|
לתשומת לבכם, אתר חב"דפדיה צפוי לעבור פעולות תחזוקה ושדרוג היום יום רביעי י"ד אייר (22/05/24).
|
הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:חסיד ליובאוויטש/פורטל:ניגוני חב"ד"
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | {{פורטל|פורטל|צבע=#99ff99|צבע רקע=#eeffee|פורטל=ניגוני חב"ד|תוכן=[[קובץ:אייקון ניגוני חבד.png|100px|שמאל|פורטל:ניגוני חב"ד]]'''[[ניגוני חב"ד]]''' הם ניגונים שהולחנו על ידי [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בשעת [[עבודת השם|עבודתם את השם]] או שהם בעלי אופי חב"די מובהק. רובם הם ניגונים רציניים, כבדי משקל, תנועותיהם מתונות וממושכות והעשירות ב"קמטים" ("קנייטשן" ב[[אידיש]]) אופיניים המביעות עמקות ה[[מחשבה]] והתעוררות פנימית נפשית. מיוחדים במינם הם ניגונים אלו וגם שונים משאר סוגי הניגונים אפילו משל ניגוני ה[[חסידות הכללית]]. בסך הכל יש שלוש מאות ארבעים וששה ניגוני חב"ד רשמיים, בנוסף לכשלוש מאות ניגונים נוספים, "בלתי-רשמיים". | |
| − | {{ | + | |
| − | | | + | הניגון החב"די בנוי מהרגש ה[[לב]] ודביקות ה[[נפש]] ולפיכך אינו זקוק למלים ואדרבה, המלים מגבילות אותו. הניגון הוא הרי במדריגה נעלית יותר מה[[דיבור]], עד שמה שאין בכח הדיבור לגלות בא ביטויו בתנועות הניגון. לכן על פי רוב הניגון החב"די מחוסר מלים. חסיד בעמדו ב[[תפילה]], שקוע במחשבות התבוננות והכרת באלקות, ב[[הבנה והשגה]] הבנויים על יסודי תורת חב"ד, וענין אלוקי נקלט אצלו בהנחה טובה, מתפעל הוא בנפשו מתוך התעוררות והתלהבות הנובעת מלבו פנימה. אולם באותה שעה נזכר החסיד על מעמדו ומצבו, ונפשו עורגת וכוספת להתקרב לאור הקדושה, - אז מתפרץ מלבבו מאליו וממילא צעקה פנימית המתבטאת בקול נגינה רגשית, פעם בחשאי וב[[רעותא דליבא]] ופעם בהתלהבות יתרה וזעקת הנפש המביעים את כיסופיו ותשוקתו לצאת מחילוניותו היום יומית ולהתרומם לחיים רוחניים עילאיים יותר. ניגון תפלה זה הינו ניגון ממולא, מפני שהוא מלא על כל גדותיו עם הרגשות נפשיות, שהחסידים הכניסו בו בעת דביקותם בתפלה. |
| − | | | + | בכללות מתחלקים הניגונים לשלוש קטגוריות: |
| − | |צבע= | ||
| − | | | ||
| − | | | ||
| − | | | ||
| − | |||
| − | + | *[[ניגון מכוון]]: ניגון שהוא פרי חיבורו של ה[[אדמו"ר]]. כל תנועה בניגון רומזת לענין גבוה ונשגב ותנועותיו מכוונות לעולמות עליונים. | |
| − | + | *[[ניגון מיוחס|ניגון מיוחס (ממולא)]]: ניגון שגדולי החסידים התפללו בו ולכן הוא "ממולא". כלומר, בעל תוכן המחזיק בתוכו תמצית פנימית, בבטאו איזה רגש נפשי. | |
| − | + | *[[ניגון שוטה]]: ניגון שהוא כמו 'הדס שוטה', שאינו אומר ולא כלום, הם ניגונים שונים שהתווספו אצל החסידים במשך הזמן, מהם ניתן ללמוד הוראות בעבודת השם וכיו"ב. | |
| − | + | <div style="float: left;">'''[[ניגוני חב"ד|לערך המלא]]'''</div> | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
}} | }} | ||
| + | {| | ||
| + | |} | ||
| + | {| class="toccolours" style="clear: both; width: 100%;" align=" right;" | ||
| + | ! style="background-color: #CEFF99;" | '''מעלת הנגינה''' | ||
