הבדלים בין גרסאות בדף "פרשת לך לך"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (new key for Category:פרשות חומש בראשית: "א03" using HotCat)
שורה 34: שורה 34:
 
[[קטגוריה:פרשות השבוע|א03]]
 
[[קטגוריה:פרשות השבוע|א03]]
 
[[קטגוריה:פרשת לך לך]]
 
[[קטגוריה:פרשת לך לך]]
[[קטגוריה:פרשות חומש בראשית]]
+
[[קטגוריה:פרשות חומש בראשית|א03]]

גרסה מ־14:12, 9 בנובמבר 2020

פרשת לך לך היא הפרשה השלישית בספר בראשית (מפרק י"ב פסוק א' עד פרק י"ז פסוק כ"ז).

בהיום יום[1] נכתב: "בראשית" היא פרשה שמחה, למרות שהסוף אינו "נעים" כל כך; "נח" - המבול, אך סוף-שבוע שמח: לידת אברהם אבינו; פרשת "לך" היא השבוע השמח באמת, בכל יום מימי השבוע 'חיים' עם אברהם אבינו, הראשון שמסר נפשו על פרסום אלוקות בעולם. ומסירות הנפש שלו הוריש אברהם אבינו בירושה לכל ישראל.

הפרשה בקצרה

הקדמה: בשבוע שעבר, פרשת נח, קראנו אודות נח והמבול. לאחר המבול, נח ומשפחתו התרחבו ונפוצו על פני כל הארץ. לפני סיום הפרשה, התורה סיפרה על תולדותיהם של שלושת בני נח והגענו עד לאברהם אבינו - היהודי הראשון.

  • ראשון - הקב"ה ציוה על אברם ללכת מבית אביו ומארץ העבודה זרה בה התגורר וללכת אל הארץ אותה יראה לו ה'. רש"י מציין כי הקב"ה אמר לו שמדובר בהוראה לטובתו, כיון שעל ידי כך הקב"ה יברך אותו שיגדל ויפרוץ ויתפרסם. אברם הולך ומגיע לארץ כנען אותה הוא מסייר לצפון ולדרום, למזרח ולמערב. המדרש כותב כי על פי ההלכה אחת הדרכים לקנות שטח היא בהליכה בו, וזה מה שאברם אבינו עשה: קנה את הארץ לו ולזרעו עד עולם.
  • שני - התורה מספרת על רעב נורא שהיה בארץ כנען. מדובר ברעב הנורא ביותר שהעולם ידע אי פעם ושהתחיל עם הגעתו של אברם לארץ כנען, בו בזמן שהקב"ה הבטיח לו הבטחות של טוב ושפע כשיגיע לארץ. למעשה היה זה אחד הנסיונות לראות האם אמונתו איתנה בהקב"ה והאם יתלונן נגדו, אך אברם עמד בנסיון והאמין בה'. באין אוכל, ירד אברם למצרים כיון ששמע שבמצרים יש אוכל. אשתו שרי היתה אישה יפה מאוד והמצריים לקחו אותה כדי שתהיה לאישה לפרעה. אלא ששרי הצדיקה התפללה לה' והוא הביא נגעים על בית פרעה ופרעה שיחרר אותה בעקבות כך ואף נתן לה מתנות והחזירה לבעלה אברם.
  • שלישי - אברם ושרי חוזרים לארץ כנען ביחד עם האחיין לוט, שהתעשר מכך שהיה לצד אברם. כעת בחזרתם התעוררו בעיות בעת מגוריהם יחדיו ולבסוף הם נפרדים בעת שלוט לוקח את צאנו ורכושו ועובר להתגורר בסדום ועמורה. כאשר לוט עזב, הקב"ה בירך את אברם שהוא יגדל ויפרוץ כחול אשר על שפת הים.
  • רביעי - מלחמה בין מספר מלכים בסדום, כאשר האחיין לוט נלקח בשבי. אברהם רדף אחריהם ובאופן ניסי הצליח לשחרר את לוט.
  • חמישי - לאחר נצחונו של אברהם במלחמה הוא מסרב להצעתו של מלך סדום לקחת את השלל, ולוקח רק את ההוצאות של המלחמה וחלק השלל השייך לאנשים שסייעו לו במלחמה ענר אשכול וממרא. בהמשך לכך, מסופר כיצד ה' מרגיע את אברהם שאין לו לפחד שבעקבות המלחמה התמעטו זכויותיו כי עדיין שכרו הרבה מאוד, ובמענה לטענה של אברהם שזה לא שווה לו כל עוד ואין לו בן שימשיך את דרכו, מבטיח לו ה' שמי שירש אותו יהיה מי שיצא ממעיו, ומראה לו את הכוכבים ומבטיח לו שלא יהיה ניתן לספור את זרעו כמו שלא ניתן לספור את הכוכבים.
  • שישי - הקב"ה אומר לאברם שבני ישראל יהיו בגלות במשך ארבע מאות שנים. הגר, שִׁפחתה של שרי הפכה להיות אישה לאברם וילדה בן שנקרא ישמעאל (הגר היתה בתו של פרעה מלך מצרים, אך כשראתה את הניסים שאירוע לשרי אמר שהיא מעדיף להיות שפחה לשרי מאשר נסיכה בבית אביה). הקב"ה הוסיף את האות ה' לשמו של 'אברם' ומאז נקרא שמו 'אברהם'.
  • שביעי - הקב"ה כורת ברית עם אברהם ועם זרעו אחריו: כל זכר בן שמונה ימים צריך למול את בשר ערלתו. גם שמה של שרי הוחלף לשרה. אברהם עבר ברית מילה, וכך גם כל בני ביתו. אברהם היה באותה עת בן תשעים ותשע שנים וישמעאל היה בן שלוש עשרה שנים.

