שינויים

ה'''קַבָּלָה''' היא חלק הסוד שבתורה ומכונה גם '''תורת הסוד''', '''תורת הנסתר''' או '''פנימיות התורה'''[[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים. לקבלה השפעה גדולה מאוד על חיי הרוח היהודיים, בין היתר ניכרת השפעת הקבלה בהלכות ומנהגים, נוסח התפילהjpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים של [[עשר הספירות]], תנועת ותורת החסידות ספרות המוסר ועוד. ממושגי היסוד בקבלה]]

לאורך הדורותה'''קַבָּלָה''' היא חלק הסוד שבתורה, ומכונה גם '''תורת הסוד''', '''תורת הקבלה נלמדה על ידי בודדים ורוב ציבור לומדי הנסתר''' או '''פנימיות התורה לא עסק בה'''. העיסוק בקבלה הפך לנפוץ יותר בתקופת תורת הקבלה עוסקת ביחס שבין [[הקב"ה]] לעולם, ב[[סדר השתלשלות]] ה[[אר"יעולמות]] שכתב{{הערה|ראה הקדמת הרוחניים, ה[[הרח"וספירות]] לשער ההקדמות (נדפ­סה גם כן בהוספה לוה[[קונטרס עץ החייםמלאכים]] ל, וכן מפרשת את משמעותם הפנימית של פסוקי התורה ושל ה[[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר (מהורש"במצוות]]) נ"ע). ועודלקבלה השפעה גדולה מאוד על חיי הרוח היהודיים.}}: "דוקא בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה". הלימוד בתורת הנסתר נפוץ יותרבין היתר ניכרת השפעת הקבלה בהלכות, מנהגים ובנוסח התפילה של רוב חוגי היהדות, וביתר שאת עם התגלות וכן על [[תורת תנועת החסידות|תנועת]] על ידי ו[[הבעל שם טובתורת החסידות]], ספרות המוסר ועוד.

== לאורך הדורות תורת הקבלה נלמדה על ידי בודדים, ורוב ציבור לומדי התורה לא עסק בה. ישנן הסתייגויות רבות, הן ב[[הלכה]] והן בתורת הקבלה עצמה, על לימוד תורה זו לאלו שבדרגתם הרוחנית אינם ראויים לכך. העיסוק בקבלה הפך לנפוץ יותר בתקופת [[האר"י]], שכתב{{הערה|ראה הקדמת [[הרח"ו]] לשער ההקדמות (נדפ­סה גם כן בהוספה ל[[קונטרס עץ החיים]] ל[[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר (מהורש"ב]]) נ"ע). ועוד.}}: "דוקא בדורות קודמים ==אלו האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה".

הקבלה כשמה כן היא, הועברה בקבלה איש מפי איש. ישנם ספרי קבלה קדומים מאוד, כמו ספר יצירה שמיוחס ל[[אדם הראשוןתורת החסידות]] וספר הבהיר המיוחס לשהתגלתה על ידי [[אברהם אבינוהבעל שם טוב]]כוללת בתוכה יסודות רבים מתורת הקבלה, ועודוקטעים רבים במאמרי החסידות מבארים ענינים קבליים. ספר עם זאת, נשיאי החסידות לא עודדו לימוד שיטתי של הקבלה המרכזי, כך אפשר לומרלרבים, הוא אלא הסבירו שב[[ספר הזהרלימוד החסידות]]יוצאים גם ידי חובת לימוד הקבלה, ואדרבה, שמחברו לימוד זה הוא [[רבי שמעון בר יוחאי]]המבטיח שלא יטעה הלומד בהבנת מושגי הקבלה. הספר נתפרסם לראשונה בסביבות

