הבדלים בין גרסאות בדף "רוח הקודש"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:ערכים במבט החסידות לקטגוריה:מידות ורגשות) |
|||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
ענין [[רוח הקודש]] איתא בקרבן העדה{{הערה|1=סוף פרק ג' דשקלים}} שזהו שמגלים לו רזי [[תורה]], שזהו מבחינת העלם ד[[חכמה]]{{הערה|1= היום יום ו' שבט.}}. | ענין [[רוח הקודש]] איתא בקרבן העדה{{הערה|1=סוף פרק ג' דשקלים}} שזהו שמגלים לו רזי [[תורה]], שזהו מבחינת העלם ד[[חכמה]]{{הערה|1= היום יום ו' שבט.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:מידות ורגשות]] |
גרסה מ־10:15, 20 בספטמבר 2016
רוח הקודש, היא כינוי לדרגה מסוימת של נבואה. בגמרא משתמשים במושג זה לנבואה, כלשון הגמרא: משמתו כו' נסתלקה רוח הקודש מישראל.
הרבי מדייק מלשון הגמרא, שהנבואה ורוח הקודש נסתלקו, ולא נתבטלו לגמרי, אחרת מהלשון שכתוב בתמיד - ובטל התמיד.
מפרשים ומחברים
אדמו"ר הרש"ב כותב ששמע בשם רבינו הזקן, שכל המחברים עד הט"ז והש"ך, והם בכלל, עשו החבורים שלהם ברוח הקודש (המשך תער"ב חלק ג, עמוד א'שפה).
וישנה גירסא נוספת: שכל המחברים עד המהרש"א ועד בכלל עשו את החיבורים שלהם ברוח הקודש (הוספות לכתר שם טוב סימן ריז).
ענין רוח הקודש
ענין רוח הקודש איתא בקרבן העדה[1] שזהו שמגלים לו רזי תורה, שזהו מבחינת העלם דחכמה[2].