| + | ! style="background-color: #CEFF99;" | '''ניח"ח''' | ||
| + | ! style="background-color: #CEFF99;" | '''הידעת?''' | ||
| + | ! style="background-color: #CEFF99;" | '''תמונה נבחרת''' | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | |style=" | + | |valign="top" style="padding-left:0px;background:#DBFFB3;" align="center"| |
| − | |} | + | |
| + | מקובל מרבותינו נשיאינו בשם [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש"כל האומר שמועה" הרי זה רק "כאילו בעל השמועה עומד כנגדו", אך כאשר מנגנים ניגון, הרי זה בעל השמועה עצמו עומד כנגדו{{הערה|'לשמע אוזן' מדור אדמו"ר הריי"צ אות כו.}}. | ||
| + | |||
| + | וב[[תבנית:היום יום/כ"ב תמוז|היום יום כ"ב תמוז]]: "ניגון חסידי מחזק את התקוה והבטחון, מביא שמחה ומעמיד את הבית ואת בני הבית בקרן אורה". | ||
| + | |valign="top" style="padding-left:0px;background:#F3FFE5;" align="center"| | ||
| + | |||
| + | '''ניח"ח''' - ב[[ראשי תיבות]]: '''ניגוני ישראל חסידי חב"ד'''{{הערה|מקור לשם זה ראו בהמשך הערך - מטרת הארגון}}, הינה חברת [[ניגוני חב"ד]] אותה הקים [[אדמו"ר הריי"צ]]. בראש החברה עמד הרב [[שמואל זלמנוב]], שהיה [[בעל מנגן]] נפלא, מחונן בכשרון מוזיקלי. | ||
| + | |||
| + | במסגרת תפקיד זה הפיק את [[ספר הניגונים]] וכן שורה של קלטות שאצרו בתוכם את כלל [[ניגוני חב"ד]]. את עבודתו בניח"ח עשה על פי שורה של הוראות שקיבל בתדירות רבה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. | ||
| + | |||
| + | לפי הוראות [[אדמו"ר הריי"צ]] בחר ר' שמואל כמה מחשובי החסידים שלמדו [[תומכי תמימים ליובאוויטש|בישיבה בליובאוויטש]], והם היו 'ועד המבקר' של החברה. בין חברי הוועד היו: הרב [[משה דובער ריבקין]], הרב [[דובער חסקינד]], הרב [[יוחנן גורדון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], החזן ר' [[שמואל קנטרוף]] והרב [[שמעון לייב גרינברג]]. מהדור הצעיר יותר של תלמידי התמימים נבחרו: הרב [[בנימין לויטין]], הרב [[יצחק דוב אושפאל]] והרב [[מענדל טננבוים]]. כולם היו בעלי חוש בנגינה, וכאמור, חלקם עוד למדו בישיבה בליובאוויטש וזכרו את הניגונים כפי שנוגנו בישיבת 'תומכי תמימים'. | ||
| + | |||
| + | לאחר עבודה רבה ומייגעת, אספו חברי הועד 175 ניגונים. כולם יחד עבדו כדי להחזיר כל צליל ותנועה לתבנית המקורית. בשלב הבא נוגנו כל הניגונים כמו ב[[התוועדות חסידית]], בפני החזן מר יהושע וויסער - מומחה מפורסם בכתיבת תווי נגינה. הוא השקיע עמל רב לכתוב תווי נגינה תחת פיקוחם של חברי הוועד. | ||
| + | |||
| + | '''[[ניחו"ח|לערך המלא]]''' | ||
| + | |||
| + | |valign="top" style="padding-left:0px;background:#DBFFB3;" align="center"| | ||
| + | |||
| + | {{פורטל:ניגוני חב"ד/הידעת?}} | ||
| + | {{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}} | ||
| + | {{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|ניגוני [[רבותינו נשיאנו]]}} | ||
| + | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הזקן|ניגוני אדמו"ר הזקן]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר האמצעי|ניגוני אדמו"ר האמצעי]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הצמח צדק|ניגוני אדמו"ר הצמח צדק]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר המהר"ש|ניגוני אדמו"ר המהר"ש]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הרש"ב|ניגוני אדמו"ר הרש"ב]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הריי"צ|ניגוני אדמו"ר הריי"צ]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א|ניגוני אדמו"ר שליט"א]] | ||
| + | |valign="top" style="padding-left:0px;background:#F3FFE5;" align="center"| | ||
| + | |||
| + | המקהלה הוקמה על ידי חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] לאחר עלותו לכס הנשיאות בסביבות שנת [[תקע"ד]]. [[אדמו"ר האמצעי]] היה מעורב בניהול עניני המקהלה, ונתן הוראות שונות בקשר לנגינתם.תפקידה המרכזי של המקהלה היה לשיר ולנגן במחיצת [[אדמו"ר האמצעי]] בעת [[התוועדות|ההתוועדויות]], ובשעה שהיה יוצא אל הקהל, כגון בזמן [[הדלקת נרות חנוכה]], היציאה לשדות ב[[ל"ג בעומר]], ועוד. | ||
| + | |||
| + | בזמנים מיוחדים, בעיקר כשרצה לעורר בעצמו רגשי [[שמחה]] ו[[התעוררות]], היה קורא [[אדמו"ר האמצעי]] לקבוצת המנגנים, יושב על יד אדן החלון, ומאזין לנגינתם תוך כדי שהביט במרוצי הסוסים{{הערה|בנוסף למקהלה שהיתה לאדמו"ר האמצעי, היתה גם קבוצת חסידים שהתאמנו לרכוב על סוסים, ביניהם היה גם בנו, [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|רבי נחום]].}}.בנוסף לכך, חברי המקהלה עסקו גם בחיבור ניגונים חדשים, שהצטרפו לרפרטואר הניגונים החב"דיים שהתרחב מאוד בתקופת המקהלה. המלחין העיקרי של המקהלה היה החסיד ר' פייבא ז'בנר. | ||
| + | |||
| + | במקהלה היו קיימות שתי מחלקות{{הערה|[[היום יום]] כ"ה תשרי. ממכתב [[אדמו"ר הריי"צ]], כ"ה [[תשרי]] תרצ"ו.}}: מחלקה אחת עסקה בשירה בפה, ומחלקה שנייה עסקה בנגינה בכלי זמר, וליוותה את המקהלה כאשר ניגונו בימי החול. | ||
| + | |||
| + | '''[[מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי|לערך המלא]]''' | ||
| + | |||
| + | |valign="top" style="padding-left:0px;background:#DBFFB3;" align="center"| | ||
| − | { | + | {פורטל:ניגוני חב"ד/תמונה נבחרת}} |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | }} | ||
גרסה אחרונה מ־13:34, 10 בספטמבר 2020
| פורטל ניגוני חב"ד |
|---|
 הניגון החב"די בנוי מהרגש הלב ודביקות הנפש ולפיכך אינו זקוק למלים ואדרבה, המלים מגבילות אותו. הניגון הוא הרי במדריגה נעלית יותר מהדיבור, עד שמה שאין בכח הדיבור לגלות בא ביטויו בתנועות הניגון. לכן על פי רוב הניגון החב"די מחוסר מלים. חסיד בעמדו בתפילה, שקוע במחשבות התבוננות והכרת באלקות, בהבנה והשגה הבנויים על יסודי תורת חב"ד, וענין אלוקי נקלט אצלו בהנחה טובה, מתפעל הוא בנפשו מתוך התעוררות והתלהבות הנובעת מלבו פנימה. אולם באותה שעה נזכר החסיד על מעמדו ומצבו, ונפשו עורגת וכוספת להתקרב לאור הקדושה, - אז מתפרץ מלבבו מאליו וממילא צעקה פנימית המתבטאת בקול נגינה רגשית, פעם בחשאי וברעותא דליבא ופעם בהתלהבות יתרה וזעקת הנפש המביעים את כיסופיו ותשוקתו לצאת מחילוניותו היום יומית ולהתרומם לחיים רוחניים עילאיים יותר. ניגון תפלה זה הינו ניגון ממולא, מפני שהוא מלא על כל גדותיו עם הרגשות נפשיות, שהחסידים הכניסו בו בעת דביקותם בתפלה. בכללות מתחלקים הניגונים לשלוש קטגוריות:
