שינויים

{{בעריכהישיבה||שם=תומכי תמימים לוד|תמונה=[[קובץ:לוד ישיבה.jpg|250px]]|כתובית=חזית בנין הזאל|אפיון=[[ישיבה קטנה]]|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]|תאריך סגירה=|מיקום=[[לוד]]|מייסד=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]], הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]|[[משפיע]] ראשי ומשגיח=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]|מנהל גשמי=הרב [[מנשה חדד]],הרב שלום בער חדד, הרב [[מנחם לרר]], הרב [[אליקים וולף]]|מספר תלמידים=327|ספר פלפולים=|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש לוד]]|אתר אינטרנט=|מפה=}}[[תמונה:שלט ישיבה לוד.jpg|left|thumb|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]] ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש לוד''' - הינה [[ישיבה קטנה]] הממוקמת בשכנות ל[[שיכון חב"ד לוד]].

לישיבה הנהלה גשמית ורוחנית מורחבת האחראית גם על ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[בית הספר ספר למלאכה כפר חב"ד|בית הספר למלאכה בכפר חב"ד]].

[[תמונה:הישיבה בפרדס.jpg|left|thumb|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]] בראשית שנת [[תש"ט ]] הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה ]] קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, קבוצה שקיבלה אשר קיבלו את ברכתו של [[הרבי הריי"צ והצליחה לעבור את מסך הברזל הסובייטי]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ברוסיה ב[[רוסיה]] בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה בתל ב[[תל אביב ]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים ובירושלים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד. בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו. כאשר התקבל אישור מהרבי לפתוח את הישיבה, חיפשו החסידים מבנה שישמש ללימודי הישיבה. באחד הימים הגיע ר' [[זושא וילימובסקי]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים. כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום. עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[הרבי הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{מקור}}. האגרות הראשונות מאת [[הרבי הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד. הישיבה התנהלה על ידי ר' זושא מ[[חודש שבט]] [[תש"ט]] עד [[חודש תשרי]] תשי"א. ==התפתחות הישיבה== בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד. על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה". בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה. בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה. את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]]. [[משפיע]] הישיבה, הרב [[שלמה חיים קסלמן]], היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים. נכון לשנת [[תש"פ]] לומדים בישיבה 327[[תמימים]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=106081 תות"ל לוד, היא ה'ישיבה קטנה' הגדולה בעולם מישיבות חב"ד]}}. בראשות הישיבה עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]], ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב מנשה חדד, הרב שלום בער חדד, הרב [[מנחם לרר]] והרב [[אליקים וולף]]. ===צוות הישיבה==={{טורים|מספר=3|תוכן=ההנהלה:

בתחילת חודש שבט תש"ט*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]].*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע ראשי]] ו[[משגיח]] ראשי.*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני ומשגיח בסדר חזרה.;שיעור א':*הרב אליהו ליפש - [[משפיע]] ו[[משיב]] בסדר הכנה.*הרב מאיר מזרחי - משיב בהכנה ו[[גירסא]], התיישבו שלוש עשרה משפחות חבומשפיע ב[[חסידות]] בוקר.*הרב [[משה שלמה לויטין]] - משפיע.*הרב ברוך מרגליות - משפיע ומג"ריות ובהם משפחת הרה"ח ש בגירסא.*הרב [[שרגא מלך קפלןאריה קדם]]- [[ר"מ]] ומג"ש בגירסא.*הרב מנחם מענדל כ"ץ - ר"מ.*הרב עשהאל ישעיהו - מג"ש בגירסא.*הרב ישראל משה דירינפלד - ר"מ.*הרב שלום לסקר - ר"מ.*הרב מנחם מענדל לוין - משפיע ומשיב.*הרב צבי הלפרין - ר"מ בגירסא, הרהומשיב בהכנה.*הרב לייב שטרסברג - ר"ח מ בעיונא.*הרב אברהם יצחק בראך - משפיע ומשיב בגירסא.;שיעור ב':*הרב צבי הלפרין - משיב בהכנה, ומשפיע בחסידות בוקר.*הרב מנחם יהושע טייטלבוים - משפיע.*הרב חיים קוט - ר"מ.*הרב יהודה לייב זילברשטרום - ר"מ.*הרב דוב קוק - ר"מ.*הרב מנחם מענדל רודרמן - ר' "מ.*הרב [[אריה נטע זאב ליפסקרגערליצקי]], הרה"ח ר' - משפיע.*הרב [[דב בעריש רוזנברגחיים זעליג אלטהויז]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת- משפיע ומשגיח לשיעור ב'. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת מלחמת השחרור נמלטו מהמקום*הרב שלום אדרי - משגיח בסדר הכנה. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו*הרב נפתלי ועקנין - משיב בהכנה.

כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות;שיעור ג':*הרב [[שמעון גופין]] - משפיע ומשיב בגירסא.*הרב שלום דובער אדרי - משפיע.*הרב שלום הלל - משפיע ומשגיח בסדר גירסא.*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - משפיע בחסידות בוקר.*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]- ר"מ ומשיב בהכנה.*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - משפיע. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים*הרב מנחם יהושע טייטלבוים - ר"מ. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה*הרב מתתיהו ווינבערג - ר"מ.*הרב דוד בייטש - ר"מ.*הרב דוד תעיזי - משיב בהכנה.*הרב נפתלי ועקנין - משיב בגירסא.

הפקידים פנו אל ;כללי:*הרב ראובן בראל - משיב בגירסא ובודק מבחנים גירסא ו[[שו"ע]].*הרב [[שמעון גופין]] - אחראי מבחני גירסא.*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]] - מדריך ורושם בזאל.*ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקוםמנחם ישעיהו - מנהל פנימייה. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה *ר' זושא שיש לו אישור מהמושך הצבאי של האיזורשניאור זלמן מחפוץ - מדריך. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור*ר' אהרון מיראשווילי - מדריך. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום*ר' ציון אמיתי - מדריך.}}

עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי==ראו גם==*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים]]. כ ==לקריאה נוספת==*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ק אדמוד]]-[[תשע"ר הרייב]].*זושא וולף, '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"צ נט]].*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, תשע"ע בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת תרפ"טב.*שניאור זלמן ברגר, בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים'''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], הצביע על המבנה המרובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורהממייסדי הישיבה.

האגרות הראשונות מאת כ== קישורים חיצונים ==*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] - {{חב"ק אדמוד אינפו}}*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "ר הריי"צ ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום יהייתה בית יוצר לעובדי ה'"ס באדר תש]{{חב"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד.ד און ליין}}

בישיבה כיום (תש"ע) יש כ-200 תלמידים. ראש הישיבה הינו הרב {{מיון רגיל: לוד}}[[יצחק אייזיק קעניגקטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]] מירושלים. המשפיע ומשגיח ראשי הינו הרב [[יוסף יצחק בוטמןקטגוריה:קהילת חב"ד לוד: מוסדות]] מלוד. בשנת תשס"ט מאחר שהישיבה נקלעה לקשיים כספיים חמורים התפטר ר' מנשה חדד מניהול ביה"ס ע"מ להשקיע יותר בהחזקת הישיבה. [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ל]]