שינויים

{{להשלים|כל הערך=כןיג עיקרים}}י"ג '''עיקרי הדת נתחברו על ידי האמונה''' הם היסודות העיקריים ב[[אמונה]] ה[[רמב"םיהדות|יהודית]] ומופיעים בהקדמתו ל. כמה מה[[מסכת סנהדריןראשונים]]. י"ג עיקרים אלו הם אלו הכוללים את כל התורה כולהדנו בנושא זה, ומי שלא מאמין באחד וקבעו מהם הוא אפיקורוסהאמונות העיקריות ביותר ביהדות, כל אחד לפי שיטתו ומניינו.

כיום יש נוהגים לומר את היהמניין הנפוץ ביותר הוא י"ג עיקרים בנוסח לאחר סדר התפילהעיקרי האמונה שקבע [[הרמב"ם]]{{הערה|פירושו על המשנה, ויש המקפידים לאמרו בכל יוםבהקדמה לפרק עשירי ממסכת סנהדרין. לא ידוע מי חיבר נוסח זה}}, שהתקבל בתפוצות ישראל{{הערה|שם=כב}}, אך הוא לא נתחבר והעיקרים על פי שיטתו מבוארים במקומות רבים ב[[תורת החסידות]] ובתורת [[הרבי]]. כמה נוסחאות המבוססים על ידי מניינו של הרמב"םנקבעו בחלק מסידורי התפילה, והרבי היה מדגיש זאת לעיתים קרובותכמו נוסח "אני מאמין" ופיוט "[[יגדל אלוקים חי (פיוט)|יגדל אלוקים חי]]".

==מקורה=={{להשלים}}[[הרמב"ם ]] מביא שישנם י"ג עיקרים בתורה שהם יסודות שעליהם מיוסדת הדת היהודית והחולק על זה , והכופר בהם יוצא הוא מגדר מכלל הדת{{הערה|ראה תחילת בסוף העיקרים.}}.יש שהביאו שורש לישכבר בימי האמוראים היה ידוע על קיומם של י"ג העיקרים שהם מרומזים כבר בזמן התנאים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1839&st=&pgnum=293 שו"ת חתם סופר יורה דעה סי' קנשנ"ו.]}}.

