תולדות חייו
נתן אלתרמן נולד בעיר ורשה שבפולין, להוריו יצחק ובלה אלתרמן. אימו היא בת למשפחת ליבוביץ - מגזע חסידי חב"ד.
בשנת ה'תרע"ד עברה משפחתו למוסקבה, ומשם לקייב ולאחר מכן לקישינב, שם פורסמו שיריו הראשונים. בשנת תרפ"ה עלה עם משפחתו לארץ ישראל, שם התיישב בתל אביב.
בהיותו בן 19 נסע ללמוד באוניברסטת סורבון שבצרפת, וכשחזר לארץ כעבור שלוש שנים, החל לפרסם את שיריו בעיתונות הישראלית, ובעיקר בעיתונים "הארץ" ו"דבר".
במלחמת תש"ח התגייס לצה"ל, והשתתף בקרב על שחרור באר שבע.
לאחר מלחמת ששת הימים היה שותף להקמת "התנועה למען ארץ ישראל השלימה", שהתנגדה למסירת שטחים מארץ ישראל.
אלתרמן נפטר בכ' באדר ה'תש"ל. במהלך השבעה, ארגנה קהילת חב"ד בתל אביב מניינים בביתו.
יחסו לחב"ד
אלתרמן היה קשור ביותר לסבתו, שטרנה ליבוביץ, לבית פרומקין, שהיתה חסידת חב"ד עד יום מותה.
במהלך השנים השתתף מספר פעמים בהתוועדויות י"ט כסלו בכפר חב"ד[1].
ברבים משיריו מזכיר אלתרמן את שורשיו החב"דיים[2]. בשנת תשי"ג אף פרסם שיר תחת הכותרת "הטלגרמה של חב"ד"[3], בו כותב על גבורתם של חסידי חב"ד ברוסיה הסובייטית.
הערות שוליים
- ↑ בשנת תשי"ט אף אמר אלתרמן למשפיע הרב שלמה חיים קסלמן: "דברי התורה עוררונו לחוש משהו מטיב הערכים שעליהם אתם שומרים. נכסים אלה המופקדים בידיכם הם מן הנעלים בנכסי העם, ואכן לא רק למען עצמכם בלבד אתם מחזיקים בהם. תודה לכל אלה אשר חלקו לנו, אם ביודעים ואם בלא יודעים, מחום ליבם ושאר רוחם".
- ↑ למשל, בשיר 'שלום': "פנסים נעים ברוח/סתיו נוהם זמירות חב"ד/בכיכר תוסס ויכוח/בין הנגד והבעד".
- ↑ אלתרמן בשיר הלל לחב"ד, שטורעם