בתורת החסידות

בפרשה מסופר, על שני מזבחות שבנה אברהם[2], ורש"י מפרש הטעם לבניית מזבחות אלה. על המזבח הראשון הוא מפרש שבנה אברהם "על בשורת הזרע ועל בשורת ארץ ישראל", ועל המזבח השני כתב: "נתנבא שעתידין בניו להכשל שם על עוון עכן והתפלל שם עליהם". הרבי תמה, למה בנוגע למזבח השלישי שבנה בחברון – שתק רש"י ולא נתן שום טעם לבניית מזבח זה? הרבי מתרץ את זה[3], שמזבחות אלו נבנו בהדרגה, באופן מן הקל אל הכבד. את המזבח הראשון בנה אברהם "על בשורת הזרע ועל בשורת ארץ ישראל" – כלומר, בקשר עם צרכיו שלו, זה שיהיה לו זרע ונחלה בארץ; המזבח השני נבנה במטרה נשגבה יותר, כפרת עוונות – "שעתידין להכשל על עוון עכן והתפלל עליהם". ואילו במזבח השלישי יש מעלה יתירה, שהוא נבנה לשם שמים בלבד, בלי שום כוונה של תועלת לאדם. וזהו שרש"י אינו מפרש כלום בטעם בניית מזבח זה, כי אברהם לא בנה אותו לשם כוונה "צדדית", אלא רק לכבודו יתברך ותו לא. ומה יומתק לפי זה מקום המזבח – חברון: 'חברון' מלשון חיבור[4]. ואמיתיות הקשר והחיבור עם הקב"ה היא כאשר האדם אינו חושב על תועלת לעצמו אלא מכוון אך ורק לכבודו יתברך.

קישורים חיצונים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

  1. תבנית:היום יום/ג' חשוון
  2. יב, ז-ח
  3. לקוטי שיחות ח"ל עמ' 36 ואילך
  4. זח"א קכב, ב (מהנ"ע). קכה, א. ועוד