הבדלים בין גרסאות בדף "ספירת הגבורה"
(בתהליך עריכה) |
(בעריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ספירות}} | {{ספירות}} | ||
| − | '''ספירת הגבורה''' היא | + | '''ספירת הגבורה''' היא ה[[ספירה]] החמישית מבין [[עשר הספירות]]. מבין עשר הספירות ספירת הגבורה שייכת לספירות ה[[מידות]], והיא ב[[קו השמאלי]] במקביל ל[[ספירת החסד]] שב[[קו הימין]]. |
| + | |||
| + | בניגוד לספירת ה[[חסד]], שענינה הוא ה[[אהבה]] וההשפעה במתינות בבחינת [[מים]], ענין ספירת הגבורה הוא ה[[יראה]], וההשפעה בתגבורת בבחינת [[אש]]. ומשום כך ספירת הגבורה היא בבחינת מידת הדין והצמצום, לעומת מידת החסד של ספירת החסד. | ||
| + | |||
| + | ספירת הגבורה היא מידתו של [[יצחק אבינו]], שעבד את בוראו בפחד ויראה, כמו שנאמר "ופחד יצחק". ומבואר שדווקא בחינת הגבורה ובחינת יצחק קשורה עם העניין של [[לעתיד לבא]]. | ||
==ענינה== | ==ענינה== | ||
| שורה 7: | שורה 11: | ||
ספירת הגבורה נמצאת ב[[קו השמאל]] ומהוה המשך ל[[ספירת הבינה]]. עניינה הוא מדידה והגבלה, היינו שההשפעה תהיה בדיוק לפי כלי המקבל. | ספירת הגבורה נמצאת ב[[קו השמאל]] ומהוה המשך ל[[ספירת הבינה]]. עניינה הוא מדידה והגבלה, היינו שההשפעה תהיה בדיוק לפי כלי המקבל. | ||
| − | הגבורה | + | ==בעולמות== |
| + | מקור ה[[גבורות]] בעולמות הוא [[גבורה דעתיק]], שהוא ספירת הגבורה של [[פרצוף]] [[עתיק יומין]]. גבורה דעתיק נקרית בשם [[בוצינא דקרדוניתא]] ובשם [[קו המידה]], שהיא שורש של כל הצמצומים בעולמות. | ||
[[קטגוריה:ספירות]] | [[קטגוריה:ספירות]] | ||
גרסה מ־15:52, 20 בנובמבר 2009
| ספירות | ||
|---|---|---|
| סדר ההשתלשלות | עשר ספירות הגנוזות · עולם העקודים · עולם הנקודים · עולם הברודים · בי"ע | |
| עשר הספירות | כתר · חכמה · בינה · דעת · חסד · גבורה · תפארת · נצח · הוד · יסוד · מלכות | |
| חלוקת הספירות | קו הימין · קו השמאל · קו האמצעי · מוחין · מידות | |
| ספירות-זוגות | כתר וחכמה · כתר ובינה · כתר ודעת · חכמה ובינה · בינה ומידות · חכמה ומלכות · בינה ומלכות · נצח והוד · יסוד ומלכות | |
ספירת הגבורה היא הספירה החמישית מבין עשר הספירות. מבין עשר הספירות ספירת הגבורה שייכת לספירות המידות, והיא בקו השמאלי במקביל לספירת החסד שבקו הימין.
בניגוד לספירת החסד, שענינה הוא האהבה וההשפעה במתינות בבחינת מים, ענין ספירת הגבורה הוא היראה, וההשפעה בתגבורת בבחינת אש. ומשום כך ספירת הגבורה היא בבחינת מידת הדין והצמצום, לעומת מידת החסד של ספירת החסד.
ספירת הגבורה היא מידתו של יצחק אבינו, שעבד את בוראו בפחד ויראה, כמו שנאמר "ופחד יצחק". ומבואר שדווקא בחינת הגבורה ובחינת יצחק קשורה עם העניין של לעתיד לבא.
ענינה
ספירת הגבורה נקראת בפתח אליהו בשם "דרועא שמאלא", בניגוד לספירת החסד שהיא "דרועא ימינא". ענין ספירת הגבורה הוא בניגוד לספירת החסד. ספירת החסד ענינה הוא ההשפעה, ותוכנה הפנימי הוא האהבה, ספירת הגבורה ענינה הוא מידת הדין והצמצום, שבפנימיותו הוא ההשפעה בתגבורת. תוכנה הפנימי של ספירת הגבורה הוא מידת היראה.
ספירת הגבורה נמצאת בקו השמאל ומהוה המשך לספירת הבינה. עניינה הוא מדידה והגבלה, היינו שההשפעה תהיה בדיוק לפי כלי המקבל.
בעולמות
מקור הגבורות בעולמות הוא גבורה דעתיק, שהוא ספירת הגבורה של פרצוף עתיק יומין. גבורה דעתיק נקרית בשם בוצינא דקרדוניתא ובשם קו המידה, שהיא שורש של כל הצמצומים בעולמות.
