משתמש:שליח ציבור/טיוטה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חנוך העניך יעקב קריצ'בסקי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' חנוך העניך יעקב קריצ'בסקי (יַאנִי) (? תרפ"א\תרפ"ו - י"ח טבת תש"פ), היה מחסידי חב"ד בברית המועצות שמסר את נפשו למען היהדות.

תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולא בראמען להוריו ר' אליהו קריצ'בסקי והגב' ציפא לבית בלנטר, שהיתה בת–בית בבית אדמו"ר הרש"ב ברוסטוב. בעת שהרבי הרש"ב חלה לפני הסתלקותו, היו זקוקים לתרופות מסוימות שלא ניתן היה להשיגן בדרכים רגילות. אמו של ר' יאני התבקשה להשיגם, ובזכות חברתה ששירתה אז בצבא, השיגה את התרופות.

לאחר שהשלטונות הקומוניסטים החלו לרדוף אחר בני משפחת קריצ'בסקי, עברו הוריו של יאני להתגורר בעיר קרמנצ'וג, אך גם במקום החדש רדפו אנשי המשטרה החשאית אחר יהודים בכלל, וחסידים בפרט. בימי מלחמת העולם השניה ברחה משפחת קריצ'בסקי לסמרקנד, הרחק מאימת החזית. כמו עוד רבבות פליטים שהגיעו לאסיה התיכונה, גם משפחת קריצ'בסקי סבלה שם מרעב כבד.

בתקופה הבאה המצב השתפר יותר, ומאות משפחות חב"דיות שגרו בסמרקנד, החלו לחיות חיים חסידיים אוטנטיים, אם כי מחתרתיים. הקהילה גובשה והייתה מאוחדת.

לצד התלמוד תורה וסניף הישיבה שהוקמו, גם החסידים עצמם התפללו במניין מחתרתי ואף ארגנו התוועדויות של דיבוק חברים.

בחודש שבט תש"ה, נשא לאישה את רעייתו מרת רחל, בת החסיד ר' זאב וולף שטיינגארט.

בתום מלחמת העולם השניה, נוצרה הזדמנות לברוח מרוסיה באמצעות פספורטים פולניים מזוייפים. החסידים ניצלו את ההזדמנות, וכדי לממש אותה, עזבו את סמרקנד ועברו לעיר הגבול לבוב כדי להשיג שם מסמכים מזוייפים וכך לזכות לצאת מהדיכוי הקומוניסטי.

עד שהושגו המסמכים, נצטוו כל החסידים להתחבא בבתים שהושכרו במיוחד ברחבי העיר. איש מהם לא העז להסתובב ברחוב, מלבד מעטים שיצאו לגיחות קצרות ולמטרות דחופות ביותר.

יאני עצמו לא הצליח לצאת מרוסיה בבריחה דרך לבוב, ושב לסמרקנד, שם המשיך לעסוק במסחר לצד עשיה מסועפת למען הזולת.

לאחר המלחמה, כאשר הדיכוי הסטליניסטי היה בשיאו, הפך ביתו של ר' יאני בסמרקנד למרכז ומוקד בענייני אידישקייט. זוגות יהודים שפחדו לעשות חופה יהודית או ברית מילה לבן, ערכו זאת בבית משפחת קריצ'בסקי. ובתקופה מסויימת נערך בביתם גם מניין התפילה.

בשנת תש"ט נולד לבני הזוג קריצ'בסקי בנם השני – מתתיהו, וכעשר שנים לאחר מכן, כשכבר גרו במוסקבה, נולד להם בנם השלישי.

בשנת תשי"ג עבר מסמרקנד למוסקבה. גם שם הפך ביתו למרכז יהודי. בביתו התקיימו מנייני תפילה במשך תקופה ארוכה.

ר' יאני נפטר בי"ח טבת בשנת תש"פ.

העליה לארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

רק בשנת תשל"ה – לאחר שנות סירוב רבות – זכה לעלות לארץ הקודש עם בני משפחתו.

זמן מה לאחר מכן, נסע להרבי ואף זכה להיכנס ליחידות עם רעייתו. לבקשת הרבי סיפרו השניים בפרוטרוט על פועלם ברחבי רוסיה במהלך השנים.

בשנים שלאחר נפילת הקומוניזם בברית המועצות, התמנה לנציג חברת התעופה 'טראנס איירו' הרוסית בארץ ישראל. בתפקידו זה פעל רבות למען השלוחים במדינות חבר העמים – כמו בסיוע העברת כמויות אדירות של מזון, ספרי קודש ותשמישי קדושה לערי רוסיה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שניאור זלמן ברגר, בית משיח, כ"ו טבת תש"פ.

אזהרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אזהרה!
אזהרה!
שים לב!
היעדרותך ממיזם {{{אידישעפדיה}}} חרגה מהכללים הנהוגים באידישעפדיה. אנו מאמינים שדבר זה נעשה בתום לב ומקווים שלא ישונה.

אם יש לכם הערות לגבי אזהרה זו או שהינכם חושבים כי אינה נכונה, תוכלו לכתוב זאת כאן.

אם הינכם סוברים כי אזהרה זו מבהילה ואינה אנושית, הינכם מוזמנים למוחקה בהקדם האפשרי ממ"ש.