עריכת הדף "תגים"

{{אות}}
ה'''תגים''' הם מקלות כעין צורת ז' קטנה המופיעים על חלק מהאותיות ב[[סופר סת"ם|כתב סת"ם]], וכתבאו הראשונים{{הערה|המנהיג ועוד.}} שהם הלכה למשה מסיני.

לתגים משמעות עמוקה, הן ברמה ההלכתית כפי שמסופר בגמרא{{הערה|מנחות כ"ט ב'.}} ש[[רבי עקיבא]] היה דורש את כתרי האותיות, והן על פי פנימיות התורה.

==מקור ההלכה==
הגמרא{{הערה|במנחות כ"ט ב'.}} מספרת על ר' עקיבא שהיה דורש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות, ומעיר על זה רבא שהקוצים הם "זיונין" שצריך לצייר על שבע האותיות שעטנ"ז ג"ץ. נחלקו הראשונים האם הכוונה לצורת זינין שצריך לצייר על ראש האותיות או שצריך לרבע לפחות 3 פינות מראשי האותיות הנ"ל, ולהלכה נפסק{{הערה|שו"ע או"ח ל"ו.}} שצריך גם לרבע את הראשים וגם לצייר את התגים.

==תיוג האותיות==
האותיות בכתב סת"ם מחולקים לשלוש קבוצות:
* אותיות [[א]], [[ו]], [[כ]], [[ל]], [[מ]], [[ס]], [[פ]], [[ר]], [[ת]] (מלאכ"ת סופ"ר) - ללא תגים.
* אותיות [[ב]], [[ד]], [[ה]], [[ח]], [[י]], [[ק]] (בד"ק חי"ה) - תג אחד.
* אותיות [[ג]], [[ז]], [[ט]], [[נ]], [[ע]], [[צ]], [[ש]] (שעטנ"ז ג"ץ) - שלושה תגים.

בכל אותיות אלו, אין חילוק בין אותיות פשוטות ואותיות כפופות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/5/36/5a.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן לו].}}.

אצל חלק מהסופרים נהוג כיום{{הערה|בעיקר בכתיבה הספרדית.}} לכתוב את הסת"ם ללא תגים, ולהוסיפם רק לאחר השלמת הכתיבה ובדיקה הראשונית{{הערה|בדיקת חסר/ יתר/ מוחלף במחשב. מדובר בעיקר בתפילין ומזוזות, שם במקרה שנמצא פסול לא ניתן לתקן.}}, כדי לחסוך את הזמן של התיוג, במקרה שימצא פסול בכתיבה וכן מטעמי נוחות.

בתיוג האותיות יש להיזהר בדברים רבים, שחלקם פוסלים את הסת"ם. יש לוודא שהתגים לא יגעו זה בזה, שיהיו מחוברים לאות כראוי{{הערה|תג שאינו מחובר לאות נחשב כאות זי"ן שזרוקה בין השיטין הפוסלת את הסת"ם, תג שנוגע בחבירו יכול להדמות לאות ש' או ע' או ח' קטנה וכן הלאה.}}, ושלא יכנסו לחלל אות ך' בשורה שמעליהם. ישנם סופרים המשתמשים בעט ברזל מיוחד הנקרא רפידוגרף לתיוג, וישנם סופרים המהדרים לתייג עם הקולמוס עצמו.

בתיוג מזוזות ותפילין ישנם תגים מיוחדים לפי [[קבלה]] הנקראים "תגי קבלה" אותם מוסיפים לכל ארבעת האותיות של [[שם הוי']]{{הערה|1=ראו [din.org.il/2012/08/05/%D7%AA%D7%92%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%9C/ תשובה הלכתית באתר דין, אודות תגים אלו שלא מופיעים ב'שמונה שערים' וחילוקי המנהגים בעקבות כך].}}, וכן באותיות מסויימות נוספות{{הערה|הרמב"ם מונה את האותיות בעלות התגים: בפרשה ראשונה של תפילין אות מ"ם סתומה של מימים יש עליה שלושה זיינין. בפרשה שניה יש חמש אותיות ה"א שצריכין ארבעה זיינין, והן ה"א של ונתנה, ה"א ראשונה ואחרונה של הקשה, ה"א של ויהרג, וה"א של ידכה. בפרשה שלישית יש חמש אותיות שצריכין זיינין, והן: קו"ף של ובקומך יש עליה שלושה זיינין, קו"ף של וקשרתם שלושה זיינין, טי"ת וטי"ת ופ"א של טטפת על כל אחת ארבעה זיינין. בפרשה רביעית יש חמש אותיות עם זיינין: פ"א של ואספת שלושה זיינין, חי"ו של ואספת יש עליה זיין אחד, וטי"ת טי"ת פ"א של טוטפות על כל אחת ארבעה זיינין. כל האותיות המתויגות ששה עשר (הלכות תפילין פ"ב ט'). במזוזה - פרשה ראשונה יש בה שבע אותיות על כל אחת מהן שלושה זיינין, והן: שי"ן עי"ן של שמע, נוין דנפשך, ותרי זייני"ן של מזוזות ותרי טיתי"ן של טטפות, פרשה שניה יש בה שש אותיות ועל כל אחת שלושה זיינין, ואלו הן: גימ"ל של דגן, ותרי זייני"ן של מזוזות, ותרי טיתי"ן של טטפות, וצד"י של הארץ (הלכות מזוזה פ"ה).}}.

