רחל ולאה

רחל ולאה הן שתי בחינות של "מקבל" (כי לאה ורחל הן נשי יעקב. יעקב הוא בחינת הזכר המשפיע, ושתי נשיו הן בחינת ה"נוקבא" המקבל). ובזה גופא ישנם שלושה ביאורים כלליים (שבכולם רומזת לאה לדרגה העליונה ורחל לתחתונה): א. בינה ומלכות, ב. שתי בחינות בבינה, וג. שתי בחינות במלכות.

בינה ומלכות

לפי הסבר זה בינה ומלכות הן שתי בחינות נקבה (מקבל), המקבלות מחכמה וז"א - שהן שתי בחינות זכר (משפיע). היינו, חכמה משפיעה לבינה, וז"א משפיע למלכות

ה' ראשונה וה' שניה שבשם הוי"ה

אותיות שם הוי"ה רומזות על ארבעת הדרגות הכלליות י' – חכמה, ה' – בינה, ו' – מידות, ה' – מלכות. על הפסוק "וללבן שתי בנות שם הגדולה לאה ושם הקטנה רחל" מבואר בחסידות שלאה היא ה'-גדולה, אות ה' הראשונה שבשם הוי' – שעניינה "בינה", ואילו רחל היא ה'-קטנה, אות הה"א השניה שבשם – שעניינה "מלכות".

עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא

בינה ומלכות (לאה ורחל) הן עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא. בינה נקראת עלמא דאתכסיא כי בה מתגלה עתיק שנקרא "הוא" (בגוף שלישי) ולא "אתה" (בגוף ראשון) - לפי שהוא אתכסיא ולא אתגליא, והוא בחינת סובב כל עלמין. ואעפ"כ הרי הוא מאיר ומתגלה ב"פתח האהל" (בחינת רחל) - שמאיר גם בבחינת ממלא כל עלמין.

מחשבה ודיבור

בזמן המקדש האירה בארץ ישראל בחינת המחשבה (ספירת הבינה) בבחינת הדיבור (מלכות), ולכן היו אז חכמים גדולים, בעלי רוח הקודש ונביאים. אך כשגלו ישראל גלתה עמהם השכינה, ונמצאת גם היא בגלות בשבעים השרים, ובארץ ישראל נשארה רק בחינת המחשבה (שלא יכולה להתגלות לכל, אלא לצדיקים בלבד) .

כתוצאה מכך: א. לפי שרחל עתה בחו"ל אף שהיא בבחינת גלות מכל מקום מבקשי ה' יבינו ויקבלו הארה ממנה בתורת ועבודתו מה שאין כן בארץ ישראל. ב. הצדיקים שבארץ ישראל יכולים להשיג השגות יותר מכפי שהייתה בשלוותה.

ובעבודת ה': מחשבה (עלמא דאתכסיא) הוא לימוד התורה (שעיקר ענינה הוא הבנה והשגה, מחשבה), ועלמא דאתגליא הוא קיום המצוות בדיבור ומעשה. ועל פי זה עלמא דאתכסיא הוא המשכה מלמעלה למטה ועלמא דאתגליא הוא העלאה מלמטה למעלה כנ"ל בארוכה שתורה היא המשכה מלמעלה למטה ומצוות הם העלאה מלמטה למעלה.

שתי בחינות בבינה

רחל ולאה הן ד' רבתי (דאחד) וד' רגילה (דועד), ולפי ביאור זה שתיהן בבינה. לאה היא בינה עילאה ורחל (ד' רגילה) בתבונה.

ערך מורחב – ישראל סבא ותבונה.

.

שתי בחינות במלכות

לפי ביאור זה לאה ורחל הן שתי בחינות בדיבור עצמו: לאה היא גדלות הדיבור (דיבור שבמחשבה, או כח הדיבור), ואילו רחל היא הדיבור עצמו.