כבר בדורות שלפני פרסום == תולדות תורת הקבלה ==במשך הדורות עברה תורת הקבלה, כשמה, בקבלה איש מפי איש. רבים מגדולי ישראל ידעו אותה, אם כי לא על כולם ידוע לנו, שכן העיסוק בענינים אלו נשמר בחשאי. הספר הראשון הידוע לנו בתורת הקבלה הוא [[ספר הזהר אנו מוצאים מקובלים שוניםיצירה]], כגון: המיוחס ל[[הרמב"ןאברהם אבינו]], אשר היה ידוע כמקובל. ואף ברמב"ם אנו מוצאים רמזים (אם כי לא בגלויייתכן שהועלה על הכתב בדורות מאוחרים יותר) לתורת הקבלה.בין ה[[נביאים]] ישנן נבואות המתארות את כבוד ה' ושייכות לחלק הסוד שבתורה, בספרי הנביאים [[ישעיה]]{{הערה|פרק ו'.}} ו[[יחזקאל]]{{הערה|פרק א'.}}, ונקראות בשם [[מעשה מרכבה]]. [[חז"ל]] הטילו הגבלות חמורות על העיסוק בסודות אלו, וגם בין ה[[תנאים]] וה[[אמוראים]] לא כולם עסקו בהם{{הערת שולייםהערה|שם=חגיגה|ראה דברי רבותינו בעניןחגיגה יג, בערךא ואילך.}}.

===בתקופת התנאים===היו כמה תנאים שנודעו בעיסוק בתורת הקבלה ישנם שיטות שונות בהסברת פנימיות התורההסוד. ביניהם [[רבי נחוניא בן הקנה]], שלו מיוחסים מספר חיבורים בתורת הסוד: [[ספר הקנה]], [[ספר הבהיר]], כמו הרמח"ל - [[ספר הפליאה]] ו[[ספר התמונה]]; וכן [[רבי משה חיים לוצאטוישמעאל]] ו[[רבי עקיבא]], הרמ"ק - שלהם מיוחסים [[פרקי היכלות]] ועוד. המרכזי מבין התנאים שעסקו בתורת הסוד הוא [[רבי משה קורדובירושמעון בר יוחאי]], האריז"ל - שיחד עם בנו [[רבי יצחק לוריא אשכנזי וגוריו ובראשם אלעזר בן רבי חיים ויטאלשמעון|רבי אלעזר]] ושאר התנאים מחבורתו חיבר את [[ספר הזוהר]]. ספר זה היה גנוז במשך למעלה מאלף שנה (אם כי ייתכן שחלק מהגאונים והראשונים הכירו אותו), ועודוהתגלה במאה הראשונה לאלף השישי על ידי המקובל רבי [[משה די ליאון]]. מדובר בשיטות שונות בהבנת מאז פירסומו הפך הספר לספר יסוד של תורת הקבלה, ורבים מכתבי הקבלה מבוססים עליו.

עם זאת===בתקופת הראשונים===בסוף תקופת [[הגאונים]] ידוע על רבי [[אהרון בן שמואל הנשיא]], מחכמי [[בבל]] שהיגר ל[[איטליה]], והעביר את תורת החסידות מסבירה ומפרשת בתורת הסוד לאיטליה. רבי [[משה בן קלונימוס]] קיבל ממנו את סודות הקבלה על פי שיטת , ולאחר שמשפחתו, משפחת קלונימוס, עברה מאיטליה ל[[הרמ"קאשכנז]]- נוצרה מסורת של העברת תורת הסוד בין חכמי אשכנז, ועל פי שיטת עד לרבי [[שמואל החסיד]] ובנו [[האריז"ליהודה החסיד]] כפי שמוסבר בכתבי תלמידו , וכן רבי [[חיים ויטאלאלעזר מגרמייזא]]בעל "הרוקח", שהקימו חוג "חסידים" שעסקו בתורה זו (מכונים כיום "חסידי אשכנז"{{הערה|כדי להבדיל בינם ובין [[תנועת החסידות]].}}){{הערה|1=על השתלשלות תורת הקבלה והגעתה לאשכנז העיד רבי אלעזר מגרמייזא במכתבו, נדפס ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7171&pgnum=51 מצרף לחכמה].}}.

