צמחונות

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

צמחונות הוא אורח חיים של אכילה של מוצרים שמקורם מעולם הצומח ולא מעולם החי. ישנם שני מניעים עיקריים לצמחונות: יש צמחונות אידאולוגית, הרואה בשחיטת בעלי חיים לצורך מאכל פגם מוסרי, וישנה צמחונות הנובעת מתוך רגשי סלידה ממאכל שמקורו בחי (אך לא מאידאולגיה). כמו כן, ישנם צמחונים מתוך סגפנות או ממניעים רפואיים.

צמחונים הנמנעים מכל מזון מהחי כגון ביצים וחלב ומוצריו נקראים לרוב טבעונים.

ביהדות אכילת בשר היא חשובה מאוד בנוגע למצוות שמחת יום טוב, עונג שבת, הקרבת הקרבנות ועוד.

בתורת החסידות מבואר שעליית מין החי ובירורו הוא על ידי שהאדם - המדבר אוכל אותו לשם שמיים.

רקע

בתקופה הראשונה לבריאת העולם, נאסר על האדם לאכול מן החי וכל מזונו היה מן הצומח, כפי שכתוב בתורה: "וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה".

בהמשך, לאחר המבול, התיר ה' לנח ולבניו אכילת בשר: "כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה; כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל".

וכך מובא בגמרא: "אמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון לא הותר לו בשר לאכילה דכתיב לכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ ולא חית הארץ לכם וכשבאו בני נח התיר להם שנאמר כירק עשב נתתי לכם את כל".

חשיבות אכילת בשר ביהדות

חז"ל אומרים "אין שמחה אלא בבשר ויין". אכילת הבשר והדגים היא חלק ממצוות עונג שבת ושמחת יום טוב.

אדמו"ר הזקן כותב בספר התניא: "האוכל בשרא שמינא דתורא ושותה יין מבושם להרחיב דעתו לה' ולתורתו כדאמר רבא חמרא וריחא כו' או בשביל כדי לקיים מצות ענג שבת וי"ט אזי נתברר חיות הבשר והיין .. ועולה לה' כעולה וכקרבן".

ההימנעות מאכילת בשר היא אחד ממנהגי האבלות של הימים שלפני תשעה באב.

גדולי ישראל בכל הדורות יצאו במאבק ניטש להבטחת שחיטה כשרה במדינות בהן נאסרה בטיעונים הומניטריים על מנת להבטיח ליהודים אספקת בשר, דגים וחלב בכל מקומות הימצאם.

הקורבנות

עוד קודם התרת אכילת הבשר לנח ולבניו שלאחר המבול, מסופר בתורה על הקרבת קרבנות ממין החי: "וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ".

בהמשך לאחר המבול מסופר כיצד הקריב נח קרבנות בצאתו מן התיבה: "וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַה' וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ". ובהמשך מספרת התורה שה' הריח בריח הניחוח ונשבע שלא יביא שוב מבול לעולם.

לאחר מתן תורה נצטווינו על הקרבת הקרבנות השונים וחלק מהקרבנות נצטווינו על אכילתם. קרבן עולה עולה כליל לה' על גבי המזבח. אך קרבנות השלמים נאכלים לבעליהם וחלקם לכהנים. קרבן פסח כולל אכילת בשר. בו חייבים כל ישראל. מי שנמנע מהקרבת הפסח חייב כרת.

כמו כן, התורה מתירה אכילת חולין של בשר כאשר קיימת כוונה טהורה, "כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר". בשר שנאכל מבחירה מכונה במקורות "בשר תאווה", והתורה מתירה זאת: "בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר".

המצדדים בעד הצמחונות

יש המבארים שההיתר שניתן על ידי ה' לאכילת בשר הוא בדיעבד, ו"לא דברה תורה אלא כנגד היצר הרע".

על דרך זה מבאר האברבנאל מדוע ה"מן" שה' הוריד לבני ישראל במדבר היה "לחם מן השמים" ולא בשר מן השמים, כי הבשר הוא "אינו מזון הכרחי והוא שאלת זוללות ומלוי מעַיים ותאווה גוברת. גם שהבשר מוליד באדם דם זדוני ואכזרי" ולכן נתן להם ה' לחם "שהוא מזון נאות והכרחי למזג האדם" כדבריו.

לדבריו, הסיבה שה' התיר את אכילת הבשר לנח ולבניו היא מפני שכשיצאו מן התיבה לא היה בעולם עוד מעשבי הארץ או עצי פרי, ואם היו מחכים עד שיזרעו שדות ויטעו כרמים היו מתים ברעב ולכן התיר להם אכילת הבשר.

מובא במלבי"ם שבימי אדם הראשון היו גופות בני אדם חזקים והפירות לא נשחתו עדיין והיו מכלכלים את בני האדם כמו הבשר, אבל אחר המבול שנתקלקלו המזונות הוצרכו לאכילת הבשר.

קישורים חיצוניים

• האם צמחונות מתאימה להשקפת התורה הרב יוסף ישעיהו ברוין