הבדלים בין גרסאות בדף "ניסן סקובלו"
(סליחה, הייתה התנגשות) |
מ (חסיד העביר את הדף ניסן סקאבלא לניסן סקובלו: נהוג לכתוב בעברי. ואגב, כך נהוג גם בערך על נינו (אברהם סקובלו)) |
(אין הבדלים)
| |
גרסה מ־18:32, 15 ביולי 2013
ר' ניסן סקאבלא חסיד של הרבי הרש"ב. זכה להיות המלמד השלישי של הרבי הריי"צ בין השנים תרמ"ט עד תרנ"ג.
תוכן עניינים
מלמד
ר' ניסן בא משושלת של חסידי חב"ד ששימשו כמלמדים של רבותינו נשיאינו; סביו, ר' שמשון היה המלמד בבית אדמו"ר הזקן, חמיו, ר' פסח היה מלמד וחתן של ר' בנימין מלמד שהיה חסיד של אדמו"ר האמצעי.
באחת מרשימותיו מעיד הרבי הריי"צ על גדולתו ולמדנותו של ר' ניסן: "היה למדן גדול והיתה לו שקידה נפלאה והבנה מהירה, היתה לו בקיאות בכמה וכמה מסכתות עם מפרשים, וכן בקי בשמות ספרים רבים אף שלא ידע אודתם, הספרים שפתי ישנים, צמח דוד וסדר הדורות היו שגורים על פיו כל הזמן"[1].
ר' ניסן היה חוזר על המאמרים בתקופת הרבי הרש"ב בין השנים תרמ"ו-תרמ"ח.
שיטת חינוכו
שיטת חינוכו הייתה שילד שאינו מתעניין בלימוד או שלא הכין את השיעור לא היה מענישו או מנסה לעניין אותו אלא היה עוזב אותו ולומד עם המעונינים, הרבי הריי"צ התבטא שזה היה העונש הכי גדול[2].
סיפוריו
ר' ניסן היה מספר סיפורים חסידים נודע, והיה מדייק מאוד בפרטים. הוא חיבב מאוד סיפורים חסידיים, עד כדי כך שהיה מחבב סיפור חסידי אפילו יותר ממאמר חסידות[3], הרבה מסיפוריו שמע מחמיו ר' פסח מלמד ומסבו ר' שמשון.
דרכו היה לחלק את הסיפורים לכמה קטגוריות:
א) סיפורי רבותינו נשיאינו, וזה גופא בשני חלקים: 1 סיפורים שהרביים סיפרו על רביים. 2. סיפורים שסיפרו חסידים על רביים.
ב) סיפורים שסיפרו חסידים ממה ששמעו מזקני החסידים לדורותיהם.
ג) סיפורים שיש להם שייכות לחיי הרביים ובני ביתם והנהגתם, ממה שראו בעצמם.
השפעתו על הרבי הריי"צ
הרבי הריי"צ מאד חיבב את מורו ר' ניסן ואף התבטא שאצל ר' ניסן הרגיש את יומו המאושר הראשון בחיי ילדותו,
בעצת ר' ניסן התחיל הרבי הריי"צ לכתוב את זכרונותיו והסיפורים ששמע מאביו ומהחסידים, ובעצתו גם פתח הרבי הריי"צ גמ"ח מהכסף שקיבל מאביו עבור המשניות שלמד בעל פה.
באחת נסיעותיו של הרבי הרש"ב לצורכי רפואה ומנוחה רצה לקחת איתו את בנו, (הרבי הריי"צ), אך קודם לכן התייעץ עם ר' ניסן המלמד שטען שהנסיעה תגרום לביטול תורה. הרבי הריי"צ נשאר ומאוחר יותר סיפר שבתור ילד הוא כעס על מלמדו שמנע ממנו הנאה כזו, עד שהבין שבטובתו הוא חפץ ולמד באותו זמן בשקידה רבה.
הערות שוליים
- ↑ ספר המאמרים תרנ"א עמ' רסה.
- ↑ ספר המאמרים תרנ"א עמ' רסה
- ↑ ספר השיחות תש"ו עמ' 44