== ההתנגדות לחסידות בעקבות חוג נוסף של מקובלים בתקופת הראשונים היה ב[[פרובנס]]. ביניהם מפורסם רבי [[אברהם בן דוד מפושקירה]] (הראב"ד בעל ההשגות), שהעביר את תורה זו לבנו המקובל רבי [[יצחק סגי נהור]]. דרך רבי יצחק, שעבר ל[[ספרד]], עברה תורת הקבלה ==גם לשם, ורבים מגדולי ספרד עסקו בחכמה זו. המפורסם שבהם היה [[הרמב"ן]]{{ערך מורחבהערה|ערךשם=רחו|הקדמת רבי חיים ויטאל לשער ההקדמות.}}, וכן [[התנגדות לחסידותרבינו בחיי בן אשר]]}}עם תחילת הפצת תורת החסידות בקרב ההמון, על ידי רבי [[פרץ הכהן]] מחבר "מערכת האלקות", ה[[בעל שם טוברשב"א]] החלה התנגדות אליה. אחת הסיבות היתה הטענה שהחסידות הינה קבלה, אותה אסור ללמד אלא ליחידי סגולהועוד.

התשובה לטענה זו היא אשר החסידות איננה קבלה[[אדמו"ר מהר"ש]] אמר לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]] באחד מהשיעורים שלמד עמו ב[[מורה נבוכים]], שיש לו בקבלה רבי מרבי עד מורנו [[הבעל שם טוב]], ש[[הרמב"ם]] היה מקובל גדול, ומה שלא גילה זאת (אפילו ברמז, אשר בעיקר מתעסקת בחלק העיוני בלבד של פנימיות התורהכמו [[רש"י]]), אלא החסידות הינה בעיקר דרך והוראה בעבודת ה'הוא מפני שאז היה זמן מסוכן לגלות עניני קבלה אפילו ברמז{{הערה|1=[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] ש"ת [לה"ק] עמוד מז. וראה בהערת כ"ק אדמו"ר שליט"א שם.}}.

בין השאר התנגדו גם כן באופן פרטי ל=== מקובלי צפת ===[[בעל שם טובקובץ:ציון האריזל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קברותיהם של גדולי המקובלים ב[[בית העלמין צפת|בית העלמין בצפת]]: [[האר"י הקדוש]] רבי יצחק לוריא, רבי [[שלמה אלקבץ]] עקב עשיית המופתים והניסים שחולל, בטענה שהוא עושה זאת באמצעות שימוש בשמות והשבעת מלאכים. גם על זה התשובה היתה שיכולתו של רבי [[משה קורדובירו]] ורבי יוסף מטארני '[[הבעל שם טובהמבי"ט]] וצדיקים בכלל שורשה בכוחם בעבודת ה', ולא בשימוש בהשבעות ושמות, על אף שגם בהם היו בקיאים.]]

=== לימוד תורת הקבלה לפי שיטת תורת החסידות ===תורת החסידות גילתה שהגיעה העת ללמד זכתה לעיסוק נרחב בין חכמי [[צפת]] בתקופת המאה הרביעית של האלף השישי (ה'ש). בין המפורסמים שבהם היו רבי [[משה אלשיך]], רבי [[שלמה אלקבץ]] וה[[רדב"ז]]. באותה תקופה חי ופעל רבי [[משה קורדובירו]], הרמ"ק, שלימד תלמידים רבים את יסודות תורת הקבלה לכל העם. בספרו הגדול [[פרדס רמונים]] סידר את שיטות המקובלים קודם זמנו, סיכם והכריע ביניהם, ולא רק ליחידי סגולה כפי שהיה עד אזופרש את שיטתו בקבלה.

