משתמש:תמים של הרבי/יאיר אנסבכר
|
ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך | ||
| אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
ר' יאיר אנסבכר הוא חיל צה"ל דתי לאומי, ידיד חב"ד. התפרסם בזכות שנלחם עם המחבלים במלחמת חרבות ברזל. גר כיום במעלה אדומים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תשמ"ג בירושלים ובה גדל לאביו אביעד.
התחנך במערכת החינוך היסודית ממלכתי - דתי, ובישיבה התיכונית נתיב מאיר.
למד במכינה הקדם צבאית בני דוד בעלי, ושירת ביחידת מגלן שם פעל כלוחם בצה"ל וכמפקד חוליה מבצעית וכמומחה לאמצעי לחימה.
במשך השנים השתתף בעשרות מבצעים צבאיים במהלך האינתיפדה השניה, וכמו כן השתתף במלחמת לבנון השניה כלוחם בחטיבת מילואים מובחרת. לאחר המלחמה התחתן, ולבני הזוג נולדו חמש ילדים והוא גר במעלה אדומים.
במהלך השנים עשה תואר ראשון בחינוך, ובעקבות כך הוביל פרוייקטים חינוכיים בעיר מגוריו.
הוא משמש כפרויקטור ביחידת מטכ"ל בצה"ל, וכיועץ לכמה גופים במערכת הביטחון ביניהם פיקוד צפון ומפקדת העומק, משטרת ישראל ומטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
היכרות הראשונית שלו עם חב"ד הייתה בטיול גדול שערך אחרי צבא.
הוא הגיע לבית חב"ד ניו זילנד, והיה שם בטיול יחד עם חברו. יום אחד הלך ברחוב וראה שלט ובו כתוב "בית חב"ד", הוא לא ידע מה זה בית חב"ד ונכנס. הוא פגש שם את השלוחים במקום ומאז נשאר במקום כדי ללמוד חסידות וגמרא.
במלחמת חרבות ברזל, הוקפץ יחד עם חבריו להלחם במחבלים בשמחת תורה, ויום לאחר מכן לא הצליח להתפלל וכתב לרבי. הרבי ענה לו שגם אם ליהודי אין כח הוא צריך לשים את רגשותיו בצד ולהתפלל.
התפרסם במדיות החב"דיות בזכות לחימתו במלחמת חרבות ברזל, והתראיין לעיתון בית משיח[1] ולעיתון כפר חב"ד, וגם הגיע לכינוס השלוחים וסיפר את הנס שהיה לו, קיבל תשובה מהרבי אחרי המלחמה, דולר מהרבי בראיון לכפר חב"ד[2], נאם בכינוס השלוחים ובבתי חב"ד רבים.
מקושר מאוד לרבי וגיסו הוא הרב אהרן כהן.
סבא רבא שלו הרב דוד אנסבכר, היה בעל מפעל למוצרי עור בגרמניה, וזכה לארח את אדמו"ר הרש"ב בעת שהותו בנאות דשא.
סבו הרב מרדכי אנסבכר ניצול שואה ומנהלו של מוזיאון יד ושם היה מתכתב עם הרבי, והרבי השיב לו במכתבים.