10,863
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הוא החליט ששם יגור, ועמד בתוקף על כך שיהודי מוכרח להתגורר === שיפוץ בית הכנסת צמח צדק בירושלים העתיקה שאם יתקיים משאל, לפחות יהיה יהודי אחד במקום. אשתו שתמכה בו בדרך כלל לא הצטרפה. היא ניצולת פרעות [[תרפ"ט]] ב[[חברון]] וחיה תחת טראומת ההרג שביצעו הערבים ביהודים. למרות שביקרה אותו מזמן לזמן, רק לאחר שנה עברה לגור עמו. עד אז המתינה שיהודים נוספים יצטרפו.===
הרב סגל שהיה גם אדריכלבשנת [[תשכ"ז]], שיפץ במהירות מיד לאחר ש[[צה"ל]] כבש את בית הכנסת בכדי שב[[ראש השנההעיר העתיקה (ירושלים)|העיר העתיקה]] יוכל לשמש מקום לתפילות. בין המתפללים היה מי שנעשה פרזידנט המדינה, מר ב[[זלמן שז"רמלחמת ששת הימים]]עבר להתגורר בה, חרף הסכנה הנוראה ואזהרות צה"ל. הרב סגל הסתייע בסופר והעיתונאי, הרב אהרן ביר מומחה לישראל וירושלים, והרב שמעון חיימסון שנולד בעיר לאחר היכנסו לעיר העתיקה והיה מצאצאיה של צעד ל[[הכותל המערבי|כותל]] ותקע ב[[שופר]] בדמעות [[הרבנית מנוחה רחלשמחה]] בת , ולאחר מכן פנה לבחון את [[אדמו"ר האמצעיבית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת של הצמח צדק בעיר העתיקה]]. בית הכנסת שימש באותם שנים בחלקו כדיר עזים וחלקו מתפרה, והיה בהזנחה מתמשכת. הרב סגל החל מיד בשיפוצו.
הרב סגל דיבר על שיפוץ בית הכנסת עם מר שזר שמאוד התלהב עד שדיבר עם יעקב הרצוגכשהחליט לעבור להתגורר בעיר העתיקה, מנכבשביל האחיזה היהודית, אשתו נותרה באזור היהודי, בגלל הטראומה מ[[פרעות תרפ"ל משרד ראש הממשלה ועם ראש העיר דאז מר טדי קולקט]]. הוא ארגן פגישה בין שני האישים והרב סגל זכה בסיומה ל-30רק אחרי שנה, כשנוספו יהודים נוספים בעיר העתיקה,000 דולר עבור השיפוץעברה אשתו לגור איתו.
בשנת תשכז לאחר מלחמת ששת הימים היה היהודי המתיישב הראשון בעיר העתיקה. את חורבותיו של בית הכנסת הרב סגל ביקש במכתב רשות מהרבי לבוא אליו, אך הרבי נתן לו להבין {{הערת שוליים|האגרת הודפסה ב[[אגרות קודש (אדמו"צמח צדקר שליט" (שהירדנים עשו א)|אגרות קודש]] כרך כה, עמוד רכה.}} שהוא אינו רואה את חלקו דיר עיזים וחלקו מתפרה)שיקם ושיפץ ואף קבל לשם כך מנשיא המדינה דאז זלמן שז"ר סכום של ארבעים אלף לירותהנסיעה באור חיובי, בכדי שלא לוותר על מנהגו הקבוע [[תקיעת שופר|לתקוע בשופר]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]] מול הכותל.
ושם גידלו שלושה בנים וארבע בנותהרב סגל חי בירושלים [[16]] שנים, נפטר ב[[יום הכיפורים]] ונטמן ב[[הר-הזיתים]].
ויקיזיציה
היה חבר בתנועות צעירי ציון והחלוץ. בשנת [[תרפ"ד]] עלה עם הוריו ל[[ארץ ישראל]]. עבד בבנין, בבית חרושת לשיש, כפועל חקלאי וכשומר בדרום, בעמק הירדן וב[[ירושלים]].
ב[[תרצ"א]] נישא לרחל בורובסקי{{הערה|ניצולת מ[[פרעות תרפ"ט]]}}.
== פעילותו הציבורית ==ייסד והיה למפקד העליון של את המחתרת הדתית "ברית חשמונאים", והיה למפקדה העליון.{{הערה|מבחינה צבאית היתה בראשיתה נשמעת לאצ"ל ומשנת [[תש"ד]] הצטרפה ללח"י}} בשיאה מנתה המחתרת למעלה מאלפיים לוחמים וקשריות.
