אלחנן יהודה לייב רייצס

(הופנה מהדף אלחנן רייצס)
המונח "אלחנן יהודה לייב רייצס " מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד).

הרב אלחנן יהודה לייב רייצס (ה' טבת תרד"ע-י"א כסלו תשמ"ג), היה מחסידי חב"ד בקראון הייטס.

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

תולדות חיים עריכה

נולד בעיירה פוחביץ שבבלרוס בה' טבת תרד"ע לרב שמואל יצחק רייצס[1], ואלטע יהודית[2].

את שנות לימודיו עשה בסניפים השונים של ישיבת תומכי תמימים ברחבי רוסיה, למד חברותא עם הרב מרדכי שוסטרמן. ובתקופת מלחמת העולם השנייה הגיע לסמרקנד שם הצטרף לקהילת החסידים שהתהוותה במקום. בתקופה זו, השקיע רבות לקרב את האברך דב בעריש רוזנברג לחסידות חב"ד, ועמל שעות רבות ללמוד איתו את תורת החסידות. בעקבות זאת, הפך הרב רוזנברג לחסיד מן המניין עד שבשנים מאוחרות יותר התמנה לכהן כמשפיע ראשי בקהילת חב"ד בלוד.

בשנת תש"ז הצטרף לבריחה הגדולה מרוסיה, והבריח את הגבול באמצעות דרכון פולני מזוייף, בסיועו של הרב רוזנברג שגמל לו טובה על שקירב אותו לתורת החסידות. במהלך שנות שהותו בסמרקנד, ולאורך כל הנסיעה, הסווה את זהותו וקרא לעצמו בשם אברמ'ל, ורק כאשר יצא את גבולות רוסיה גילה לרב רוזנברג את שמו האמיתי.

בהמשך, הגיע למחנה המעבר פאקינג שם הצטרף לחסידים שפעלו בין תושבי המחנה להפצת תורה וחסידות. בזמן שהותו במחנה, עסק באיסוף כספים ל'מעמד', ועל פי הוראת אדמו"ר הריי"צ היה אמור לרכוש את אומנות השחיטה, אך הדבר לא יצא לידי פועל. בסוף חודש אלול תש"ט קיבל את אישורו וברכתו של אדמו"ר הריי"צ לחפש שידוך, ובחודש תשרי של שנת תש"י נשא את רעייתו שיינדל, בת למשפחת חסידי אמשינוב שהוגלתה לסיביר ויצאה אף היא בבריחה הגדולה.

בסוף החורף של שנת תשי"א הורה לו הרבי להעתיק את מגוריו לארצות הברית, והוא עבר יחד עם בני ביתו להתגורר בשכונת קראון הייטס שבניו יורק, בסמיכות לחצר הרבי.

ניהל חנות ספרי קודש בשכונת איסט פלאטבוש ובמקביל קירב (ולעיתים בחשאי) רבים לחסידות.

נפטר בגיל ששים ושמונה בי"א כסלו תשמ"ג, נטמן בבית העלמין מונטיפיורי שבקראון הייטס.

משפחתו עריכה

הערות שוליים

  1. האריך ימים ונפטר שלוש שנים לאחר פטירת בנו בכ"ב אלול תשמ"ו.
  2. כאשר בנו ר' יעקב רייצעס נכנס לרבי ליחידות והזכיר את אביו לברכה בשם אמו 'יהודית' בלבד, כשהגיע הרבי לחלק זה בפתק אמר "כמדומני שיש לה שם נוסף", ומיד הוסיף ואמר שקוראים לה אלטע יהודית.
  3. זמן קצר לאחר בואו של הרב אלחנן יהודה לייב לרבי, בעת שהשתתף בהתוועדות של הרבי, פנה אליו הרבי, ברכו בבן זכר, והורה לו לקרוא לבן בשם יוסף יצחק על שמו של אדמו"ר הריי"צ, הרב אלחנן שחשש בעקבות בקשת הרבי לגורלו של אביו הקרוי אף הוא בשם יצחק פנה אל הרבי בסיום ההתוועדות וביקש ברכה לאביו, הרבי שאל לפשר בקשת הברכה האם ארע משהו, הרב אלחנן הביע את חששו אך הרבי הרגיעו באמרו: "חצי שם הוא גם שם".
    • שלום מגידמן, ‏חיים במחיצת הרבי, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2102 עמוד 32 (תשפ"ה)