|
| מעלת הנגינה | ניח"ח | הידעת? | תמונה נבחרת | |
|---|---|---|---|---|
|
מקובל מרבותינו נשיאינו בשם אדמו"ר הצמח צדק ש"כל האומר שמועה" הרי זה רק "כאילו בעל השמועה עומד כנגדו", אך כאשר מנגנים ניגון, הרי זה בעל השמועה עצמו עומד כנגדו[1]. ובהיום יום כ"ב תמוז: "ניגון חסידי מחזק את התקוה והבטחון, מביא שמחה ומעמיד את הבית ואת בני הבית בקרן אורה". |
ניח"ח - בראשי תיבות: ניגוני ישראל חסידי חב"ד[2], הינה חברת ניגוני חב"ד אותה הקים אדמו"ר הריי"צ. בראש החברה עמד הרב שמואל זלמנוב, שהיה בעל מנגן נפלא, מחונן בכשרון מוזיקלי. במסגרת תפקיד זה הפיק את ספר הניגונים וכן שורה של קלטות שאצרו בתוכם את כלל ניגוני חב"ד. את עבודתו בניח"ח עשה על פי שורה של הוראות שקיבל בתדירות רבה מאדמו"ר הריי"צ והרבי. לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ בחר ר' שמואל כמה מחשובי החסידים שלמדו בישיבה בליובאוויטש, והם היו 'ועד המבקר' של החברה. בין חברי הוועד היו: הרב משה דובער ריבקין, הרב דובער חסקינד, הרב יוחנן גורדון, הרב שלמה אהרן קזרנובסקי, החזן ר' שמואל קנטרוף והרב שמעון לייב גרינברג. מהדור הצעיר יותר של תלמידי התמימים נבחרו: הרב בנימין לויטין, הרב יצחק דוב אושפאל והרב מענדל טננבוים. כולם היו בעלי חוש בנגינה, וכאמור, חלקם עוד למדו בישיבה בליובאוויטש וזכרו את הניגונים כפי שנוגנו בישיבת 'תומכי תמימים'. לאחר עבודה רבה ומייגעת, אספו חברי הועד 175 ניגונים. כולם יחד עבדו כדי להחזיר כל צליל ותנועה לתבנית המקורית. בשלב הבא נוגנו כל הניגונים כמו בהתוועדות חסידית, בפני החזן מר יהושע וויסער - מומחה מפורסם בכתיבת תווי נגינה. הוא השקיע עמל רב לכתוב תווי נגינה תחת פיקוחם של חברי הוועד. |
פורטל:חסיד ליובאוויטש/קטעי הידעת?/9 [{{fullurl:{{{2}}}|action=edit}} עריכה]ניגוני רבותינו נשיאנו
|
המקהלה הוקמה על ידי חסידי אדמו"ר האמצעי לאחר עלותו לכס הנשיאות בסביבות שנת תקע"ד. אדמו"ר האמצעי היה מעורב בניהול עניני המקהלה, ונתן הוראות שונות בקשר לנגינתם.תפקידה המרכזי של המקהלה היה לשיר ולנגן במחיצת אדמו"ר האמצעי בעת ההתוועדויות, ובשעה שהיה יוצא אל הקהל, כגון בזמן הדלקת נרות חנוכה, היציאה לשדות בל"ג בעומר, ועוד. בזמנים מיוחדים, בעיקר כשרצה לעורר בעצמו רגשי שמחה והתעוררות, היה קורא אדמו"ר האמצעי לקבוצת המנגנים, יושב על יד אדן החלון, ומאזין לנגינתם תוך כדי שהביט במרוצי הסוסים[3].בנוסף לכך, חברי המקהלה עסקו גם בחיבור ניגונים חדשים, שהצטרפו לרפרטואר הניגונים החב"דיים שהתרחב מאוד בתקופת המקהלה. המלחין העיקרי של המקהלה היה החסיד ר' פייבא ז'בנר. במקהלה היו קיימות שתי מחלקות[4]: מחלקה אחת עסקה בשירה בפה, ומחלקה שנייה עסקה בנגינה בכלי זמר, וליוותה את המקהלה כאשר ניגונו בימי החול. |
{פורטל:ניגוני חב"ד/תמונה נבחרת}} |
