אור ושפע
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
אור ושפע הן שתי דרגות בהשפעה האלקית בעולמות. אור זו דרגה אלוקית שאינה משתנה בהארתה. שפע היא דרגה המשתנה על ידי השפעתה[1].
הגדרתם[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספרי הקבלה, המונח 'אור' מתאר את האנרגיה והחיות האלוקית המחיה את העולמות.
לעומת זאת, בספרי ה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין חוקרים, המונח 'שפע' מתאר חיות זו.
החילוק בין אור לשפע. אור מבטא את דרך התגלותו של האדם לזולת, באופן שהזולת לא תופס את פנימיותו ומהותו, אלא רק את חיצוניותו. כפי התפשטות אור השמש מהשמש, ע"י האור אי אפשר לתפוס את מהותה של השמש עצמה.
אמנם ע"י האור אפשר לקבל ידיעה בתכונות של המאור. ע"י האור של השמש יודעים שהשמש זה גוף חם ומאיר, וזה כי התכונות החיצוניות של המאור עוברות לאור בגלל שהאור דבוק במאור. כלומר כשרואים אור רואים שהוא מגיע ממאור מסוים, ורואים גם את התכונות של המאור.
המונח 'שפע' מבטא צורת ביטוי אחרת. המשפיע יוצא מעצמו ומתגלה, אך הדבר שהוא יוצר לא מגלה את המשפיע. כשרואים השפעה לא רואים שהיא מושפעת מאיפשהו. היא נראית קיימת בפני עצמה.
אך לעומת אור, השפע מבטא את הפנימיות של המשפיע. את עצם היותו קיים כמציאות עצמאית. זה הרובד הכי עמוק בבן אדם[2]. ואת זה המשפיע מכניס בשפע. כמו שהמשפיע חי בפני עצמו, כך המושפע חי בפני עצמו.
לכן החוקרים מעדיפים את המושג שפע, שלא מתאר ולא מגביל את האנרגיה האלוקית בהגבלה מסוימת, ואילו המקובלים מעדיפים את המונח אור, שיצירתו לא פועלת שינוי במשפיע כדלקמן[3].
פרטים בהבדל בין אור לשפע[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אור הוא רק הארה וחיצוניות, אין לו ערך לגבי המשפיע ולא מכיל את עצמיותו ופנימיותו. לעומת שפע, שמבטא המשכה של עצמיות המשפיע.
- כדי להאיר אור, לא צריך להתייגע, אלא הוא נמשך בדרך ממילא (וזאת משום היותו חיצוני). לעומת שפע, שהשפעה דורשת יגיעה.
- אין למאור אפשרות לא להאיר. (כנ"ל שזה בא ממילא בלי בחירה). למשפיע יש בחירה האם להשקיע בדבר ולהשפיע אותו, או לא.
דוגמאות לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]
אור השמש כדלעיל. בדרך אפשר נוכל להביא דוגמה מתמונה. בתמונה רואים דמות אדם שלימה.אך שום דבר מהפנימיות של המצולם לא משתקף בתמונה. רק חיצוניותו, תווי פניו החיצוניים.
דוגמאות לשפע[עריכה | עריכת קוד מקור]
לימוד עניין שכלי מובא פעמים רבות כדוגמה לשפע. כשרואים דבר שכל כתוב, לא בהכרח מזהים את הכותב, ולא יודעים דבר על תכונותיו. אך לאמיתו של הדבר המהות של הכותב נכנסה לשכל זה, ולכן כדי ללמד משהו חדש צריך המלמד להתייגע רבות, הן כדי להתאים את העניין לשומעים, והן כדי לוודא שהם אכן יקלטו זאת[4].
כן מובא דוגמה לשפע מלשפוך מים ממקום אחד למקום אחר, שהמהות של המים פה, עוברים לשם.
