הבדלים בין גרסאות בדף "משא ההתקשרות (פיוט)"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
שורה 94: שורה 94:
 
:כעת כשגדלתי, קטן אור הנשמה בגוף
 
:כעת כשגדלתי, קטן אור הנשמה בגוף
 
:מתחיל להאיר ובליבי מתגלה
 
:מתחיל להאיר ובליבי מתגלה
:לאחוז בעוצמת כתרך{{הערה|על פי טענת הלשונאי רוביק רוזנטל ועיון בכתב היד המקורי, נראה כי כוונת המקור היא "דקרנדושך", דבר המבוסס על המטבע הקרוי בשם זה, כמו שמצינו בתשובות הרא"ש ק"ג "ועל המטבע ששאלת שכתוב בשטר '''קורונאדוש''' אם יפרע לו קורנאדוש או מטבע היוצא". מטבע שנקרא בשם זה על שם ה'כתר' (קורונה).}}
+
:לאחוז בעוצמת כתרך{{הערה|על פי טענת הלשונאי רוביק רוזנטל ועיון בכתב היד המקורי, נראה כי כוונת המקור היא "דקרנדושך", דבר המבוסס על המטבע הקרוי בשם זה, כמו שמצינו בתשובות הרא"ש ק"ג "ועל המטבע ששאלת שכתוב בשטר '''קורונאדוש''' אם יפרע לו קורנאדוש או מטבע היוצא". מטבע שנקרא בשם זה על שם ה'כתר' (קורונה).}}}}
  
 
{{טורים|רוחב=25em|
 
{{טורים|רוחב=25em|

גרסה אחרונה מ־11:58, 4 בינואר 2024

יחלך.jpg ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
תצלום העמוד הראשון מתוך כתב יד של הפיוט השייך לארכיון ספריית ליובאוויטש ומצוי בשבי במדינת רוסיה

משא ההתקשרות הוא פיוט פרי עטו של הרב מנחם מענדל שניאורסון בשפה הארמית, אותו כתב לאביו, אדמו"ר המהר"ש, בסמיכות לבר מצווה שלו.

אודות הפיוט[עריכה]

שמחת הבר מצווה של רבי מנחם מענדל נערכה בו' אדר תר"מ.

על אף גילו הצעיר, הפיוט נכתב בשפה ארמית ברמה גבוהה מאוד, הדומה יותר לשפת הארמית הארץ-ישראלית שנמצאת בשימוש מועט יותר ובשל כך נחשבת לקשה יותר.

הפיוט מבטא הערצה עצומה של הבן לאביו, ואת גודל אהבתו.

האקרוסטיכון של שלשת הפיסקאות הראשונות יוצרות את ראשית התיבות: אדמו"ר רשכב"ה שליט"א [= אדוננו מורנו ורבינו, ראש כל בני הגולה שיזכה לאורך ימים טובים ארוכים], ובהמשך כל אחת מהפסקאות פותחת באחת מאותיות האל"ף-בי"ת לפי הסדר, ולאחר מכן חתם את שמו בשורות המשלימות של הפיוט: מנחם מענדול.

הפיוט מודפס בספר התולדות אדמו"ר המהר"ש[1].

מילות הפיוט[עריכה]