ההשפעה הגדולה ביותר על פי ההלכה אין ללמוד קבלה אלא "מי שנתמלא כריסו השתלשלות הקבלה היתה לרבי [[לחםיצחק לוריא]] ו[[בשר]] ולחם ו[[בשר]] הוא לידע האסור והמותר וכיוצא בהם משאר המצות, האר"י, אולם כבר נפסק לפועל שבזמננו שעלה מ[[עקבתא דמשיחאמצרים]] לצפת בשנת ה'ש"מצוה לגלות זאת החכמהל ובמשך השנתיים שעד הסתלקותו בשנת ה'של". יתירה מזו, נאמר שמי שאינו לומד פנימיות התורה סופו ליהפך לאפיקורוס. הסיבה לכך היא מצד שני עניינים. א', משום ירידת הדורות, שנהיה צורך ללימוד קבלה לכולם. ב', מצד ההתקרבות לזמן ביאת המשיח שאז יהיה העמיד חבורת תלמידים (שנקראו "גורי האר"י"ומלאה הארץ דעה ) להם העביר את ה'"סודותיו. אחרי הסתלקותו ערך וסידר את תורתו גדול תלמידיו, ולכן יש מעין ובדוגמה לחזה כבר בזמן הרבי [[גלותחיים ויטאל]], אם כי הרבי סבר כי בלימוד שהוא הכותב העיקרי של [[תורת החסידותכתבי האריז"ל]] יוצאים גם ידי חובת לימוד תורת הקבלה. עם זאת [[תורת החסידות]] אינה סבורה כי יש להשקיע בלימוד הקבלה עצמה, שהיא עדיין נשארה שיטת האר"י בקבלה התפשטה בכל תפוצות ישראל והפכה לשיטה המרכזית בקבלה עד היום לימוד שלא כל אחד יכול לגשת אליו ללא הכנה מתאימה, אלא היא מלמדת יסודות ממנה ומפרשת אותם בצורה שכל אחד יכול להבינם, ומבלי לטעות חלילה בנושאים העדינים המוזכריםהן בין המקובלים הספרדים, אשר טעות בהבנה בהם עלולה לגרום לסטיה חמורה מהאמונה הטהורההן הליטאים והן החסידים.

תורת החסידות גם הביאה את היסודות המופשטים מתורת על אף חשיבותה של קבלת הרמ"ק והשפעתה הגדולה על הקבלה למושגים מובנים, ומתרגמת אותם לעבודת ה' עד היום יומית, ולא מסתפקת בהשארתם במישור העיוני בלבדהשיטה העיקרית יותר היא קבלת האריז"ל. אדרבהרבי חיים ויטאל העיד כי אחר פטירת רבותיו, הרמ"ק והאריז"ל, התגלה אליו הרמ"ק וגילה לו שלמרות ששתי השיטות בקבלה הן אמת, בכל זאת "דרכי הוא על ידי פי הפשט למתחילים בחכמת הקבלה, ודרך רבך [האריז"ל] היא פנימית ועיקרית, וגם אני עתה למעלה איני לומד אלא בדרך רבך"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9554&st=&pgnum=37&hilite= שבחי ר' חיים ויטאל, ע' לט].}}. ב[[תורת החסידות יכול כל אחד]] הוסבר שההבדל בין השיטות הוא "שקבלת הרמ"ק היא בספירות ד[[עולם התוהו|תהו]] (בעניני תהו ב[[עולם התיקון|תיקון]] גופא), ואילו קבלת האריז"ל היא בתיקון"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/21/23/235.htm שיחת י"ט כסלו תשח"י], ובהנסמן בהערה שם. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=790&hilite= שיחת ש"פ שמיני תשמ"א].}}; גם מי שאינו בעל כשרון ולא זיכך את שכלו כל כך להבין ולתפוס את פנימיות התורהקבלת הרמ"ק היא אמת, כי על ידי הסברת הענינים בחסידות באופן של אבל קבלת האריז"ל היא אמת לאמיתו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4590&st=&pgnum=214&hilite= שיחת י' שבט תשכ"ג]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/26/260.htm שיחת ש"מבשרי אחזה אלוקהפ בשלח תשט"ו].}}, יכול כל אחד להבין את פנימיות התורהובכל מקום שנחלקו המקובלים ההכרעה היא כשיטתו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4414.htm אגרות קודש חלק י"ג, ובאופן של הבנה והשגה אמיתיים, מה שאין כן בלימוד הקבלה לכשעצמהאגרת ד'תיד].}}.

