שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←התפתחות הישיבה
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]|ראש הישיבה=הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]], הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]|[[משפיע ]] ראשיומשגיח=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]|מנהל גשמי=הרב [[מנשה חדד]],הרב שלום בער חדד, הרב [[מנחם לרר]], הרב [[אליקים וולף]]|מספר תלמידים=255327
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש לוד]]
הישיבה נוסדה בתחילת חודש [[שבט]] בשנת [[תש"ט]], תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]].
לישיבה הנהלה גשמית ורוחנית מורחבת האחראית גם על ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[בית ספר למלאכה|בית הספר למלאכה בכפר חב"ד]].
==הישיבה בפרדס==
[[תמונה:הישיבה בפרדס.jpg|left|thumb|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]
בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה ]] קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[הרבי הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ברוסיה ב[[רוסיה]] בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.
בתחילת [[חודש שבט ]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור ]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.
כאשר התקבל אישור מהרבי לפתוח את הישיבה, חיפשו החסידים מבנה שישמש ללימודי הישיבה. באחד הימים הגיע ר' [[זושא וילימובסקי]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם '''[[הפרדס]]''' מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.
כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום.
עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[הרבי הריי"צ ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{מקור}}.
האגרות הראשונות מאת [[הרבי הריי"צ ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד.
הישיבה התנהלה על ידי ר' זושא מחודש מ[[חודש שבט ]] [[תש"ט ]] עד [[חודש תשרי ]] תשי"א.
==התפתחות הישיבה==
בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.
על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' באייר ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר ]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".
בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.
בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר ]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.
את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]]. [[משפיע]] הישיבה, הרב שלמה חיים קסלמן, היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים.
נכון לשנת [[תשעתש"הפ]] לומדים בישיבה 255 327[[תמימים]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=106081 תות"ל לוד, היא ה'ישיבה קטנה' הגדולה בעולם מישיבות חב"ד]}}. בראשות הישיבה עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]], ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב [[מנשה חדד]],הרב שלום בער חדד, הרב [[מנחם לרר]] והרב [[אליקים וולף]].
===צוות הישיבה===
{{טורים|מספר=3|תוכן=
ההנהלה:
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - ראש הישיבה .
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - משפיע ראשי ומשגיח ראשי.
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני ומשגיח בסדר חזרה.
;שיעור א':
*הרב [[אברהם יצחק בראךאליהו ליפש]] - [[משפיע]] ו[[משיב]]בהכנה.*הרב [[מאיר מזרחי]] - [[משפיע]] ו [[משיב]]בהכנה.*הרב [[משה שלמה לויטין ]] - [[משפיע]].*הרב [[ברוך מרגליות ]] - [[משפיע]] ומג"ש בגירסא.*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]]ומג"ש בגירסא.*הרב רוני כהן [[מנחם מענדל כ"ץ]] - [[ר"מ]].*הרב [[עשהאל ישעיהו ]] - מג"ש בגירסא.*הרב [[ישראל משה דירינפלד ]] - [[ר"מ]].*הרב [[מנחם מרדכי קעניגשלום לסקר]] - מנהל חינוכי.*הרב שלום לסקר - [[ר"מ]].*הרב [[מנחם מענדל לוין ]] - [[משפיע]] ו[[משיב]].*הרב צביקה [[צבי הלפרין ]] [[ר"מ]] בגירסא, ו[[משיב]] ומשגיח בסדר הכנהבהכנה. *הרב [[לייב שטרסברג]] [[ר"מ]] בעיונא
;שיעור ב':
*הרב [[צבי הלפרין]] - [[משיב]] בהכנה ו[[משפיע]] בחסידות בוקר.
*הרב [[מאיר מזרחי]] - משיב בהכנה וגירסא ומשפיע בחסידות בוקר.
*הרב [[מנחם טייטלבוים]] - [[משפיע]].
*הרב [[חיים קוט]] - [[ר"מ]].
*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]] - [[ר"מ]].
*הרב [[שניאור זלמן סגלדוב קוק]] - [[ר"מ]].*הרב יעקב בעלינאוו [[מנחם מענדל רודרמן]] - [[ר"מ]].*הרב [[שלום הללנטע זאב גערליצקי]] - [[משפיע]] ומשגיח בגירסא .*הרב נטע זאב גערליצקי [[חיים זעליג אלטהויז]] - [[משפיע]] ו[[משיבמשגיח]] לשיעור ב'.*הרב [[שלום אדרי]]משגיח בסדר הכנה.*הרב [[חיים זעליג אלטהויזנפתלי ועקנין]] - [[משפיעמשיב]] ומשגיח בגירסאבהכנה.*הרב [[נפתלי ועקניןאברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ו[[משיב]]בגירסא.
;שיעור ג':
*הרב [[יוסף יצחק בוטמןשמעון גופין]] - [[משפיע]] ו[[משיב]] בגירסא.*הרב [[שלום אדרי]] - [[משפיע]].*הרב [[שלום הלל]] - [[משפיע]] ומשגיח ראשיבסדר גירסא.*הרב [[שמעון גופיןמנחם מרדכי קעניג]] - [[משפיע]] ובחסידות בוקר.*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]- [[משיבר"מ]]ומשיב בהכנה.*הרב יעקב בעלינאוו [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]].*הרב מתתיהו ווינבערג [[מנחם טייטלבוים]] - [[ר"מ]].*הרב [[יצחק אייזיק קעניגמתתיהו ווינבערג]] - ר"מ.*הרב [[דוד בייטש ]] - ר"מ.*הרב [[דוד תעיזי ]] - משיבבהכנה. *הרב [[נפתלי ועקנין]] משיב בגרסא. ;כללי:*הרב [[ראובן בראל]] - [[משיב]] בגירסא ובודק מבחנים גירסא ושו"ע.*הרב [[שמעון גופין]] - אחראי מבחני גירסא.
;מדריכים:
*הרב [[יצחק מנדלסון]] הת' טל ויינשטין - מדריך.*הת' דובי ברונשטיין - מדריך.
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]] - מדריך.
*הרב ר' [[מנחם רפאל ישעיהו ]] - מנהל פנימייה.*הרב ר' שניאור זלמן מחפוץ - מדריך.*הרב עמוס ר' אהרון מיראשווילי - מדריך.*הרב ר' משה שלמה לויטין - מדריך.*ר' ציון אמיתי - מדריך. *ר' יוחאי כהן - מדריך.
}}
== קישורים חיצונים ==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] - [[{{חב"ד אינפו}}*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"]]{{חב"ד און ליין}}
{{הערות שוליים}}
