און ער האט קיין כח ניט – ביז באמת ניט, עייף ע"פ הקדושה, אויף זיך מתבונן זיין ומתעניין זיין אין לימוד התורה, איז אט-דעמאלט האט ער אויכעט די דרך און די עצה, ער זאל דערמאנען די נעמען פון חמשה חלקי תורה שבכתב, ועד"ז די חלקים פון תורה שבע"פ, ועד"ז די שמות תנאים ואמוראים. און דורך דערויף באקומט ער אויכעט דערנאך דעם עצם . .".
התוועדות ש"פ במדבר תשמ"ח (בלתי מוגה – דברי משיח תשמ"ח ח"ד ע' 235): "ועפ"ז יומתק מ"ש השל"ה שאי אפשר לומר שאין תועלת בלימוד התורה בלי הבנה והשגה ח"ו, אלא בודאי ישנה תועלת בקריאת אותיות התורה, "אפילו מי שלא יבין כלל . . אלא הוא מתעסק בקריאה לבד", עד ש"אף מי שהוא עם הארץ גמור . . ואינו מבין שום דבר וקורא . . שמות של תורה שבכתב ותורה שבע"פ, כגון המזכיר שמות ה' חומשי תורה, חומש בראשית שמות . . ואח"כ מזכיר שמות כל פרשה ופרשה מהחומש בראשית נח לך לך וכו' ואח"כ שמות נביאים ראשונים . . שמות שית סדרי משנה . . ושמות כל המסכתות ופרקיהן . . והוא קורא אלו השמות ונפשו חשקה בהן . . אז הוא מרוצה להש"י . . וקריאת השמות תועיל להיות נחשב כאילו עיין ולמד כולם כו'" (ועד"ז בנוגע להזכרת שמות התנאים והאמוראים)". - ↑ יג, סע"א ואילך בהגה"ה.