רבי תנחומא

רבי תנחומא הינו אמורא תלמידו של רב הונא, ידוע במיוחד אודות למדרש תנחומא אותו הוא חיבר.

תורתו

אחת מדרשותיו היא על הפסוק ועצי שטים", - ופרש"י: ומאין היו להם במדבר פירש רבי תנחומא יעקב אבינו צפה ברוח הקודש שעתידין ישראל לבנות משכן במדבר והביא ארזים למצרים ונטעם וצוה לבניו ליטלם עמהם כשיצאו ממצרים.

קושיית הרבי

מקשה הרבי: פירוש זה של רבי תנחומא לכאורה הוא דברי אגדה בלי מקור בפשוטו של מקרא, ומה הכריח את רש"י לנקוט פירוש זה כאשר יש לפרש בפשטות, שבני ישראל קנו עצים אלה מתגרי האומות, או כדפירש באבן עזרא שהיה יער של עצי שטים סמוך אל הר סיני שמשם כרתו את העצים.

מבאר הרבי, שהציווי על נדבת המשכן נאמר בלשון - "ויקחו לי תרומה.. תקחו את תרומתי.. התרומה אשר תקחו מאתם", ולכאורה היה לומר בלשון "נתינה" או הבאה וכיוצא בזה, דהיינו פעולת המנדב מבני ישראל לתת את תרומת ה', ומדוע נאמר בלשון "קיחה", שהוא על האנשים הגזברים הלוקחים את התרומה מאת בני ישראל? ובנוגע להנותנים, נזכר בכתוב רק על פעולת ההפרשה, כפרש"י "תרומה, הפרשה יפרישו לי מממונם נדבה", שאין זו פעולת הנדבה (נתינה) לה', כי אם רק הפרשת התרומה מ(שאר) ממונם לשם נדבה, וקיחת הגזברים - "ויקחו לי" - היא לאחר שישנה כבר פעולת ההפרשה. ומשמעות הכתובים, שכל הדברים שנמנו בכתוב שהם נדבת המשכן כבר היו ברשותם ובידם של בני ישראל מקודם לכן, ולא הייתה חסרה אלא פעולת הקיחה מהם בלבד.

הפרשה בלבד

בסגנון אחר קצת מבאר הרבי: אם היה כתוב לשון נתינה, שמשמעו שיש חיוב על הנותנים לתת, הרי זה כולל גם שיעשו כל מה שביכולתם כדי שתהיה נתינה, כולל גם כריתת עצים או קנייתם כו'; אבל לשון קיחה תוכנו שמצד הנותן הכל מוכן, ואין חסר אלא מעשה הקיחה של הגזבר.

לכן גם מפרש רש"י ומדייק ש"ויקחו לי תרומה" אין פירושו הנתינה לה', אלא רק "הפרשה, יפרישו לי מממונם נדבה", שזה מדגיש עוד יותר שה דבר שמנדבים כבר נמצא אצלם, והפעולה שלהם היא רק "הפרשה", להפריש דברים אלו מתוך שאר ממונם].

וזהו פירוש שאלת רש"י "ומאין היו להם במדבר", כלומר, מאין היו עצי שטים מוכנים בידם במדבר ולא היה חסר אלא קיחה מידם [היינו שהדגשת רש"י "במדבר" אין כוונתה מפני שאין עצים גדלים במדבר, אלא שאין דרך בני אדם להשתמש בעצים, ובפרט עצים כאלה בהיותם בדרך במדבר. ומתרץ רש"י "פירש רבי תנחומא יעקב אבינו צפה כו' והביא ארזים כו' וצוה לבניו ליטלם עמהם כשיצאו ממצרים".

ובזה מתורץ גם כן דיוק ל' רש"י "פירש רבי תנחומא" - שזהו לשון בלתי רגיל בפרש"י, ועוד זאת - דברי התנחומא לכאורה אינם פירוש דברי הכתוב, אלא אגדה המתרצת שאלה המתעוררת בסיפור עשיית המשכן, ואיך מתאים הלשון "פירש רבי תנחומא"? והל"ל "איתא במדרש תנחומא". אלא מפני פירוש לשון הכתוב, שבו מודגש שהדברים שנדבו למלאכת המשכן היו מוכנים בידם ולא הייתה חסרה אלא הקיחה, כנ"ל.