עריכת הדף "ספירת הגבורה"

[[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים [[עשר הספירות]]. ספירת הגבורה מופיעה בצידו השמאלי של המשולש האמצעי]]
'''ספירת הגבורה''' היא ה[[ספירה]] החמישית מבין [[עשר הספירות]]. ספירת זו היא השניה מבין ה[[מידות]], והיא ב[[קו השמאל]] במקביל ל[[ספירת החסד]] שב[[קו הימין]].

בניגוד לספירת ה[[חסד]], שענינה הוא ה[[אהבה]] וההשפעה במתינות בבחינת [[מים]], ענין ספירת הגבורה הוא ה[[יראה]], וההשפעה בתגבורת בבחינת [[אש]]. ומשום כך ספירת הגבורה היא בבחינת מידת הדין והצמצום, לעומת [[מידת החסד]] של ספירת החסד.

ספירת הגבורה היא מידתו של [[יצחק אבינו]], שעבד את בוראו בפחד ויראה, כמו שנאמר "ופחד יצחק". ומבואר שדווקא בחינת הגבורה ובחינת יצחק קשורה עם העניין של [[לעתיד לבא]].

==ענינה==
ספירת הגבורה היא הספירה השניה מבין ה[[מידות]], ועומד היא במקביל לספירת ה[[חסד]]. אלא ש[[ספירת החסד]] היא ב[[קו הימין]] וספירת הגבורה היא ב[[קו השמאל]]. משום כך ספירת הגבורה נקראת ב[[פתח אליהו]] בשם "דרועא שמאלא", בניגוד ל[[ספירת החסד]] שהיא "דרועא ימינא". שענין הידים הוא השפעה של המידות, אלא שהשפעה זו נחלקת לשני קוים: ישנה השפעה רבה שהיא בבחינת יד ימין, ויש השפעה אחרת שהיא בבחינת יד שמאל.

והענין בספירות הוא ש[[ספירת החסד]] הוא בבחינת מים, שהוא ירידה מגבוה לנמוך בהשפעה רבה, וספירת הגבורה היא מידת הדין, שהיא השפעה בצמצום.

'''דרוע שמאלא''' (זרוע שמאל) הוא כינוי לספירת ה[[גבורה]], שענינה הוא השפעה בצמצום, מצד השמאל. גבורה הנקראת "דרועא שמאלא" היא מקבילה לספירת ה[[חסד]] הנקראת בשם "[[דרועא ימינא]]" ושניהם הם בבחינת ידים המתמצעות על ידי ה"[[גופא]]", ספירת ה[[תפארת]].

==בבחינת יראה==
מידתו הפנימית של ספירת הגבורה היא מידת ה[[יראה]]. שענין היראה הוא בריחוק, לעומת מידת ה[[אהבה]] שהיא בבחינת קירוב. מידת היראה ב[[עבודת ה']] מיוחדת במצות [[יראת ה']].

==השפעה בתגבורת==
אף כי מבואר כי ספירת הגבורה היא בבחינת מידת הדין והצמצום, הרי שבאופן פנימי ענינו הוא השפעה בתגבורת. שהרי ענין הספירות, ובפרט ה[[מידות]] הוא ההשפעה, שענינם הוא לגלות את האלוקות בעולמות, ולכן לא ניתן לומר שענינה הוא צמצום. אלא מובן כי ספירות הגבורה הוא השפעה רבה בבחינת תגבורת.{{הערה|[[תורה אור]] (נח ט ג): ואין הפי' כמו שהעולם סוברין שמדת הדין הוא בחינת צמצום ומניעת ההשפעה. כי הרי בחינת גבורה היא אחת ממדותיו ית'. כמ"ש (ד"ה א' כ"ט) לך ה' הגדולה והגבורה שהם עשר ספי' דאצי' המחיי' ומהוים מאין ליש. ועוד הנה כתיב (דברים יב) כי הדם הוא הנפש שעיקר חיות האדם הוא הדם. ודם נמשך מבחינת גבורה מדת הדין. אלא הפירוש מדת הדין הוא בחינת גבורה לשון תגבורת שכח החיות מאור א"ס בא בהתגברות יותר מבחינת החסד שהוא נמשך למטה מטה אבל הוא בא בבחינת קרירות. משא"כ בחינת גבורה שבא החיות מאור א"ס בהתגברות רב למאוד.}}

==מידתו של יצחק==
העבודה בבחינת גבורה היא מידתו של [[יצחק אבינו]]. ששלושת ה[[אבות]] הם בבחינת [[מרכבה]] לספירות [[חג"ת]] של עולם האצילות, ויצחק שהוא השני מבין [[האבות]] היה מרכבה לספירת הגבורה. והענין הוא שהיה עובד את בוראו בפחד ויראה, וזה היא הקו בו עבד כל ימיו, וזהו מה שנאמר "ופחד יצחק".

מבואר כי דווקא מידתו של יצחק, מידת הגבורה, היא שתתגלה לעתיד לבוא. כמו שנאמר (ישעיהו סג, טז): "כי אתה אבינו אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו", ועל זה נאמר בגמרא (שבת פט ע"ב) שיצחק לא נאמר, כי יצחק עתיד לגאול אותנו. ומבואר הענין כי אפילו אברהם ויעקב, הם בבחינת נבראים, ויש יתרון בבחינת יצחק שהוא גבורות, וזהו ענין יתרון ה[[זהב]] על הכסף.

==בעולמות==
ספירת הגבורה מקורה בעולמות הוא מדרגת [[גבורה דעתיק]], שהוא ספירת הגבורה שבכתר ב[[עתיק יומין]]. גבורה דעתיק נקראת גם בשם [[בוצינא דקרדוניתא]] ובשם [[קו המידה]], שהיא שורש של כל הצמצומים בעולמות.

מבואר ששם [[אלהי"ם]] הוא במידת ה[[גבורה]], על פי הכתוב{{הערה|תהילים פד יב}}: "כי שמש ומגן הוי' אלוקים" ומפרשים בחסידות, שכמו שיש מגן ונרתיק לשמש כך יש מגן ונרתק לשם הוי' והוא שם אלוקים. כי שם אלוקים ענינו לצמצם ולהסתיר את האור האינסופי של שם הוי' על מנת שהעולם והנבראים לא יתבטלו מעוצמת האור.
{{ספירות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]