הבדלים בין גרסאות בדף "עמוד תפילה"
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
בעת שקיבל הרבי את הסטנדר הרבי החל להסביר את מעלת הסטנדר{{הערה|'''תורת מנחם תשכ"ב:'''הרבי האריך להסביר שה'שטענדער' הוא דומם בלבד, ואף-על-פי-כן מסייע הוא לאדם בהיותו במעמד ומצב נעלה – בעת עיסוקו בתורה ותפילה; ומכך מובן גם בעבודה הרוחנית – הביטול ד"כל קומה לפניך תשתחווה" הוא לפי ציור ה"קומה", מה-שאין-כן הביטול דה"שטענדער" (שהוא מחוץ ל"קומה", אבל עליו נשענת ה"קומה") מגיע בעומק יותר, על-דרך מעלת דרא דעיקבתא דמשיחא בעניין המסירות נפש, ועל-ידי-זה נתעלתה תפילת אדמו"ר הזקן לבחינת פשיטות העצמות; וההוראה – כל ההכנה בחודש אלול וכו' אינה מגעת למעלת העבודה דראש-השנה, שהוא עניין הביטול בתכלית.}} את היותו דומם וקישר זאת לחודש [[אלול]]. | בעת שקיבל הרבי את הסטנדר הרבי החל להסביר את מעלת הסטנדר{{הערה|'''תורת מנחם תשכ"ב:'''הרבי האריך להסביר שה'שטענדער' הוא דומם בלבד, ואף-על-פי-כן מסייע הוא לאדם בהיותו במעמד ומצב נעלה – בעת עיסוקו בתורה ותפילה; ומכך מובן גם בעבודה הרוחנית – הביטול ד"כל קומה לפניך תשתחווה" הוא לפי ציור ה"קומה", מה-שאין-כן הביטול דה"שטענדער" (שהוא מחוץ ל"קומה", אבל עליו נשענת ה"קומה") מגיע בעומק יותר, על-דרך מעלת דרא דעיקבתא דמשיחא בעניין המסירות נפש, ועל-ידי-זה נתעלתה תפילת אדמו"ר הזקן לבחינת פשיטות העצמות; וההוראה – כל ההכנה בחודש אלול וכו' אינה מגעת למעלת העבודה דראש-השנה, שהוא עניין הביטול בתכלית.}} את היותו דומם וקישר זאת לחודש [[אלול]]. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־13:06, 24 ביולי 2020
לרבי היו כמה וכמה סטנדרים שעברו גלגולים שונים.
הסטנדר הראשון
בשנים הראשונות לנשיאות הרבי סירב הרבי לקבל סטנדר והרבי היה מתפלל בזאל הקטן, בימות החול ישב הרבי בתפילות, כאמור, ליד השולחן הרגיל שבפינה המזרחית-צפונית, וביום השבת ישב בתפילות ליד השולחן הרגיל שבצד דרום. בכל-זאת היה הבדל בין ימות החול ליום השבת, שבימי החול התפלל גם את תפילת שמונה-עשרה ליד השולחן הרגיל, ואילו ביום השבת העמידו 'עמוד' (סטנדר) בפינה הדרומית-מזרחית, שלידו היה הרבי מתפלל את תפילת העמידה.
לקראת שנת תשי"ב [1] קיבל הרבי את הסטנדר הראשון שעליו הוא התפלל בשנים הראשונות.
הסטנדר השני והשלישי
בשנת תשט"ו נבנה לרבי הסטנדר השני שהיה יותר גדול מהקודם.
בשנת תשי"ט נבנה הסטנדר השלישי כעבור רחב ויפה יותר. לסטנדר זה הרכיבו שתי דלתות קטנות ומדף הנפתח לעת הצורך, כאשר הרבי יושב ליד העמוד ומניח את הסידור על המדף.
הסטנדר הרביעי
בשנת תשכ"ב בית ספר למלאכה החליט לבנות לרבי סטנדר חדש, התרשימים של הסטנדר נשלחו למזכירות הרבי שאישרו את הרעיון.
המשימה הוטלה על תלמיד בית הספר למלאכה הרב שמעון משעלי שבנה את הסטנדר.
בחודש אלול תשכ"ב נסעו קבוצת חסידים לרבי שהם מביאים את הסטנדר החדש, ובערב ראש השנה תשכ"ג נתנו הקבוצה את הסטנדר לרבי.
בעת שקיבל הרבי את הסטנדר הרבי החל להסביר את מעלת הסטנדר[2] את היותו דומם וקישר זאת לחודש אלול.
הערות שוליים
- ↑ ככול הנראה
- ↑ תורת מנחם תשכ"ב:הרבי האריך להסביר שה'שטענדער' הוא דומם בלבד, ואף-על-פי-כן מסייע הוא לאדם בהיותו במעמד ומצב נעלה – בעת עיסוקו בתורה ותפילה; ומכך מובן גם בעבודה הרוחנית – הביטול ד"כל קומה לפניך תשתחווה" הוא לפי ציור ה"קומה", מה-שאין-כן הביטול דה"שטענדער" (שהוא מחוץ ל"קומה", אבל עליו נשענת ה"קומה") מגיע בעומק יותר, על-דרך מעלת דרא דעיקבתא דמשיחא בעניין המסירות נפש, ועל-ידי-זה נתעלתה תפילת אדמו"ר הזקן לבחינת פשיטות העצמות; וההוראה – כל ההכנה בחודש אלול וכו' אינה מגעת למעלת העבודה דראש-השנה, שהוא עניין הביטול בתכלית.
