רחל ולאה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רחל ולאה הן שתי בחינות של "מקבל" (כי לאה ורחל הן נשי יעקב. יעקב הוא בחינת הזכר המשפיע, ושתי נשיו הן בחינת ה"נוקבא" המקבל)[1]. ובזה גופא ישנם שלושה ביאורים כלליים (שבכולם רומזת לאה לדרגה העליונה ורחל לתחתונה): א. בינה ומלכות, ב. שתי בחינות בבינה, וג. שתי בחינות במלכות.


בינה ומלכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפי הסבר זה בינה ומלכות הן שתי בחינות נקבה (מקבל), המקבלות מחכמה וז"א - שהן שתי בחינות זכר (משפיע). היינו, חכמה משפיעה לבינה, וז"א משפיע למלכות[2]

ה' ראשונה וה' שניה שבשם הוי"ה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אותיות שם הוי"ה רומזות על ארבעת הדרגות הכלליות י' – חכמה, ה' – בינה, ו' – מידות, ה' – מלכות. על הפסוק[3] "וללבן שתי בנות שם הגדולה לאה ושם הקטנה רחל" מבואר בחסידות[4] שלאה היא ה'-גדולה, אות ה' הראשונה שבשם הוי' – שעניינה "בינה", ואילו רחל היא ה'-קטנה, אות הה"א השניה שבשם – שעניינה "מלכות".

עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא[עריכה | עריכת קוד מקור]

בינה ומלכות (לאה ורחל) הן עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא. בינה נקראת עלמא דאתכסיא כי בה מתגלה עתיק שנקרא "הוא" (בגוף שלישי) ולא "אתה" (בגוף ראשון) - לפי שהוא אתכסיא ולא אתגליא[5], והוא בחינת סובב כל עלמין[6]. ואעפ"כ הרי הוא מאיר ומתגלה ב"פתח האהל" (בחינת רחל) - שמאיר גם בבחינת ממלא כל עלמין[7].

מחשבה ודיבור[עריכה | עריכת קוד מקור]

בזמן המקדש האירה בארץ ישראל בחינת המחשבה (ספירת הבינה) בבחינת הדיבור (מלכות), ולכן היו אז חכמים גדולים, בעלי רוח הקודש ונביאים. אך כשגלו ישראל גלתה עמהם השכינה, ונמצאת גם היא בגלות בשבעים השרים, ובארץ ישראל נשארה רק בחינת המחשבה (שלא יכולה להתגלות לכל, אלא לצדיקים בלבד) [8].

כתוצאה מכך: א. לפי שרחל עתה בחו"ל אף שהיא בבחינת גלות מכל מקום מבקשי ה' יבינו ויקבלו הארה ממנה בתורת ועבודתו מה שאין כן בארץ ישראל. ב. הצדיקים שבארץ ישראל יכולים להשיג השגות יותר מכפי שהייתה בשלוותה[9].

ובעבודת ה': מחשבה (עלמא דאתכסיא) הוא לימוד התורה (שעיקר ענינה הוא הבנה והשגה, מחשבה), ועלמא דאתגליא הוא קיום המצוות בדיבור ומעשה. ועל פי זה עלמא דאתכסיא הוא המשכה מלמעלה למטה ועלמא דאתגליא הוא העלאה מלמטה למעלה כנ"ל בארוכה שתורה היא המשכה מלמעלה למטה ומצוות הם העלאה מלמטה למעלה[10].

שתי בחינות בבינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

רחל ולאה הן ד' רבתי (דאחד) וד' רגילה (דועד)[11], ולפי ביאור זה שתיהן בבינה. לאה היא בינה עילאה[12] ורחל (ד' רגילה) בתבונה[13].

ערך מורחב – ישראל סבא ותבונה.

.

שתי בחינות במלכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפי ביאור זה לאה ורחל הן שתי בחינות בדיבור[14] עצמו: לאה היא גדלות הדיבור (דיבור שבמחשבה, או כח הדיבור), ואילו רחל היא הדיבור עצמו[15].

הערות שוליים

  1. ספר המאמרים תקס"ח עמ' רפה, וביאוה"ז קו ד.
  2. ספר הערכים, מערכת האותיות עמ' תקכט.
  3. בראשית כט טז.
  4. אוה"ת בשלח עמ' תסח, בהעלותך שצז, תורת מנחם תשמ"ה ה' עמ' 2704-5 ועוד.
  5. אדר"ז דר"צ ע"א.
  6. ועיין מענין "הוא דא עתיקא" בתו"א ר"פ לך לך.
  7. מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ז עמ' תלז.
  8. תו"א ויצא כב ד.
  9. אוה"ת ויצא ריו.
  10. מאמרים תשל"ז עמ' רי"א.
  11. ראה ספר הערכים מערכת האותיות עמ' תקכט, ושם נסמן.
  12. עצם ההבנה שאינו קשור עדיין למסקנה המובילה למידות.
  13. המדריגה הנמוכה שבבינה, מסקנת השכל המובילה ומולידה את המידות.
  14. ובעניין הספירות דיבור הוא מלכות.
  15. ספר הערכים שם.