דיני קניינים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דיני קניינים הם הדינים והאופנים לדון בקניני מקח וממכר איש מחבירו, שמצווה לדון את ענייני הקנייה והמכירה על פי דין תורה. יש לבחון אם המכירה כשרה ומתקיימת על פי התורה, כלומר, אם יש צדדים שמאפשרים את קיומה של המכירה ויש צדדים שבהם המכירה אינה תקפה. חובתנו לדון ולברר את הזכויות והחובות של המוכר והלוקח לפי כללי התורה.

טעמים למצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הטעם למצוות הדינים ברור: הדבר נדרש כדי לשמור על סדר וצדק בין בני אדם. כאשר ישנם כללים מדויקים המכתיבים איך להכריע בסכסוכים בנוגע למכירה, ניתן לשמור על הישוב החברתי ולהימנע מאי סדר.

מדיני המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפסקי ההלכה מצוין שדיני המכירה שונים לפי סוג הממכר:

  1. קרקעות ועבדים – נקנים בכסף, בשטר ובחזקה.
  2. מטלטלין – ישנן דרכים שונות לקנות אותם, כמו הגבהה, משיכה או מסירה. הגבהה נחשבת לקנייה שלמה ומספקת, בעוד המשיכה ומסירה הן קניות חלקיות.

נאמר בגמרא שדעת רבי יוחנן היא, שמעצם דין התורה מעות קונות במטלטלין, אך ישנה גזירה שצריך גם להחיל את דרך המשיכה, כדי למנוע מצבים שבהם המוכר יוכל לטעון שהמכירה לא הייתה תקפה.

פרטי הדינים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הדינים נוספים כוללים את ההבנה כי אם המוכר אינו שומר על הכלים או הממכר באותו מקום שבו יש לו זכות לרשות, לא ניתן לקנות את המטלטלין באותו מקום. אולם, אם הלוקח שומר את הכלי או את הממכר במקום שבו יש לו זכויות, ניתן לקנות את הממכר אף ללא הצורך במשיכה.

קניין החליפין[עריכה | עריכת קוד מקור]

המצווה מציינת גם את קניין החליפין, שבו אדם מחליף סחורה או כלים עם חברו, וזה נחשב כקנייה על פי דין תורה.

קיום המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]

המצווה הזו נוהגת בכל זמן ומקום, אך ישנה החובה על הזכרים לדון כראוי על פי התורה, ובית דין שאינו פוסק כדין התורה בטל את פסקי דינו, אלא אם כן יש הסכמה של שני הצדדים למהלך הלא תואם את התורה[1].

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקב"ה קונה שמים וארץ:[עריכה | עריכת קוד מקור]

במדרשי חסידות מוסבר כי הכתוב "קונה שמים וארץ"[2] מתאר את פעולתו של ה' הקונה את כל העולם. כל קנייניו של הקב"ה הם "משיכה" ו"כסף" על פי התורה.

תחילת הבריאה היא רק מצד חסד ה'[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פי תורת הסוד והחסידות, בריאת העולם נובעת מזה שהק"ה הוא חפץ חסד, וחפץ להיטיב עם בריותיו. רק משום זה בתחילה, עלה ברצונו של ה' לברוא את העולמות, וצמצם את עצמו והמשיך קו בכדי שיהיה נתינת מקום לבריאה, ויהיה בבחינת ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין, שבאמת לגביו ית' זהו השפלה עצומה, רק שזהו ענותנותו של הקב"ה[3] להשפיל עצמו להיות נק' גדול בסובב וממלא, בדיוק כמו למשל המלך ישפיל את עצמו לדבר עם איש נבזה ושפל. ש ירידה והמשכה זו בתחלה היה מאיליו ומעצמו, רק כי חפץ חסד הוא.

לאחר הבריאה – הכל תלוי במעשה התחתונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר בריאת העולם, ההשפעה האלוקית לעולם תלויה במעשיהם של התחתונים. על ידי אתעדל"ת שלהם באתהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא, ממשיכים הארת אא"ס ב"ה להיות נמשך בבחי' סובב ומשם בבחי' ממלא בגילוי גדול ועצום ביתר שאת ויתר עז תוספת מרובה על העיקר, בתוספת על ההארה הנמשך מתחלה מצד כי חפץ חסד.