זכה לקבל כמה מכתבים מ[[הרבי הרי"ץ]]. הראשון משנת [[תש"ח]] בקשר לארגון [[בני חב"ד]] שהקים ביחד עם ר' דוד גולדברג ור' [[אהרון מרדכי זילברשטום]].
לאחר [[מדינת ישראל|קום המדינה]] התיישב עם אשתו רחל ב[[כפר חב"ד]] וקיבל על זה מכתב ברכה מ[[הרבי]] שמביע את שביעות רצונו.
ב[[כפר חב"ד]] הקים [[חקלאות|משק חקלאי]], במקביל שימש כמזכיר הכפר ועשה רבות לבניינו והרחבתו. שימש כיו"ר הוועד בין השנים [[תשי"ב]] - [[תשט"ו]]. היה פעיל גם בארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] ועמד בקשר עם [[הרבי]].
בשנת [[תשי"ז]] הקים את המוסד לבנות "[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]]" והיה למנהלה הראשון, כשאשתו שימשה כ"אם הבית".
בשנת [[תשכ"ז]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]] היה ה[[יהודי]] המתיישב הראשון ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]]. באותו זמן אסף סכומי כסף גדולים לשיפוץ ושיקום חורבותיו של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|בזמן שלטון הירדנים בעיר העתיקה עשו את חלקו של בית הכנסת דיר עיזים וחלקו מתפרה}} וקיבל לשם כך מנשיא המדינה דאז [[זלמן שז"ר]] סכום של ארבעים אלף לירות.
התכתב בעניינים שונים רבות עם [[הרבי]]{{הערה|שניים ממכתבי הרבי אליו פורסמו ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]. הראשון ב עניין [[שבע מצוות בני נח]] הודפס בכרך יג (עמודים שנד-שנה), והשני בכרך כו, (עמוד יג ועמוד טו) בעניין בית הכנסת בעיר העתיקה.}} == משפץ את בית כנסת צמח צדק בעיר העתיקה == בשנת [[תשכ"ז]], מיד לאחר שצה"ל כבש את העיר העתיקה הוא עבר להתגורר בה למרות הסכנה הנוראה ולמרות אזהרות צה"ל. לאחר שצעד לכותל ותקע שוב בשופר בדמעות שמחה, פנה לבחון את [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת של הצמח צדק בעיר העתיקה]]. מייד החל בשיפוצו. הוא מצא בניין מוזנח בן שלוש קומות שהיה בבעלות חב"ד עד תש"ח. היה שם מרתף, קומה ראשונה עם חנויות וקומת מגורים שנייה. לכלוך ואי-סדר קידמו את פניו.
הרב סגל שהיה במקצועו גם אדריכל, שיפץ במהירות את בית הכנסת בכדי שעד ל[[ראש השנה]] יוכל בית הכנסת לשמש כמקום [[תפילה]]. בין המתפללים היה בקשר עם הרבי כל אותה העת. הוא גם עמד בקשר תמידי עם מי שנעשה נשיא המדינה, מר [[זלמן שז"ר]]. הרב סגל הסתייע בסופר והעיתונאי, אך האחרון הבהיר לו כי לא די לכתוב לרביהרב [[אהרן ביר]] מומחה לישראל וירושלים, אלא עליו לנסוע ולשפוך את והרב [[שמעון חיימסון]] שנולד בעיר העתיקה והיה מצאצאיה של [[הרבנית מנוחה רחל]] בת [[נשמה|נשמתואדמו"ר האמצעי]] לפניו. אם אין כסף, הסביר שזר, הוא ירכוש לו כרטיס. הוא גם שלף פנקס צ'קים וחתם על כל ההוצאות.
הרב סגל ביקש במכתב רשות מהרבי לבוא אליו. הרבי נתן לו להבין {{הערת שוליים|כרך כה, עמוד רכה.}} שהוא אינו רואה את הנסיעה באור חיובי, בכדי שלא לוותר דיבר על מנהגו הקבוע שיפוץ בית הכנסת עם מר שזר שהחליט להירתם וזה דיבר עם [[תקיעת שופר|לתקוע בשופריעקב הרצוג]] בימים הנוראים מול הכותל, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועם ראש העיר דאז מר טדי קולק. לאחר שארגן פגישה בין האישים, הצליח להשיג תקציב של 30,000 דולר עבור השיפוץ.
באותה העת שמר הרב סגל חי 16 שנה בירושליםעל קשר מכתבים רציף עם הרבי. באחת הפעמים אמר לו מר שז"ר, נפטר ב[[יום הכיפורים]] ונטמן בהר-הזיתיםכי לא מספיק רק לכתוב לרבי, אלא עליו לנסוע אליו בעצמו. מר שז"ר מימן את כל הוצאות הנסיעה.
==משפחתו==