יש מהראשונים שמנו מניין עיקרים אחר. ויש שחלקו על קיומם של עיקרים בכלל, שהרי מכיון שה[[תורה מן השמים]] לכן הכופר אפילו בפרט הכי קטן ממנה כבר נחשב כופר{{הערה|1=שו"ת חתם סופר שם בשם המקובלים. [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&pgnum=124 שו"ת הרד"ז חלק א' סימן שדמ].}}. גם ה[[אברבנאל]] סובר כך וטוען שזו גם דעתו של הרמב"ם, ומה שהרמב"ם מנה עיקרים אינו שולל ששאר חלקי התורה הם עיקריים, אלא מיועדים עבור אלו שאינם בקיאים בתורה דים, ועבורם "בחר הרב מכל האמונות אותם הי"ג אמונות היותר כוללות, כדי ללמד אותם דרך קצרה אותם הדברים"{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32592&st=&pgnum=50 ראש אמנה, פרק כ"ג].}}. והרב [[יעקב בן חביב]] כתב שכוונת הרמב"ם בכתיבת העיקרים הייתה להילחם בדעות נפסדות שנפוצו בזמנו, אבל אחרי שהתפשטו העיקרים של הרמב"ם די בכך להסיר מכשול, ואין צורך לחקור מה נחשב לעיקר ומה לא{{להשליםהערה|1=פירושו ("הכותב") בעין יעקב ריש מסכת מגילה, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47607&st=&pgnum=54&hilite= בסוף הקטע].}}. [[הרבי]] אומר שהתפשט בתפוצות ישראל ונקבע מניין העיקרים כשיטת הרמב"ם{{הערה|שם=כב|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&st=&pgnum=399&hilite= שיחת י"א ניסן תשכ"ב].}}. ==העיקרים==י"ג עיקרי האמונה שקבע הרמב"ם הם::א. '''מציאות [[ה']]:''' שה' הוא מצוי, והוא היחידי המצוי בשלימות - כי כל שאר הנמצאים תלויים בקיומו, והוא אינו תלוי בקיומם.:ב. '''[[אחדות ה'|אחדותו]]:''' שה' הוא אחד ו[[אחדות פשוטה|אינו מורכב מחלקים]].:ג. '''[[שלילת הגשמיות]] ממנו''': שאין לה' [[גוף]] ולא שייך בו שום מאורע [[גשמי]].:ד. '''הקדמות''': שה' הוא קדום ולא מחודש, לעומת שאר הדברים שאינם קדומים כי הוא המהווה אותם.:ה. '''היותו היחיד שראוי לעבדו''': שרק את ה' ראוי לעבוד, ולא שום מציאות אחרת, כי רק לו יש שלטון ו[[בחירה]] ולא לשאר הברואים (כמו [[מלאכים]], [[כוכבים]] וכדומה) - איסור [[עבודה זרה]].:ו. '''ה[[נבואה]]''': שיש בין [[אדם (מין)|בני האדם]] אנשים שלמים באישיותם ובחכמתם שיכולים לקבל את השפע האלוקי ולהתנבא.:ז. '''נבואת [[משה]]''': שמשה רבינו הוא מבחר המין האנושי, והוא הגדול במעלה מכל הנביאים שלפניו ואחריו.:ח. '''[[תורה מן השמים]]''': שכל ה[[תורה]] שבידינו - [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]] על כל פרטיה - ניתנה למשה מאת ה'.:ט. '''[[נצחיות התורה]]''': שהתורה לא תשתנה ולא תהיה בה תוספת וגרעון.:י. '''[[השגחה]]''': שה' משגיח ויודע את מעשי בני האדם.:יא. '''[[שכר ועונש]]''': שה' נותן [[שכר]] למקיימי רצונו ו[[עונש]] לעוברי רצונו.:יב. '''[[האמונה בביאת המשיח|ביאת המשיח]]''': ש[[מלך המשיח]] יבוא ויתקיימו בו הנבואות שנאמרו עליו (בעיקר זה כלול החיוב [[ציפיה לגאולה|לחכות למשיח]]).:יג. '''[[תחיית המתים]]'''. ==נוסחאות המבוססות על העיקרים של הרמב"ם=={{חלונית|רוחב=31%|תוכן={{ציטוטון|'''נוסח "אני מאמין"''' #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים:#אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא יָחִיד וְאֵין יְחִידוּת כָּמוֹהוּ בְּשׁוּם פָּנִים. וְהוּא לְבַדּוֹ אֱלֹקֵינוּ. הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה:#אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵינוֹ גוּף. וְלֹא יַשִּׂיגוּהוּ מַשִּׂיגֵי הַגּוּף. וְאֵין לוֹ שׁוּם דִּמְיוֹן כְּלָל:#אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן:#אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל. וְאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְזוּלָתוֹ:#אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּל דִּבְרֵי נְבִיאִים אֱמֶת:#אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁנְּבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיְתָה אֲמִתִּית. וְשֶׁהוּא הָיָה אָב לַנְּבִיאִים. לַקּוֹדְמִים לְפָנָיו וְלַבָּאִים אַחֲרָיו:#אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה הַמְּצוּיָה עַתָּה בְיָדֵינוּ הִיא הַנְּתוּנָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם:#אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה לֹא תְהֵא מֻחְלֶפֶת וְלֹא תְהֵא תוֹרָה אַחֶרֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ:#אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ יוֹדֵעַ כָּל מַעֲשֵׂה בְנֵי אָדָם וְכָל מַחְשְׁבוֹתָם. שֶׁנֶּאֱמַר הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם:#אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ גּוֹמֵל טוֹב לְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו וּמַעֲנִישׁ לְעוֹבְרֵי מִצְוֹתָיו:#אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ. עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא:#אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁתִּהְיֶה תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעֵת שֶׁיַעֲלֶה רָצוֹן מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִתְעַלֶּה זִכְרוֹ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים:}}}}===נוסח "אני מאמין'"=== על יסוד שלשה עשר העיקרים ישנו נוסח המפרט בקצרה כל אחד מעיקרי הדת ומודפס בסידורים , ונהגו רבים מישראל לאומרו. נוסח זה לא חובר על ידי [[הרמב"ם ]] ואינו מופיע בספריו., למרות שהוא מבוסס על דברי הרמב"ם{{הערה|[[אגרות קודשאדמו"ר שליט"א]] חלק ב' עמוד רפח.}}. בהקלטות המפורסמות בהם נשמע הרבי מנגן את ה"אני מאמין", לא נשמעות המילים "ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא"{{הערה|1=לדוגמא: [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=202 אני מאמין] [[ניגוני התוועדות (סדרה)|ניגוני התוועדות]] 2.}}. יש שראו בכך השמטה מכוונת, מחוסר רצון לעסוק בעיכובה של התממשות האמונה. אולם עם השנים התגלו הקלטות בהם הרבי נשמע בבירור משורר גם את אותם המילים{{הערה|1=ashreinu.page.link/rRU6 התוועדות יו"ד שבט תשכ"ב]}}. גם בשיחותיו ומכתביו אין הרבי נמנע מהזכרת מילים אלו, המיוסדות על דברי הנביא "אם יתמהמה חכה לו"{{הערה|ראה לדוגמא סיום שיחת כ"ה כסלו [[תשמ"א]] (מוגה), סיום [[התוועדות]] י"ב תמוז [[תשכ"ד]] (שם גם נשמע הקהל שר מילים אלו).}}.