בנוסף, תורת החסידות עוסקת בענינים נעלים יותר מסדר ההשתלשלות שבה עוסקת תורת ==לימוד הקבלה==[[קובץ:פרי עץ חיים. הרבי הריי"צ סיפר פעם {{הערת שולייםjpg|שמאל|ממוזער|שיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה250px|י"ט כסליו]] תרס"ט (ספר השיחות תורת שלום עשער הספר ' 256)}}, שהמשפיע הרב שמואל גרונם שמע מר' אברמ'קה ששמע מר' זלמן מקורעניץ (הרב אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) שהוא היה תובע מ[[אדמו"ר הזקן]] [[חסידות]] על חשבון פרי עץ חיים (ושמע פעם) ואמר [[אדמו"ר הזקן]] בדביקות, "זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע"ח, וואס רעדט ע"ח, השתל', און איך ברוך הוא רעד העכער און נאך העכער.. ואמר אדמומכתבי האר"ר.. אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז [[קבלה]] איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך, בך אין עצמות". (זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על [[עץ חייםי]]. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], אך אנו ברוך הוא עוסקים בלמעלה למעלה מסדר ההשתלשלות ואמר: [[המגיד ממעזריטש|הרבי]] כשהיה מתחיל את לימוד תורת החסידות, היה אומר שקבלה היא שמות וגילויים של אלקות, אבל חסידות היא בבחינת "נגילה ונשמחה בך", ב[[עצמות ומהות]]).

עם זאת נמצאו בעבר חסידי חב"ד אשר עסקו רבות בלימוד שונה הוא לימוד תורת הקבלה, ידוע במיוחד הגאון החסיד רבי מלימוד [[לוי יצחק שניאורסוןתורת הנגלה]] אביו של , שכן בלימוד הנגלה הלימוד הוא באופן שהאדם [[הרביהשגת המהות|מבין את מהותם]] (שכתב ספרים רהי על פי תורת הקבלה ורק בודדים הגיעו לידנו). וכן גם היה ידוע כבקיא בתורת של הדברים שלומד, אך בלימוד הקבלה: הרב הוא [[מנחם זאב גרינגלאסידיעת המציאות|יודע רק על מציאותם]]של הענינים הנלמדים, שהיה אך אינו מבין את מהותם. מסיבה זו דומה לימוד הקבלה ללימוד [[משפיעמקרא]] ישיבת תות"ל מונטריאול, קנדהשגם בו ניתן ללמוד מבלי הבנה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/5a.htm לקוטי תורה ויקרא ה, ויבדל לחיים טובים וארוכים הרב [[יצחק גינזבורגא]] ראש ישיבת עוד יוסף חיואילך.}}.

אך להלכה נפסק{{הערה|הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פ"ב ס"א.}} שלימוד הקבלה ענינה הסברת העברת השפע האלוקינחשב כחלק מלימוד ה[[גמרא]], הדרגות השונות באלוקות והעולמות הרוחנייםכלומר, והיא מתחלקת לימוד הכולל הבנה והשגה מושלמת. הסיבה לכך היא שישנם שני אופנים בלימוד הקבלה: כאשר לומד רק את נקודות הענינים בתמציתיות, או כאשר לומד את הענינים בהרחבה ובביאור. הלימוד באופן הראשון דומה ללימוד המקרא, והשני ללימוד הגמרא{{הערה|1=[אגרות קודש חלק י"א, אגרת ג'תרסג]. ובאריכות - ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/30/8/4/index.htm לקוטי שיחות חלק ל', שיחת י"ט כסלו (ע' 170 ואילך)]. ושם גם מקשר את שני האופנים הנ"ל לשני חלקים: קבלה מעשית וקבלה עיוניתההסברים (דלהלן) על גילוי החסידות בדורות האחרונים.}}.

== הראשונים וחכמת =הגבלות על לימוד הקבלה ===בדברי חז"ל ישנן הגבלות על לימוד פנימיות התורה{{הערה|שם=חגיגה}}, והגבלות אלו נפסקו להלכה ברמב"ם{{הערה|הלכות יסודי התורה פרק ב הלכה יב, פרק ד הלכה יא ואילך.}} - שאין מלמדים את סודות התורה אלא למי שכבר למד הרבה ב[[נגלה]], ויש בו מספיק חכמה לקלוט את הסודות. עם זאת, הגבלות אלו אין כוונתן לומר שחלק הסוד שבתורה הוא עצמו חלק שאסור ללימוד; האיסור הוא רק על האנשים, שמפני קוצר דעתם אינם יכולים ללמדו. אך חלק זה מצד עצמו הוא אחד מחלקי התורה שמצווים ללמדו בדיוק כמו כל חלק אחר{{הערה|1=כפי פסק ההלכה בהלכות תלמוד תורה של אדמו"ר הזקן (פ"א ס"ד) - "כל נפש צריכה לתיקונה לעסוק בפרד"ס כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידע . . הן בפשטי ההלכות הן ברמזים ודרשות וסודות". ראה באריכות לקוטי שיחות חלק ל' שם.}}.

