מעלי קבצים, highauser
8,609
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
*[[היתר מכירה]]
אין תקציר עריכה
הרבי עורר פעמים רבות על ניצול שנת השמיטה להוספה בלימוד התורה{{הערה|ראה מכתב כללי - ח"י אלול תשל"ט (לקוטי שיחות חי"ט ע' 602).}}, ולהתחיל כבר מחודש אלול שלפניה {{הערה|שיחת ח"י אלול תשל"ט (לקוטי שיחות חכ"ד ע' 315).}}. ענין זה שייך גם בחוץ לארץ בה לא נוהגת מצוות שמיטת הקרקעות{{הערה|שיחת ש"פ מטות מסעי תשמ"ז.}}.
הרבי הסביר את הטעם לכך שלא נזכר בספרים החיוב להוסיף בתורה בשנת השמיטה - מכיוון שזהו דבר מובן מאליו: בזמן שבו עסקו רובם ככולם בעבודת האדמה, ובשנת השמיטה התפנו מעיסוקיהם - ממילא ברור שחל החיוב לעסוק בתורה בזמן הפנוי שנוצר, שהרי כל יהודי חייב ללמוד ביום ובלילה בכל רגע שיכול{{הערה|שיחת ח"י אלול תשל"ט (שיחות קודש ח"ג ע' 673).}}.
==טעמי המצוה==
==בקבלה ובחסידות==
{{ערך מורחב|נ' אלפים יובלות}}
רבים מהראשונים מסבירים את עניינה של השמיטה כמקביל למחזור הכללי של סדר העולם, המתחלק תמיד במספר שבע: [[שבעת ימי השבוע]], שבעת שנות השמיטה, שבע שמיטות מרכיבות את ה[[יובל]] והעולם כולו מתחלק לששת אלפי שנים וב[[האלף השביעי|אלף השביעי]] חרב{{הערה|אבן עזרא, רמב"ן, אברבנאל ו[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20764&st=&pgnum=120&hilite= ש"ך על התורה] ריש פרשת בהר. טעמי המצוות לריקאנטי מצוות למנות שמיטין ויובלות. ועוד.}}. ענין זה מובן מדברי חז"ל{{הערה|סנהדרין צז, א.}}: {{ציטוטון|אמר רב קטינא: שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב . . תניא כותיה דרב קטינא: כשם שהשביעית משמטת שנה אחת לז' שנים, כך העולם משמט אלף שנים לשבעת אלפים שנה, שנאמר: ונשגב ה' לבדו ביום ההוא}}.
על פי הקבלה, שלימות העולם הקשורה למספר שבע מבטאת את [[עליית העולמות]]. ביום ה[[שבת]] [[עליית העולמות בשבת|נעשית עליית העולמות בסיום כל השבוע]], ובשמיטה נעשית עליית העולמות בסיום כל מחזור השמיטה, עד שבאלף השביעי תהיה העליה לאחר כל העבודה בששת אלפי השנים שקדמו לו.
אך ישנו הבדל בין העליה בשבת ובין העליה בשמיטה: עליית העולמות בשבת היא בכל העולמות כולם, כך ש[[ספירת המלכות]] מתעלית אל [[זעיר אנפין]] שלמעלה ממנה, וכן הלאה, עד שגם [[ספירת החכמה]] שבאצילות מתעלית ל[[אריך אנפין]]. לעומת זאת עליית העולמות בשבת אינה אלא ב[[עולמות בי"ע]] המתעלים אל ספירת המלכות שבאצילות, אך לא מעבר לכך. בעולם האצילות עצמו אין עליה. מסיבה זו, איסורי השביתה ממלאכה בשמיטה הם רק מעבודת הארץ - "ושבתה הארץ" - המקבילה לספירת המלכות הנקראת [[ארץ]]; אך אין שביתה משאר המלאכות, כי שביתה זו היא רק כאשר ישנה עליה גם בשאר הספירות{{הערה|טעמי המצוות לרח"ו ריש פרשת בהר. הובא ונתבאר בדרך מצותיך - [https://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/18/index.htm איסור עבודת האדמה והאילנות בשביעית].}}.
ענינה של העליה בשמיטה ב[[עבודת השם]]: ה[[ביטול]] לקב"ה שנפעל בשמיטה איננו ביטול מוחלט ([[ביטול במציאות]]), אלא שהאדם נשאר במציאותו ועסוק בענייני החול שלו, אך יחד עם זאת בטל לקב"ה - [[ביטול היש]]. אך דוקא לכן ישנה מעלה מיוחדת לשמיטה, שבה האדם מחדיר את הביטול לקב"ה גם בענייני החול ובגשמיות העולם{{הערה|לקוטי שיחות חלק א, שיחת בהר. חלק ז, שיחת בהר א. חלק יב, שיחת בהר א סעיף ט.}}.
==ראו גם==
*[[קרן השביעית]]
==לקריאה נוספת==