סיכום: הבדלים בין אור לשפע[עריכה | עריכת קוד מקור]
| אור | שפע |
|---|---|
| הארה בעלמא | מהות דבר |
| מאיר בדרך ממילא | דורש מאמץ |
| מגלה את המאור | לא מגלה את המשפיע |
| לא בוחר האם להאיר | בוחר האם להשפיע |
בהבדל בין תורה לנשמות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקב"ה אומר על כל יהודי "בני בכורי ישראל". כן כתוב "בנים אתם לה' אלוקיכם". כידוע שבן מגיע מהעצם והפנימיות של האב, מקום יותר נעלה אפילו מהכחות הגלויים של האב[5]. יוצא שיהודי מגיע מהעצמיות והפנימיות של הבורא. ואילו תורה זה מגיע ממקום פחות גבוה, כמו שכתוב שאורייתא (התורה) - מחכמה נפקת (מגיעה), כלומר מהרובד הגלוי של חכמה. אם כן אינו מובן, איך ייתכן שכשאנו מסתכלים בעולם, יכול להיות מציאות של יהודי שנראה לא מחובר בגלוי למקורו - לאלוקות, ואילו התורה איפה שלא תהיה, היא מאירה ומגלה את הקשר לנותן התורה? הרי יהודי יותר גבוה מהתורה.
ומובא ההסבר לכך - שיהודי ותורה זה כמו אור ושפע. האור - איפה שלא יהיה הוא מגלה את המאור. רואים בגילוי שיש פה מקור. לעומת שפע שהפך להיות מציאות קיימת בפני עצמה. אבל האמת היא - שבשפע מתגלה הכוח הנעלם והפנימי ביותר של המשפיע. לעומת אור שהוא חיצוני בלבד[6].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- זאת חוקת (והמאמר שלאחריו) בהמשך תרס"ו.
- שופטים בהמשך תער"ב.
- כי עמך ת"ש.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מחלוקת המקובלים והחוקרים בענין אור ושפע, בתוך קובץ פלפולים ישיבת תות"ל קרית אתא תשפ"א, עמוד 213
- סוגיות במאמר ד"ה באתי לגני תשכ"ב בנושא אור ושפע חלק א', הרב יוסף קליין (אידיש)
באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב
סדרת שיעורים בהמשך ספר המאמרים תרס"ו מאמר ד"ה זאת חוקת בסוגיית אור ושפע מפי הרב יוסף קליין
- חלק א', הרב יוסף קליין (אידיש)
באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב - חלק ב', הרב יוסף קליין (אידיש) באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב
- חלק ג', הרב יוסף קליין (אידיש) באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב
- חלק ד', הרב יוסף קליין (אידיש) באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב
- חלק ה', הרב יוסף קליין (אידיש) באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב
- חלק ו', הרב יוסף קליין (אידיש) באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב
הערות שוליים
- ↑ זהו נושא יסודי מאוד בחסידות, שע"י הבנתו כדבעי, והבנת החילוק בין שניהם אפשר להבין ריבוי חידושים המובאים בחסידות בנושאים שונים.
- ↑ וזה החידוש ביום הולדת, למרות שהיה עובר שלם גם לפני, שהאדם הפך למציאות שקיימת בזכות עצמה, ללא חיבור תמידי לאימו
- ↑ ראה ד"ה ונחה עליו תשי"ד
- ↑ כשאומרים שלשם ביצוע דבר מסוים צרים מאמץ, זאת אומרת שצריך להכניס פה משהו פנימי. (כידוע שדיבור שהוא חיצוני לגמרי לא דורש מאמץ לעומת ניפוח, שדורש מאמץ כי "
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין מאן דנפח מתוכיה נפח".) - ↑ שלכן גם אם לאב חסר בכוחות הגלויים - כגון אם האב עיוור רח"ל, הבן יכול לראות. כי הבן מגיע ממקום מאוד עמוק, ששם הכל מושלם.
- ↑ ראה באריכות אז ישיר, עוטה אור, רבי אומר ת"ש. שיחת כי תבוא תנש"א.