הקנין של הקב"ה:[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקב"ה נותן לישראל את הכסף:[עריכה | עריכת קוד מקור]

וזהו הנק' קנין שה' ית' קונה מהתחתונים ובפרט מישראל עם סגולתו, שהקב"ה נותן להם את הכסף - שזהו המשכת והתגלות אורו האין סופי, בעבור החפץ שמקבל מישראל - שזהו האהבה לה' להעלות נפשו באתעדל"ת למקור חוצבה, ולעורר על ידי זה המשכת אא"ס ב"ה.

המשכת החפץ לרשותו של ה'[עריכה | עריכת קוד מקור]

במונחים של חסידות, ה' מושך את החפץ לרשותו, כלומר הוא מוציא את נפשו של האדם מן המקום שבו היא מצויה ומעלה אותה ממצב של פירוד (רשות הרבים) שהם הקליפות, למצב של אחדות עם הקב"ה (רשות היחיד)[4].

לאחר המשיכה - הקב"ה נותן את הכסף[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר שהמשיכה מתבצעת, הקב"ה נותן את הכסף שהוא התגלות אהבה רבה ואור אינסופי. על ידי קדימת אהבה זוטא הבא על התבוננות, על ידי זה ממשיך מלמעלה גלוי אא"ס ב"ה בכל העולמות, ומשם מאיר הארה רבה ועצומה גם על נפשו - והמשכה זו היא הנק' בשם מ"ד וממנה יבא אה"ר זו בנפש האדם אשר בגוף. וזהו הפירוש של "כסף" מל' כוסף ואהבה רבה.

התהפכות ארץ כנען לארץ ישראל, מסחר[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פי תורת החסידות, ארץ כנען היא מקום שבו מתבצע "מסחר רוחני"[5] - תהליך של בירור ניצוצות אלוקיים מתוך העולם התחתון. תהליך זה מתבצע בעיקר על ידי מצוות מעשיות כי רוב המצוות תלויית בארץ ישראל. וכאשר ישראל מקיימים את המצוות בארץ ישראל, הם מעלים את הניצוצות המפוזרים בבריאה ומביאים לגלוי את האור האלוקי הגלוי.

רוב הבירורים בארץ ישראל באמצעות מצוות מעשיות[עריכה | עריכת קוד מקור]

המצוות התלויות בארץ ישראל מקשרות את עם ישראל לתהליך של בירור רוחני, בו הם מעלים ניצוצות אלוקיים ומגייסים את הגילוי האלוקי מתוך הבריאה הגשמית. כל מצווה בארץ ישראל תורמת לחשיפת אור אלוקי ולקידום התהליך הרוחני של "העלאת מ"ן" (מאבק עם קליפות וניצוץ טוב).

רוב הבירורים בארץ ישראל באמצעות מצוות מעשיות[עריכה | עריכת קוד מקור]

כי רוב המצות תלויות בארץ שכולם ענינם העלאה רפ"ח ניצוצין שנפלו בשבירת הכלים ועל ידי זה נמשך גלוי אא"ס ב"ה מלפני הקו להיות מאיר לתוך החלל. והנה ההעלאה היא המשיכה[6] כי האהבה הבאה מהתבוננות נקראת משיכה ונקראת מ"ן, וההמשכה הבאה עי"ז נק' מ"ד ונק' כסף הקדשים. וכל זה הוא בארץ כנען ששם עיקר המסחר הזה לפי ששם עיקרי הניצוצות, ואחר הבירור נקראת ארץ ישראל[7].

הערות שוליים

  1. ספר החינוך מצוה שלו.
  2. בראשית י"ד, י"ט.
  3. מגילה ל"א א.
  4. וכמ"ש בחו"מ שם ס"ט שמשיכה אינה קונה ברה"ר. כי עיקר המשיכה והעלאת מ"ן הוא לצאת מעלמא דפרודא. כדכתיב אליך ה' נפשי אשא (תלים כ"ה א').
  5. וכנען מל' סוחר כמ"ש כנען בידו מאזני מרמה (הושע י"ב ח').
  6. וכמ"ש אהבת עולם אהבתיך ע"כ משכתיך חסד (ירמי' ל"א ב.)
  7. דרך מצוותיך מצוה לדון במקח וממכר, לו, ב.
משובים קודמים
משוב על הערך