גדולי הראשונים היו חכמים בתורת זהירות נוספת בלימוד הקבלה. ביניהם היה [[רש"י]]היא שלא ללמדה באופן עצמאי, לנסות להבין את הדברים לפי ההגיון האנושי, [[הרמב"ם]]אלא אך ורק בקבלה איש מפי איש המוסמך לכך, ואו אלו שזוכים לקבל את הדברים ישירות ב[[הרמב"ןגילוי אליהו]], תלמידו של ה[[קבלהוכדומה{{הערה|מקובל]] רבי אליעזר מגרמייזא בעל הרוקחשם=רחו}}.

[[אדמו"ר מהר"ש]] אמר לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]] באחד מהשיעורים שלמד עמו== הקבלה והחסידות ==ב[[מורה נבוכיםתורת החסידות]], שיש לו בקבלה רבי מרבי עד מורנו שהתגלתה על ידי [[הבעל שם טוב]], שהרמב"ם היה מקובל גדול, ומה שלא גילה זאת אפילו ברמז כמו [[רש"י]]כללה בתוכה יסודות רבים מתורת הקבלה. רבים ממנהגי החסידות מבוססים על הקבלה, וכן נוסח התפילה החסידי הוא מפני שאז היה זמן מסוכן לגלות עניני קבלה אפילו ברמז.{{הערה|1=[[ספר השיחות אדמו"ר הריינוסח האריז"צל]] ש"ת [לה"ק] עמוד מז.}}

=== תורת עם זאת, אין פירוש הדבר שתורת החסידות ענינה רק לפרש את הקבלה בתקופת הרמ. [[אדמו"ק והארר הרש"ב]] ביטא זאת בפתגמו: {{ציטוטון|העולם סובר שהחסידות היא פירוש על הקבלה. זו טעות; הקבלה היא פירוש על החסידות}}{{הערה|ספר השיחות תורת שלום ע' 172.}}. [[הרבי]] הסביר זאת, שחסידות ענינה [[ידיעת אלוקות]] ומבארת בכל ענין את הקשר עם [[עצמות|עצמותו]] של הקב"י ===בין ראשוני המקובלים בדורות האחרונים היה רבי ה, ואילו הקבלה מבארת כל נושא כיצד הוא במקומו הפרטי ב[[משה קורדבירוסדר ההשתלשלות]]- בספירות וכד'. לכן גם הקבלה היא אחד מארבעת חלקי פרד"ס התורה - חלק ה"סוד", ואילו החסידות אינה חלק פרטי אלא היא פנימיותם של כל ארבעת החלקים{{הערה|ראה באריכות קונטרס ענינה של תורת החסידות.}}. לכן, הרמהקבלה היא פירוש על החסידות, ולא להיפך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/inyono/8.htm קונטרס ענינה של תורת החסידות, הערה 53]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=477&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"קו, ע' 388].}}.

לאחר פטירתומסיבה זו עוסקת החסידות גם בענינים נעלים יותר מאלו שבקבלה. כדברי [[אדמו"ר הזקן]], החלה התגלותו של כאשר הרב [[זלמן מקורניץ]] ביקש ממנו לומר חסידות על ספר [[האריזעץ חיים]]: "לזלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על עץ חיים. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], ותלמידיו המכונים אך אנו ברוך ה' עוסקים בלמעלה למעלה מזה"גורי האר{{הערה|1=פתגם זה חזר הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] לפני [[אדמו"ר הרש"ב]], בשם הרב [[אברהם מז'עמבין]] ששמע מסבו הרב [[זלמן מקורניץ]] ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60796&st=&pgnum=321&hilite= שיחת י"ט כסלו תרס"ט בספר השיחות תורת שלום]).}}. כמו כן, ובראשם תלמידו המובהק רבי חיים ויטאלכאשר היה מתחיל לומר חסידות, מי שפרסם את תורתו היה אדמו"ר הזקן נוהג לומר: "קבלה היא שמות וגילויים [של האריזהקב"ה], אבל חסידות היא "נגילה ונשמחה בך", ב[[עצמות]]"{{הערה|1=[[אדמו"ר המהר"ש]], [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16041&st=&pgnum=460&hilite= סה"מ תרל"ח ע' תנב]. אדמו"ר הרש"ב, בשיחת י"ט כסלו הנ"ל; וכן ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60796&st=&pgnum=294 שיחת ז' תמוז תרס"ג].}}.