בהקלטות בהם נשמע עם זאת, יש לציין את דברי הרבי מנגן את שאי אמירת ה"אני מאמין", ניתן לשים לב להשמטת הסיום "ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא"בדיבור אינה גורעת מכך שאומרים זאת '''במחשבה'''{{הערה|1=לדוגמא: הובא ב[http://www.old2.ihchabad.chabadorg.infoil/phpMagazines/audioArticle.phpasp?actionArticleID=playsong16255&idCategoryID=2022497 גליון התקשרות פרשת אמור ה'תש"פ].}}.

==הוספות לאני מאמין=פיוט "יגדל"===בהוספות שהוספו בסידור של {{ערך מורחב|ערך=[[חסידות ביאלאיגדל אלוקים חי (פיוט)|יגדל אלוקים חי]] - לוגנו}}'''יגדל אלוקים חי''' הוא פיוט מסורתי שלא נודע מחברו, הוספו הוספות בנוסח האני מאמין כביכול בשם רבי [[יחיאל יהושע מביאלא]]{{הערת שוליים|נכדי האדמוהמיוסד על י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ר מכחישים זאת ולטענתם הדבר לא הוסף על ידו ם. בפיוט 13 פסקאות, אחת לכל אחד מהעיקרים. פיוט זה מקובל בקהילות רבות בתפוצות ישראל כחלק אינטגרלי מנוסח האני מאמיןהתפילה.}} בנימוק שהתקנה היא תקנה מיוחדת לרגל דורות [[עקבתא דמשיחאאדמו"ר הזקן]], הרב השמיט אותו מה[[משה יהודה לייב לנדאסידור אדמו"ר הזקן|סידור שלו]] יצא על כך במחאה נמרצת וכתב:, והוא לא מקובל בנוסח חסידי חב"ד.

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=נדהמתי לראות על שליחות יד שעושים בנוסחאותעם זאת, להוסיף בסדר נוסח האני מאמין "לרגלי עקבתא דמשיחא". כולנו מאמינים בני מאמיניםביטויים רבים מתוך הפיוט הובאו במקומות רבים בתורת החסידות, ואף ב[[זוהרספר התניא]] הקדושעצמו{{הערה|פעמיים, ברזי [[האריזפעם אחת בפרק כה: "ולא יחליף ולא ימיר דתו לעולמים"ל]] ובתורת [[הבעל שם טוב]], אך להוסיף בנוסחאות מקובלות הוא בגדר (לשון זו הובאה גם בהלכות תלמוד תורה פרק ב'הלכה ד'), ופעם אחת בפרק מב: "אין לו דמות הגוף" (לשון זו מובאת עוד מספר פעמים בשער היחוד והאמונה (פרק ב'חוצפא יסגי), אגרת התשובה (פעמיים בפרק ד'), ובאגרת הקודש (סימן ה'' בעקבתא דמשיחא), וכן בעוד אלפי מקומות בחסידות.}}, וכמה מתוכם אף התבארו בהרחבה{{הערה|בתיבות "ולא נערוך אליו קדושתו": תורה אור סב, ג. לקוטי תורה במדבר פא, ב. דברים ע, והדבר צריך תיקוןא. ועל זה באתי על החתום ''וכן בתיבות "אין לו דמות הגוף ולא גוף": אור התורה בראשית חלק ו'עמוד 2046, וכן ב[[משה יהודה לייב לנדא|משה יהודא לייב לנדאלקוטי שיחות]]חלק ז'''|מקור=עיוני הלכות בני ברק תשס"ט ח"געמוד 89.}}.

