הבדלים בין גרסאות בדף "עולם האצילות"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 2: שורה 2:
  
 
==ענינו==
 
==ענינו==
עולם האצילות הוא הממוצע שבין [[אור אין סוף]] לבין עולמות [[בי"ע]] שהם כביכול נפרדים מאלוקות.
+
עולם האצילות הוא העולם הראשון מבין ארבעת עולמות [[אבי"ע]]. בעולם זה שורה אוא"ס ממש, ועל עולם זה נאמר "[[איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד|איהו וחיוהי וגרמוהי חד]]", כלומר, שאוא"ס מתאחד באיחוד גמור הן עם ה[[אורות]] של עולם האצילות, והן עם ה[[כלים]] של עולם האצילות. בעולם האצילות אין מקום למציאות נפרדת מאלוקות, לכן, עולם האצילות הוא כולו טוב, שכן אין בו מקום לרע.
 +
עולם האצילות הוא הממוצע שבין [[אור אין סוף]] לבין עולמות [[בי"ע]] שהם כביכול נפרדים מאלוקות. היחס בין עולם האצילות לבין עולמות בי"ע הוא כיחס שבין אין ליש.
  
 
==כולל הפכים==
 
==כולל הפכים==

גרסה מ־14:21, 25 באוגוסט 2009

עולם האצילות הוא הראשון מבין ארבעת העולמות שבסדר ההשתלשלות - אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. עולם האצילות שונה משלושת העולמות בי"ע בכך שהוא מכלל עולמות האין-סוף, בניגוד לעולמות בי"ע שהם מוגבלים ונראים כנבדלים - כביכול - מהבורא, וכמציאות נוספת עליו.

ענינו

עולם האצילות הוא העולם הראשון מבין ארבעת עולמות אבי"ע. בעולם זה שורה אוא"ס ממש, ועל עולם זה נאמר "איהו וחיוהי וגרמוהי חד", כלומר, שאוא"ס מתאחד באיחוד גמור הן עם האורות של עולם האצילות, והן עם הכלים של עולם האצילות. בעולם האצילות אין מקום למציאות נפרדת מאלוקות, לכן, עולם האצילות הוא כולו טוב, שכן אין בו מקום לרע. עולם האצילות הוא הממוצע שבין אור אין סוף לבין עולמות בי"ע שהם כביכול נפרדים מאלוקות. היחס בין עולם האצילות לבין עולמות בי"ע הוא כיחס שבין אין ליש.

כולל הפכים

עולם האצילות כולל ומאחד בתוכו שני ענינים מנוגדים, ורק מצד היות הקב"ה כל-יכול - אפשרי הדבר לאחד שני הפכים בנושא אחד. והיינו, היות האצילות - עולם מוגדר, ויחד עם זאת, היותו בבחינת אין-סוף. ועל זה מלמדים שתי המשמעויות בשם "אצילות": א) אצילות מלשון אצלו וסמוך לו. ב) אצילות מלשון האצלה והפרשה ממנו.

מבחינת האור והפנימיות שבאצילות - עולם זה אצלו וסמוך, דהיינו שאור האצילות אינו שונה במהותו מכפי שהיה בהיותו כלול עדיין במקורו, בטרם התלבש בכלים כדי להתגלות, והוא בבחינת גילוי ההעלם, דאותו האור שהיה מקודם בהעלם והפשטה, בא באצילות בגילוי בכלים והעולמות שלמטה ממנו - בלי שום שינוי מהותי. וע"ד מש"כ: "ואצלתי מהרוח אשר עליך ושמתי עליהם". שגם הרוח ששרתה על הזקנים, ובה השפיעו לבני ישראל, היתה במהותה הפנימית - רוחו של משה רבינו.

כי כל השפעה לישראל יכולה להיות רק ממשה, להיותו ראש בני ישראל (ר"ת רבי), וכמו השפעת החיים לכל אברי הגוף שבאה מהראש.

ועל ידי האצלת רוחו של משה על הזקנים התאפשרה השפעת הבשר שביקשו - כי על ידי הזקנים שהיו למטה ממדרגת משה, אף על פי שהרוח ששרתה עליהם לא השתנתה כלל במהותה, וגם כשנאצלה על הזקנים נשארה זו רוחו של משה, מכל מקום השתנתה הרוח בחיצוניותה וירדה ממעלתה, עד שאפשר להשתלשל ממנה השפעת בשר תאוה לישראל.

כך גם עולם האצילות, מבחינת מהות האור והפנימיות הוא אותו האור כמו בהיותו כלול בכתר. ולכן הביטול של הספירות באצילות הוא ביטול בתכלית, וספירת החכמה שענינה כח-מה - ביטול, היא השוררת והעיקר של כל ספירות האצילות, שגם הן נמשכות בביטול של החכמה. וכמו שכתוב בתקוני זוהר "אבא עילאה מקנן באצילות". אבל בחיצוניותו מבחינת הכלים המגבילים את האור הוא כמו יש מאין, וכמאמר: החכמה מאין תמצא.

וכדוגמת השפעת הבשר מרוחו של משה באמצעות הזקנים, שכל עוד היתה רוחו של משה כלולה במשה, לא יכול משה להשפיע בשר תאוה וגסות. ורק כאשר ירדה רוחו והתלבשה בכלים המוגבלים של הזקנים, הנה אז היתה השפעת בשר תאוה לישראל, שאין לה שום יחס וערך כלל לרוחו של משה כפי שהיא כלולה במשה.

נמצא שעולם האצילות - הוא אכן עולם (העלם) מוגדר בגדר הספירות, ומאידך הוא בבחינת אלקות, בבחינת אין-סוף. ודבר זה - שני הפכים בנושא אחד - אינו בגדר השגה כלל, ונתפס רק באמונה, ולכן נקראים הספירות באצילות - רזא דמהמנותא. בזה נחשב עולם האצילות - ממוצע בין אור אין סוף ב"ה המאציל לבין הנבראים (בי"ע).

וכידוע שבכל ממוצע ישנם שתי מדריגות, המדריגה התחתונה של העליון, והמדריגה העליונה של התחתון, והם הפנימיות והחיצוניות של הממוצע.

ובעולם האצילות, הנה, האור הוא התחתון שבעליון, ואילו הכלים (הגבול שבאצילות) הוא העליון שבתחתון, ובזה הוא ממוצע בין המאציל והנבראים.

"אצילות" - הוא מושג הכולל את עשר ספירות שבאצילות, ואת עולם האצילות שהן ההיכלות והמדורין, שבהם נמצאים נשמות ומלאכים של עולם האצילות.

ראו גם

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")