בתורת ביחד עם זה, לעומת תורת הקבלה שמבארת את המעלות הנפעלות בעולמות העליונים בזכות עבודת האדם, מבארת תורת החסידות העדיפו דוקא את קבלתו של המעלה שנמצאת בענינים [[גשמיות|גשמיים]] ובעבודה ב[[עולם הזה]] הגשמי{{הערה|1=[הארhttps://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15812&st=&pgnum=189 לקוטי שיחות חלק י"יד, ע' 177]. וראה גם קונטרס ענינה הערה הנ"ל. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15952&st=&pgnum=133 לקוטי שיחות חלק כ"ב, ע' 119] לעומת זאת של הרמ"ק.}}.

=== לימוד הקבלה בימינו דרך לימוד החסידות===בגילוי תורת החסידות, באה לידי ביטוי האפשרות לכל יהודי ללמוד את החלק הפנימי שבתורה כמו בתורת הקבלה, אך מבלי ההגבלות החלות על לימוד זה{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/10/28/271.htm שיחת ש"פ וישב תשי"ד]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/7/2230.htm אגרות קודש חלק ז', אגרת ב'רל]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4371.htm חלק י"ג, אגרת ד'שעא]. ועוד.}}. לכן בדורנו, החיוב ללמוד את פנימיות התורה, וכן התממשותם של דברי האריז"ל שבדורות אלו מצוה לגלות את חכמת הקבלה, חל על [[לימוד תורת החסידות]]. ברבים ממכתביו מבסס [[הרבי]] את חובת לימוד החסידות על החיוב ההלכתי ועל דברי האריז"ל אלו{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/510.htm אגרות קודש חלק ג', אגרת תקי]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/7/2150.htm חלק ז', אגרת ב'קנ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5602.htm חלק ט"ו, אגרת ה'תרב]. ועוד רבים.}}.

בטעם הדבר שדוקא בדורות האחרונים התגלתה החסידות, המאפשרת לימוד פנימיות התורה מבלי ההגבלות הקשורות לקבלה, נאמרו שני הסברים: א) בגלל התגברות החושך שבדורות אלו של [[אדמו"ר הצמח צדקעקבתא דמשיחא]] כותב{{הערת שוליים|1=, ישנו הכרח בכח מיוחד מהתורה להתגבר על החושך ולהתעורר ב[[דרך מצוותיךעבודת ה']] שורש מצוות התפילה.}} ששמע מפיו של ב) [[אדמו"ר הזקןהחסידות כטעימה מהגאולה|בגלל ההתקרבות לביאת המשיח]], אשר שמע מפיו של רבו שאז יעסוק העולם כולו ב[[המגיד ממזריטשידיעת ה']] שה[[בעל שם טוב]] אמר שלא ילמדו את חכמת הקבלה, מפני שמי שהוא מגושם ויבין הדברים כפשוטו ויגשם, יכול לבוא חוישנו צורך בהכנה לכך{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ו לאפיקורסות, ע' 282. חלק כ', ע' 172. חלק ל' שם. ועוד.}}.

בשנת ===ההגבלות על לימוד הקבלה גם בזמננו===[[תשקובץ:האדמו"נ]] במעמד [[חלוקת הדולרים]] עבר לפני הרבי ר מאשלג.JPG|ממוזער|שמאל|250px|הרב [[אברהם שמחה יחזקאל הלוי אשלג]] וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל משוחח עם ישראל ילמדו את תורת הקבלה ובכך נקרב את ההרבי ב[[גאולהחלוקת דולרים]] השלימה. מבוסס על הנאמר בלימוד הקבלה ([[ספר הזהרל' בשבט]] שבספר הזהר יצאו מה[[גלותתש"נ]] ב[[רחמים)]]גם בזמננו, לאחר גילוי החסידות, חלות ההגבלות על לימוד הקבלה, למי שאינו לומד זאת דרך תורת החסידות.

