מעלי קבצים, highauser
8,630
עריכות
הגהה
(תמונות) |
(הגהה) |
||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
===ההגבלות על לימוד הקבלה גם בזמננו=== | ===ההגבלות על לימוד הקבלה גם בזמננו=== | ||
[[קובץ:האדמו"ר מאשלג.JPG|ממוזער|שמאל|250px|הרב יחזקאל הלוי אשלג משוחח עם הרבי ב[[חלוקת דולרים]] על לימוד הקבלה ([[ל' בשבט]] [[תש"נ]])]] | |||
גם בזמננו, לאחר גילוי החסידות, חלות ההגבלות על לימוד הקבלה, למי שאינו לומד זאת דרך תורת החסידות. | גם בזמננו, לאחר גילוי החסידות, חלות ההגבלות על לימוד הקבלה, למי שאינו לומד זאת דרך תורת החסידות. | ||
| שורה 63: | שורה 64: | ||
כמו כן, הלומד לפי החסידות נשמר גם מהאזהרה שלא ללמוד את הקבלה בדרכים עצמאיות, כיון שרבותינו נשיאינו קיבלו איש מפי איש מפי הבעל שם טוב שקיבל מ[[אחיה השילוני]], ומוסמכים לבאר את עניני הקבלה, מה שאין כן בלימוד בדרכים חדשות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4824.htm אגרות קודש חלק י"ד, אגרת ד'תתכד]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm חלק י"א, אגרת ג'תקנט], שמסיבה זו ידעו רבותינו נשיאנו באלו ענינים ניתן לסמוך על קבלת רבי [[ישראל סרוג]] וכדומה (ראה בערכו).}}. מסיבה זו הסתייג הרבי מלימוד פירוש "הסולם" על הזוהר של הרב [[יהודה לייב אשלג]], ש"כפי הנשמע הנה סלל דרך לעצמו בלימוד עץ חיים והזהר, ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3663.htm אגרות קודש חלק י"א, אגרת ג'תרסג].}}. | כמו כן, הלומד לפי החסידות נשמר גם מהאזהרה שלא ללמוד את הקבלה בדרכים עצמאיות, כיון שרבותינו נשיאינו קיבלו איש מפי איש מפי הבעל שם טוב שקיבל מ[[אחיה השילוני]], ומוסמכים לבאר את עניני הקבלה, מה שאין כן בלימוד בדרכים חדשות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4824.htm אגרות קודש חלק י"ד, אגרת ד'תתכד]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm חלק י"א, אגרת ג'תקנט], שמסיבה זו ידעו רבותינו נשיאנו באלו ענינים ניתן לסמוך על קבלת רבי [[ישראל סרוג]] וכדומה (ראה בערכו).}}. מסיבה זו הסתייג הרבי מלימוד פירוש "הסולם" על הזוהר של הרב [[יהודה לייב אשלג]], ש"כפי הנשמע הנה סלל דרך לעצמו בלימוד עץ חיים והזהר, ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3663.htm אגרות קודש חלק י"א, אגרת ג'תרסג].}}. | ||
כאשר עבר הרב [[ | כאשר עבר הרב [[אשלג|יחזקאל אשלג]] לפני הרבי ב[[חלוקת הדולרים]], וביקש ממנו לחתום על [[קול קורא]] שכל עם ישראל ילמדו את תורת הקבלה עבור [[הבאת הגאולה]] - השיב לו הרבי, כי מקובל בחב"ד שחסידות חב"ד בנויה על פי יסודות הקבלה, אך בשיטה של [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], וממילא מי שלומד תורת חב"ד לומד גם קבלה. כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו, השיב הרבי שבתור נכד של [[אדמו"ר הזקן]] אינו יכול לחתום על פתק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת חב"ד אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון אדמו"ר הזקן{{הערה|1=[[אגרת הקודש]] [[אגרת הקודש - פרק כ"ה|סוף פרק כ"ה]].}} שכותב "דברי הבעש"ט לפי קבלת האריז"ל", ומשמע מזה שלימוד החסידות אינו קבלה ממש; אך הרבי השיב כי כיון שהאדמו"ר הזקן כותב בפירוש ב[[אגרת הקודש]] אחרת, לא יתכן שסתר את דבריו במקום אחר. | ||
עם זאת נמצאו בעבר חסידי חב"ד אשר עסקו גם בלימוד תורת הקבלה ישירות. ידוע במיוחד הגאון החסיד רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]] (שכתב ספרים רבים על פי תורת הקבלה, ורק בודדים הגיעו לידינו). וכן גם היה ידוע כבקיא בתורת הקבלה הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], שהיה [[משפיע]] ישיבת תות"ל מונטריאול, קנדה, ויבדל לחיים טובים וארוכים הרב [[יצחק גינזבורג]] ראש ישיבת עוד יוסף חי. | עם זאת נמצאו בעבר חסידי חב"ד אשר עסקו גם בלימוד תורת הקבלה ישירות. ידוע במיוחד הגאון החסיד רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]] (שכתב ספרים רבים על פי תורת הקבלה, ורק בודדים הגיעו לידינו). וכן גם היה ידוע כבקיא בתורת הקבלה הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], שהיה [[משפיע]] ישיבת תות"ל מונטריאול, קנדה, ויבדל לחיים טובים וארוכים הרב [[יצחק גינזבורג]] ראש ישיבת עוד יוסף חי. | ||