האמונה בביאת המשיח (ובגאולה השלימה{{הערה|1=הפסוק הראשון שהביא [[הרמב"ם ]] בספרו בהלכות מלכים הוא: "ושב ה' אלקיך, ואחאת שבותך"כ מוסיף, ובהלכה הבאה מביא פסוק נוסף: "ואף בפרשת בלעם נבא בשני ה'משיחים'" זה שהביא . הסיבה להבאת שני הפסוקים הוא לפי היא, כיון שהפסוק הראשון מדבר בגאולה עצמה (והוא כתוב בה במפורש ולא דרשת חז"ל) , והפסוק השני מוכיח שהגאולה תהיה על ידי מלך המשיח דווקא ומזה מוכח . ומכאן, ששני פרטים באמונה : א. גאולה ב.מלך המשיח. - {{קישור אוצר 770|107|114|B|לקוטי שיחות כרך ל"ד דברים עמוד 114}} וראה {{קישור אוצר 770|99|272|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר עמוד 272 ובהערה 16 -17|שיחת הרבי}} .}}) היא חובה על כל אחד מישראל. אמונה זו כוללת גם את האמונה שביאתו מציאותית בכל רגע' , כלומר - שהאמונה היא לא רק שהוא יבוא אי פעם כי אם גם לחכות לה בכל עת{{הערה|שם=רמ|רמב"ם פרק י"א מהלכות מלכים ומלחמותיהם.}}. וכפי שמבארו שמבאר [[הרמב"ם ]] בפירושו על המשניות{{הערה|סנהדרין פרק י' - 'היסוד השנים עשר'.}}, שבנוסף לזה "שיאמין ויאמת שיבוא" , גם "לא יחשוב שיתאחר" - שלא יעשה חשבונות שיביאו אותו להרחיק זמן ביאת המשיח. שמכיוון שלא נקצב לביאתו זמן זו ראיה שיכולה להיות תמיד בין בזמן קרוב ובין בזמן רחוק.{{הערה|בית אלקים למבי"ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים].}} . ולכן חלק מהאמונה היא להאמין שהוא יכול לבוא בכל עת. ולצפות לביאתו בכל עת מתוך [[בטחון]] גמור בביאתו המידית.{{הערה|1= שו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}}{{הערה|1=בכמה משיחותיו של הרבי לומד כפשוטו שחלק מהחיוב להאמין הוא לחכות ברגש הלב - ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163]. (אף שלכאורה יקשה מה שייך "עיקר" ברגש הלב).}} . באחד משיחותיו מבאר הרבי שרוב ישראל אינם שייכים לפעול בעצמם צפייה לגאולה בשלימות בשל היעודים הרוחניים , לכן חז"ל מאריכים אודות היעודים הגשמיים , בכדי שיתעוררו בצפייה לגאולה.בצורה שלימה יותר {{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ז שיחה לפרשת בחוקתי בהערה.}}.

הכופר באמונה זו הרי הוא כופר בתורה ובנותנה , ובכל הנביאים שהתנבאו בזה{{הערה|האם דינו רק כופר או גם אפיקורס , ראה {{קישור אוצר 770|99|274|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר}} . וראה בלקוטי שיחות חלק ל"ד שם שע"כ , שבכל מקרה נחשב גם אפיקורס יש לו לאפיקורס, שהרי מפרש חלק ממצוות ה' שלא כפשוטן . עיי"ש.}} . הרמב"ם{{הערה|שם=רמ}} מבאר שהאמונה במשיח היא מיסודי הדת , והוא אחד מ[[ימי"ג עיקרים]].

הרבי מבאר - שטעמו של [[הרמב"ם ]] הוא על פי הגדרתו שלו את המלך המשיח - שביאת המשיח אינו רק יעוד טוב שייעדו ה' לבוא לעם ישראל, אלא הוא גדר בנצחיות התורה כנ"ל (שעתידה , שתוכל להתקיים בשלמותה) בשלימות אך ורק כשיבוא המשיח. לכן הוא אמונה זו היא פרט נוסף בעיקרי הדת שהתורה נצחית.- להאמין בנצחיות התורה{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 272.}}.

[[קטגוריה:תפילהאמונה וביטחון]][[קטגוריה:י"ג עיקרי האמונה|*]]