הרבי השיב לו, כי מקובל ב[[חב"דהצמח צדק]] מביא ש"ציוה הבעש"ט שלא ללמוד ספרי הקבלה, כי מי שאינו יודע להפשיט הדברים מגשמיותן מתגשם מאד ע"י לימוד זה, כשנותן ציור בעניות דעתו לאלקותו ית' לפי מדות פרטיים"{{הערה|1=[[חסידותhttps://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/51/115b.htm דרך מצותיך שרש מצות התפלה, קטו, ב]] חב"ד בנויה על פי יסודות .}}. אזהרה זו חלה גם בימינו למי שלומד את הקבלה שלא לפי תורת החסידות, אך בשיטה של הלומד לפי החסידות נשמר מחשש זה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2469.htm אגרות קודש חלק ח', אגרת ב'תסט]. [חכמה]https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3663.htm חלק י"א, אגרת ג'תרסג] . [[בינה]https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8275.htm חלק כ"ב, אגרת ח'רעה] . וראה גם [[דעת]]https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4660.htm חלק י"ג, וממילא מי שלומד תורת חב"אגרת ד לומד גם קבלה'תרס].}}.

כמו כן, הלומד לפי החסידות נשמר גם מהאזהרה שלא ללמוד את הקבלה בדרכים עצמאיות, כיון שרבותינו נשיאינו קיבלו איש מפי איש מפי הבעל שם טוב שקיבל מ[[אחיה השילוני]], ומוסמכים לבאר את עניני הקבלה, מה שאין כן בלימוד בדרכים חדשות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4824.htm אגרות קודש חלק י"ד, אגרת ד'תתכד]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm חלק י"א, אגרת ג'תקנט], שמסיבה זו ידעו רבותינו נשיאנו באלו ענינים ניתן לסמוך על קבלת רבי [[ישראל סרוג]] וכדומה (ראה בערכו).}}. מסיבה זו הסתייג הרבי מלימוד פירוש "הסולם" על הזוהר של הרב [[יהודה לייב אשלג]], ש"כפי הנשמע הנה סלל דרך לעצמו בלימוד עץ חיים והזהר, ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3663.htm אגרות קודש חלק י"א, אגרת ג'תרסג].}}. כאשר עבר הרב [[אשלג|יחזקאל אשלג]] לפני הרבי ב[[חלוקת הדולרים]], וביקש ממנו לחתום על [[קול קורא]] שכל עם ישראל ילמדו את תורת הקבלה עבור [[הבאת הגאולה]] - השיב לו הרבי, כי מקובל בחב"ד שחסידות חב"ד בנויה על פי יסודות הקבלה, אך בשיטה של [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], וממילא מי שלומד תורת חב"ד לומד גם קבלה. כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו , השיב [[הרבי]] שבתור נכד של [[אדמו"ר הזקן]] אינו יכול לחתום על פתק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת [[חב"ד]] אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[[אגרת הקודש]] [[אגרת הקודש - פרק כ"ה|סוף פרק כ"ה]].}} שכותב "דברי [[הבעש"ט]] לפי קבלת [[האריז"ל]]" , ומשמע מזה שאינו שלימוד החסידות אינו קבלה ממש. ; אך הרבי השיב כי כיון שה[[אדמושהאדמו"ר הזקן]] כותב בפירוש ב[[אגרת הקודש]] אחרת, לא יתכן שסתר את דבריו במקום אחר. עם זאת נמצאו בעבר חסידי חב"ד אשר עסקו גם בלימוד תורת הקבלה ישירות. ידוע במיוחד הגאון החסיד רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]] (שכתב ספרים רבים על פי תורת הקבלה, ורק בודדים הגיעו לידינו). וכן גם היה ידוע כבקיא בתורת הקבלה הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], שהיה [[משפיע]] ישיבת תות"ל מונטריאול, קנדה, ויבדל לחיים טובים וארוכים הרב [[יצחק גינזבורג]] ראש ישיבת עוד יוסף חי.

[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"דתורת הקבלה]]