==בחסידות==
התגים רומזים לדרגת התורה הנעלית שאינה יכולה להתגלות אפילו לגדולי ישראל, ורק נשמות נעלות ביותר כמו רבי עקיבא יכולות לגלות את התעלומות הצפונות בהן. עם זאת, על ידי השבח שמשבחים את הקב"ה, מתעלים לדרגה כזו ממנה אפשר להמשיך את גילוי בחינת הכתרים הללו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-2/12/25.htm באתי לגני תשכ"ז, מאמר ב'].}}.

מקומם של התגים הוא ב[[בינה]]{{הערה|אור התורה וארא ב'תקנח. נח 1328.}}, דבר הבא לידי ביטוי גם בצורה שלהם, כאשר האותיות עצמם מסמלים את המידות, והתג הוא צורה של קו עם נקודה בראשו המסמלים את החכמים והבינה, כשמנקודת החכמה נמשך קו הבינה.

התגים מורים על כח הצומח, וכמו ש[[כח הצומח]] עולה כלפי מעלה כך צורת התגים -שעולים כלפי מעלה. וכמו שהצומח מחובר לארץ ולא יכול להתנתק ממנה, כך התגים חייבים להיות מחוברים לאותיות (בשונה מהניקוד וכדומה, שמנותק מהאותיות עצמם){{הערה|אור התורה אמור תקפט. יתרו א'ג.}}.

===קבוצות האותיות בעלות התגים===
בענינם של חלוקת האותיות ל-3 קבוצות בעלות תגים, מופיעים בחסידות שני ביאורים:

א. [[אותיות האל"ף בי"ת]] הם ה[[מידות]], והחלוקה הפנימית בתוכן תואמת לג' הבחינות הכלליות שבמדות - חסד דין ורחמים{{הערה|אוה"ת נח ח"ג תרס"ד.}}. החלוקה המקובלת היא: מלאכ"ת סופ"ר - חסד, שעטנ"ז ג"ץ - גבורה, בד"ק חי"ה - תפארת.

ב. אוכ"ל מספר"ת ובד"ק חי"ה הן בכלים דאו"א (חכמה ובינה) דתהו{{הערה|אוכ"ל מספר"ת הן בפנים דאו"א ובד"ק חי"ה בהאחוריים דאו"א.}}, ושעטנ"ז ג"ץ הן במידות דתהו{{הערה|בהמשך תער"ב אות תי"ז מביא זאת בשם ע"ח שער דרושי נקודות פ"ו, ומקדש מלך על זוהר ח"ב קס"ז. כמו כן מובא הדבר בתולדות לוי יצחק עמ' רמ"ב.}}. לפי ביאור זה מתאים גם המספר הכולל של האותיות שבקבוצות, כאשר בשתי הקבוצות הראשונית יש ט"ו אותיות (כי חכמה ובינה הן י-ה, שמספרן 15) ובחלוקה השלישית ז' אותיות (כי המדות הן שבע){{הערה|תולדות לוי יצחק שבהערה הבאה.}}.

האותיות שעטנ"ז ג"ץ מכיון ששרשן הוא ב[[ז' תחתונות]] דתהו שבהם היתה השבירה לכן הן רומזות על גבורות ודינים וזהו מה שאותיות אלו הן שט"ן ע"ז ג"ץ ששלושת ענינים אלו מורים על הגבורות והדינים. באותיות אלו גופא עיקר הגבורות והדינים הוא באות ז' כי היא השניה שבהן על פי סדר הא"ב, ונמצא שהיא כנגד מדת הגבורה (המדה השניה){{הערה|תולדות לוי יצחק רצ"ה מע"ח.}}.

==ראו גם==
*[[טנת"א]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/794590/ רבי לילדים: הַסּוֹד שֶׁל הַתָּגִים • שעת סיפור]''' {{וידפו}}
*'''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58830&st=&pgnum=600 ספר הלקוטים דא"ח צמח  צדק אות ט' עמוד א'קכט]'''
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5069804 למה יש "כתרים" על האותיות של ספר התורה?]''' {{בית חבד}}
{{סתם}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אותיות]]