שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,793 בתים ,  17:25, 5 בספטמבר 2019
מ
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]|ראש הישיבה=הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]], הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]|[[משפיע ]] ראשיומשגיח=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]|מנהל גשמי=הרב [[מנשה חדד]],הרב שלום בער חדד, הרב [[מנחם לרר]], הרב [[אליקים וולף]]|מספר תלמידים=255327
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש לוד]]
הישיבה נוסדה בתחילת חודש [[שבט]] בשנת [[תש"ט]], תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]].
לישיבה הנהלה גשמית ורוחנית מורחבת האחראית גם על ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[בית ספר למלאכה|בית הספר למלאכה בכפר חב"ד]].
==הישיבה בפרדס==
[[תמונה:הישיבה בפרדס.jpg|left|thumb|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]
בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה ]] קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[הרבי הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ברוסיה ב[[רוסיה]] בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.
בתחילת [[חודש שבט ]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרה"ח הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרה"ח ר' הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרה"ח ר' הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור ]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.
כאשר התקבל אישור מהרבי לפתוח את הישיבה, חיפשו החסידים מבנה שישמש ללימודי הישיבה. באחד הימים הגיע ר' [[זושא וילימובסקי]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם '''[[הפרדס]]''' מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.
כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום.
עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[הרבי הריי"צ ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{מקור}}.
האגרות הראשונות מאת [[הרבי הריי"צ ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד.
הישיבה התנהלה על ידי ר' זושא מחודש מ[[חודש שבט ]] [[תש"ט ]] עד [[חודש תשרי ]] תשי"א.
==התפתחות הישיבה==
בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.
על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' באייר ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר ]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".
בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.
בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר ]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.
את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]]. [[משפיע]] הישיבה, הרב שלמה חיים קסלמן, היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים.
נכון לשנת [[תשע"הט]] לומדים בישיבה 255 314[[תמימים]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=106081 תות"ל לוד, היא ה'ישיבה קטנה' הגדולה בעולם מישיבות חב"ד]}}. בראשות הישיבה עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]], ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב [[מנשה חדד]],הרב שלום בער חדד, הרב [[מנחם לרר]] והרב [[אליקים וולף]].
===צוות הישיבה===
{{טורים|מספר=3|תוכן=
ההנהלה:
 
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - ראש הישיבה .
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - משפיע ראשי ומשגיח ראשי.
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני ומשגיח בסדר חזרה.
;שיעור א':
*הרב אברהם יצחק בראך [[אליהו ליפש]] - [[משפיע ומשיב]] ו[[משיב]] בהכנה.*הרב [[מאיר מזרחי ]] - משפיע ומשיב [[משיב]] בהכנה.*הרב מאיר [[משה שלמה לויטין ]] - [[משפיע]].*הרב [[ברוך מרגליות ]] - [[משפיע ]] ומג"ש בגירסא.*הרב [[אריה קדם ]] - [[ר"מ]] ומג"ש בגירסא.*הרב רוני כהן [[מנחם מענדל כ"ץ]] - [[ר"מ]].*הרב [[עשהאל ישעיהו ]] - מג"ש בגירסא.*הרב [[ישראל משה דירינפלד ]] - [[ר"מ]].*הרב כהן[[שלום לסקר]] - [[ר"מ בגירסא]].*הרב [[מנחם מרדכי קניג מענדל לוין]] - מג"ש בתניא[[משפיע]] ו[[משיב]].*הרב שלום לסקר - [[צבי הלפרין]] [[ר"מ]] בגירסא, ו[[משיב]] *הרב לוי לוין - משפיע ומשיבבהכנה.*הרב צביקה הלפרין [[לייב שטרסברג]] [[ר"מ בגירסא ומשגיח בהכנה לש"א. ]] בעיונא
;שיעור ב':
*הרב [[צבי הלפרין]] - [[משיב]] בהכנה ו[[משפיע]] בחסידות בוקר.*הרב [[מאיר מזרחי]] - משיב בהכנה וגירסא ומשפיע בחסידות בוקר.*הרב [[מנחם טייטלבוים]] - [[משפיע]].*הרב [[חיים קוט]] - [[ר"מ]].*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום ]] - [[ר"מ]].*הרב שניאור זלמן סגל [[דוב קוק]] - [[ר"מ]].*הרב יעקב בלינוב [[מנחם מענדל רודרמן]] - [[ר"מ]].*הרב שלום הלל [[נטע זאב גערליצקי]] - [[משפיע ומשגיח בגירסא]].*הרב נטע גרליצקי [[חיים זעליג אלטהויז]] - [[משפיע ומשיב]] ו[[משגיח]] לשיעור ב'.*הרב זעליג אלטהויז [[שלום אדרי]] משגיח בסדר הכנה.*הרב [[נפתלי ועקנין]] - משפיע ומשגיח בגירסא[[משיב]] בהכנה.*הרב וועקנין[[אברהם יצחק בראך]]- [[משפיע]] ו[[משיב]] בגירסא.  
;שיעור ג':
*הרב יוסף יצחק בוטמן [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] ו[[משיב]] בגירסא.*הרב [[שלום אדרי]] - [[משפיע]].*הרב [[שלום הלל]] - [[משפיע ]] ומשגיח ראשיבסדר גירסא.*הרב שמעון גופין [[מנחם מרדכי קעניג]] - [[משפיע ]] בחסידות בוקר.*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]- [[ר"מ]] ומשיבבהכנה.*הרב יעקב בלינוב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]].*הרב מתתיהו ווינברג [[מנחם טייטלבוים]] - [[ר"מ]].*הרב [[יצחק אייזיק קניגמתתיהו ווינבערג]] - ר"מ.*הרב [[דוד בייטש ]] - ר"מ.*הרב [[דוד תעיזי ]] - משיבבהכנה. *הרב [[נפתלי ועקנין]] משיב בגרסא. ;כללי:*הרב [[ראובן בראל]] - [[משיב]] בגירסא ובודק מבחנים גירסא ושו"ע.*הרב [[שמעון גופין]] - אחראי מבחני גירסא.
;מדריכים:
*הרב [[יצחק מנדלסון]] הת' טל ויינשטין - מדריך.*הת' דובי ברונשטיין - מדריך ראשי.
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]] - מדריך.
*הרב ר' [[מנחם רפאל ישעיהו ]] - מנהל הפנימיה ומזכיר חינוכיפנימייה.*הרב ר' שניאור זלמן מחפוץ - מדריך לילה.*הרב עמוס ר' אהרון מיראשווילי - מדריך לילה.*הרב לוויטין הרב ר' משה שלמה לויטין - מדריך לילה מדריך. *הגרוזיני המפחיד ר' ציון אמיתי - מדריך לילה וצהריים.*הרב נטע גערליצקי ר' יוחאי כהן - מדריך צהרייםעובדי מטבח: *מוטי ממן - אחראי מטבח *מאיר זוז - עובד מטבח *הרב מעטוף - אחראי עובדים.}}
==ראו גם==
*זושא וולף, '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, תשע"ב.
*שניאור זלמן ברגר, '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], ממייסדי הישיבה. 
== קישורים חיצונים ==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] - [[{{חב"ד אינפו}}*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"]]{{חב"ד און ליין}} {{הערות שוליים}}  {{תבנית:תומכי תמימים}}
{{מיון רגיל: לוד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד לוד: מוסדות]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
11,334

עריכות

תפריט ניווט