הבדלים בין גרסאות בדף "ניסיון"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''נסיונות''', הוא מצב קשה בו חסר לאדם דבר בגוף או בממון.
+
{{להשלים|כל הערך=כן}}
 +
'''ניסיון''', הוא מצב קשה בו חסר לאדם דבר בגוף או בממון.
  
 
מטרת ירידת ה[[נשמה]] לעולם הזה הוא לצורך הנסיונות, בהם מוסתר אור ה' גדול,  
 
מטרת ירידת ה[[נשמה]] לעולם הזה הוא לצורך הנסיונות, בהם מוסתר אור ה' גדול,  
שורה 8: שורה 9:
  
 
[[דעת]] היא דרגה של הרגשה חזקה מאוד בגדלות ה', באותו אופן שהאדם מרגיש כמו שמרגיש את נפשו כאלו רואה שהיא היא המחיה את ה[[גוף]] ובלעדה אין לגוף קיום וחיות, כך מרגיש האדם שחי החיים - [[הקדוש ברוך הוא]] - הוא מחיה את נפשו ומקור חיותה.  
 
[[דעת]] היא דרגה של הרגשה חזקה מאוד בגדלות ה', באותו אופן שהאדם מרגיש כמו שמרגיש את נפשו כאלו רואה שהיא היא המחיה את ה[[גוף]] ובלעדה אין לגוף קיום וחיות, כך מרגיש האדם שחי החיים - [[הקדוש ברוך הוא]] - הוא מחיה את נפשו ומקור חיותה.  
 
  
 
== כיצד ההתייחסות ==
 
== כיצד ההתייחסות ==
שורה 14: שורה 14:
 
'''הצורך בהתבוננות:''' על האדם להתבונן באותה שעה ב[[נפש השכלית]], בגדולת [[אין סוף ב"ה]] כל אחד לפי שיעורו שיכול, [[בינה]] זאת מביאה [[דעת]], כמאמר חז"ל - אם אין [[בינה]] אין [[דעת]], שעל ידי [[התבוננות]] נעשה הרחבת הדעת להגדיל ה[[אהבה]] המוסתרת בלב, שהיא בהעלם בבחינת (נקודה חדא), ועל ידי ה[[התבוננות]] נגדלת ונתרבה ה[[אהבה]] ויוצאת מהעלם אל הגילוי כו'.
 
'''הצורך בהתבוננות:''' על האדם להתבונן באותה שעה ב[[נפש השכלית]], בגדולת [[אין סוף ב"ה]] כל אחד לפי שיעורו שיכול, [[בינה]] זאת מביאה [[דעת]], כמאמר חז"ל - אם אין [[בינה]] אין [[דעת]], שעל ידי [[התבוננות]] נעשה הרחבת הדעת להגדיל ה[[אהבה]] המוסתרת בלב, שהיא בהעלם בבחינת (נקודה חדא), ועל ידי ה[[התבוננות]] נגדלת ונתרבה ה[[אהבה]] ויוצאת מהעלם אל הגילוי כו'.
  
'''מהות ההתבוננות:''' על פי מה שנודע מאמר ה[[בעל שם טוב]], המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית שבכל יום מתחדש חידוש הבריאה מאין ליש, וכמו שהיתה תחלת הבריאה בששת ימי בראשית מאין ליש ממש. כמועתה מתחדשת הבריאה יש מאין ממש.
+
'''מהות ההתבוננות:''' על פי מה שנודע מאמר ה[[בעל שם טוב]], המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית שבכל יום מתחדש חידוש הבריאה מאין ליש, וכמו שהייתה תחלת הבריאה בששת ימי בראשית מאין ליש ממש. כמו כן עתה מתחדשת הבריאה יש מאין ממש.
  
 
אבל גם לאחר החידוש, מציאות העולם היא רק אור ו[[זיו]], כמשל זיו השמש מהשמש - שאינו מערך מהותו כלל, כך השתלשלות והתהוות כל העולמות הם רק בחינת "הארה", ו"הארה דהארה", העולמות עליונים הם הארה, ועולמות תחתונים הם הארה דהארה.
 
אבל גם לאחר החידוש, מציאות העולם היא רק אור ו[[זיו]], כמשל זיו השמש מהשמש - שאינו מערך מהותו כלל, כך השתלשלות והתהוות כל העולמות הם רק בחינת "הארה", ו"הארה דהארה", העולמות עליונים הם הארה, ועולמות תחתונים הם הארה דהארה.
שורה 20: שורה 20:
 
== מקורות ==
 
== מקורות ==
  
 +
[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/29/20c&search=%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA [[לקוטי תורה]] פרשת ראה]
  
[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/29/20c&search=%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA [[לקוטי תורה]] פרשת ראה]
+
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
{{קצרמר|חסידות}}
 
[[קטגוריה:חסידות]]
 
 
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
 
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
 
[[קטגוריה:אמונה וביטחון]]
 
[[קטגוריה:אמונה וביטחון]]

גרסה אחרונה מ־02:39, 16 בפברואר 2021

ניסיון, הוא מצב קשה בו חסר לאדם דבר בגוף או בממון.

מטרת ירידת הנשמה לעולם הזה הוא לצורך הנסיונות, בהם מוסתר אור ה' גדול,

אור ה' זה הוא החיות אלקי שירד מטה מטה בהעלם והסתר פנים, יסודתו בהררי קדש, ממקום גבוה מאד נעלה, ממדרגות עליונות דקדושה.

אור זה מתגלה כאשר האדם מתייחס לנסיונות באופן הראוי ומתגבר עליהם, ואז ממשיך האדם בנפשו דעת.

דעת היא דרגה של הרגשה חזקה מאוד בגדלות ה', באותו אופן שהאדם מרגיש כמו שמרגיש את נפשו כאלו רואה שהיא היא המחיה את הגוף ובלעדה אין לגוף קיום וחיות, כך מרגיש האדם שחי החיים - הקדוש ברוך הוא - הוא מחיה את נפשו ומקור חיותה.

כיצד ההתייחסות[עריכה]

הצורך בהתבוננות: על האדם להתבונן באותה שעה בנפש השכלית, בגדולת אין סוף ב"ה כל אחד לפי שיעורו שיכול, בינה זאת מביאה דעת, כמאמר חז"ל - אם אין בינה אין דעת, שעל ידי התבוננות נעשה הרחבת הדעת להגדיל האהבה המוסתרת בלב, שהיא בהעלם בבחינת (נקודה חדא), ועל ידי ההתבוננות נגדלת ונתרבה האהבה ויוצאת מהעלם אל הגילוי כו'.

מהות ההתבוננות: על פי מה שנודע מאמר הבעל שם טוב, המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית שבכל יום מתחדש חידוש הבריאה מאין ליש, וכמו שהייתה תחלת הבריאה בששת ימי בראשית מאין ליש ממש. כמו כן עתה מתחדשת הבריאה יש מאין ממש.

אבל גם לאחר החידוש, מציאות העולם היא רק אור וזיו, כמשל זיו השמש מהשמש - שאינו מערך מהותו כלל, כך השתלשלות והתהוות כל העולמות הם רק בחינת "הארה", ו"הארה דהארה", העולמות עליונים הם הארה, ועולמות תחתונים הם הארה דהארה.

מקורות[עריכה]

לקוטי תורה פרשת ראה