ברוך מרדכי אטינגר (ירושלים)
הרב ברוך מרדכי אטינגער (מאטיל בעריל מערקעס, תרל"ו-ו' שבט תשי"ד) היה מנכבדי קהילת חב"ד בירושלים, ממונה בכולל חב"ד ועסקן ואיש אשכולות שלקח חלק בפעילות אנשי הישוב הישן בעיר.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרל"ו בירושלים לאביו ר' דובער אטינגער ואמו מרת חיה שרה חיענא, ובשעת הברית נקרא על שם זקנו הגדול[1] הגאון הנודע מבברויסק ר' ברוך מרדכי אטינגר שנפטר כעשרים שנה קודם לכן.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת נחמה בת ר' משה וסימקא ריבלין (לבית ליפשיץ).
בגיל 18 בלבד החל לשמש כמלמד, ונודע כמחנך בר פועל ואמרו עליו כי בדורו היה המלמד המובחר ביותר בירושלים כולה. בין תלמידיו באותה תקופה נמנה הגאון ר' משה לייב שחור, ר' אליהו נחום פרוש, ור' אברהם חיים הקלמן. בנוסף, מסר באופן קבוע שיעורים ברבים בבתי כנסת שונים בירושלים, שהתפרסמו בשמם הטוב ומשכו מאזינים רבים.
לצד כשרונותיו הפדגוגיים, נודע גם כמומחה בתורת המתמטיקה אותה למד באופן עצמאי באמצעות ספרים, והעניק עזר וסיוע בניהול החשבונות של קופות הכוללים וארגוני החסד בירושלים, ואף לבנקים שנקלחו לתסבוכות חשבונאיים ועוד.
המשכורת שקיבל ממשרתו כמלמד לא הספיק לפרנסת המשפחה, ורעייתו סייעה באמצעות מכירת בדים, אפיית לחם ועוד.
שימש כבעל תוקע קבוע אצל גדולי ירושלים, בהם הרב מבריסק, הרב מלובלין, ועוד, וכן לימד למאות צעירים את חכמת התקיעות, כיצד לתקוע באופן חלק ומהודר ובקול חזק שיישמע בבירור לכל הציבור.
נודע כירא שמים המקפיד על קלה כבחמורה.
בין שאר פעולותיו, עסק ברכישת הקרקעות לשכונת 'קרית שמואל'.
שימש כממונה בכולל חב"ד, ובזמן הפירוד בקופת הכולל בין חסידי בברויסק וחסידי ליובאוויטש, פעל רבות ליישוב הסכסוך בין הפלגים ועמד לצורך כך בקשרי מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ עד שהצליח לפעול לאחדות ביניהם, ולאחר מכן שימש כחבר ועד הכולל המאוחד.
ייסד את 'איחוד המלמדים' והעמיד בראשו את ר' חיים מן (גיסו), בעוד הוא משמש כסגן וכדמות הפעילה ביותר בארגון.
נודע כאיש חסד מופלג, וניהל קופת גמילות חסדים וסייע למאות סוחרים, בעלי מפעלים ונזקקים וכן לצרכי הכנסת כלה. פעמיים אף ליווה חולים שלא מצאו מזור רפואי בארץ הקודש לטיפול רפואי בבירות על אף הטרחה והסכנה הגדולה הכרוכה בכך. כן שימש כחבר ב'חברת משמחים' ופקד עמהם חתונות של עניים שידם לא היתה משגת והיה משמח חתן וכלה, וכמו כן שימש לאורך כל שנותיו כחבר החברא קדישא בירושלים.
נפטר בגיל 73 במוצאי שבת פרשת בא, והובא למנוחות ביום ראשון ו' שבט תשי"ד. נטמן בבית העלמין הר המנוחות.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, חיים משה אטינגר (נפטר בתאונת דרכים ונטמן בפתח תקוה)
- בנו, חנוך העניך אטינגר
- בנו יצחק צבי אטינגר[2]
- בנו, מנחם אליעזר אטינגר
- בנו, אברהם בנימין אטינגר
- בתו, מרת מרים גיטל שימשלביץ
- בתו מרת הענדל הרשלר
- בתו מרת רחל שקלאר
- בתו, מרת שפרה מושקוביץ