המקור בארמית
אבא מארי בוצינא דנהיר
דברן דעלמא מחשוכא לנהור
ממרירו למיתקו מסומק למחוור
ובהדין תבר מינה דייקנא מסובר
רעיא מהימנא כמשה נהיר
ראיה דמיא לבר א-להין
שופריה כשמשא דחלפן אוורידין
כשושביניה דמטרוניתא במיפק כופין
בנוהי כוותיה מרגגין ושפירין
הילולא וחינגא לדחמי ותהוין
שרותיה ישמין בתריה פתורין
לעגלא וחמי דמורח ודאין
ייתונוהו בצלותא ובזכותא דאהבין
טהירו דמקדשא ישכלל בחינגין
אבא מארי יחמינן בעיינין
אבא רחימאי חביבא כנפשאי
דרחימנא יתו מגרמאי
הא קרבינא לצלאה גדפאי
ולבררן אתוון דקיקין ושפירין
דמרגג ויאי דנפקא מתבנא דליבאי
למיבעי בעיתן מן קדמך.
בלבא תבירא ורוחא מרירא
אנא בעי מן קדם בוצינא קדישא שרגא דנהורא
דיכון אודניה אבא מארי
ויושיט ידיה לקבל ברך זעירא
לעאלעא יתיה תחות גדפין דשכינתא
כדעבד לך אבוך.
געגועין דהוין לי עלך כד הוינא טליא
לא יהוין לי למדמך
בגין דכדבעי לא הוינא מעליא
השתא דסיכנא זעיר נהורא דנשמתא כגופא
שריאת לאנהרא ובליבאי אתגלי'
למיחד בתוקפא דקרנבושך.
תרגום לעברית
אבא אדוני, הנר המאיר
מנהיג העולם מחושך לאור
ממרירות למתיקות, מאדמימות ללובן
ובזה נשברה דמות-דיוקנו של המקיז דם
הרועה הנאמן, כמשה מאיר
מראהו דומה למלאך
יופיו כשמש החולפת על הוורדים
כשושבין המלכה ביציאתה מהכוכים
בניו כמותו, נחמדים ויפים
שמחה וחגיגה למסתופפים בצילו
סעודתו עשירה בשולחנות ערוכים
במהרה נראה שמריח ודן
יביאוהו בתפילה ובזכות אהבתם
טוהר המקדש יבנה בחדווה
את אדונינו אבא נראה בעיננו
אבא אהובי, חביבי כנפשי,
אשר אני אוהב אותו יותר מאשר את עצמי
הריני קרב לעלות בכנפי
ולמצוא אותיות דקות ויפות
שנחמד ויאה להוציא משפת הלב
לבקש בקשות מלפניך
בלב שבור ורוח מרירה
אני מבקש מלפני המאור הקדוש הנר המאיר,
שיכוונו אוזניו של אבי מורי
ויושיט ידיו אל מול בנך הקטן,
להכניס אותו תחת כנפי השכינה,
כפי שעשה לך אביך
הגעגועים שהיו לי עליך בהיותי צעיר
לא יהיו לי לשינה
בגלל שלא הייתי מעולה כמו שצריך
כעת כשגדלתי, קטן אור הנשמה בגוף
מתחיל להאיר ובליבי מתגלה
לאחוז בעוצמת כתרך[2]
דדרתא ותרעא לדרתא רעותא דליבאי למזכי מנך מפתחין דבתי גוואי ובתי בראי במטמונך מבועין דבירא דאתסני לך אבהתך בגין דלא למיעל בכיסופא קדם מחצדי חקלא בבעי מינך.
הדא בעלתא דאנא בעי בשלהובין דאור יקדון בליבאי משמשיא אנהירו לעיינא זכאה חילקא דאחויואו לימלעילא מעיינא כלילא כדבושא כנביעו די מעדן לגינתא נפק מפומך.
וורידין דגינתא דעדן מירא דכיא ובאעי וכוסמין אנא חמי דמבדאין קדמך ובנהרין דאפרסומא דכיא ודבור לבושך ורוחא קדישא שארי בגויך מדחזינא יקרא דידך אמינא זכאה חילקאי דאנא ברך.
זקוקין דאור אנא חמי מפומך נפקין מסייפי עלמא עד סייפי' מנהרין ומנצצין ונהורא דידך כהדין אבנא דמקבל פרזלא נגדין ומתנגדין אמינא מן יהיב דאזכי לעגלא למיקט רוחא מינך.
חבל על דלא הוינא עד השתא מנבזבזין רברבין דלי מרגל אין הווין מתנגדין כאספתא ארמתא דיני הווא במכנישתא עד דאויאו לי קושטא מלעילא ומאן אתער בלבאי שלהוביתא דרחימותא אינון דאתוין לותך.
טליין חזינא אתיין עם מארי דדיקנא עולין ורויקין מרגלאין למיקנא עזקין וכלילין קישוטין לתקנא באבנין – בין בזבני אש גחנא ודיקנא ובכילולין וקישוטיהון לחדא לדיקנא אמינא חדאי נפשאי לך דהא כל אלין מאבוך.
יתגנדרון ממנדח שימשא ולרוואה צחיתא ודאתון ממערבא בלביהון לחדא יקוד שלהובא ומארעא דרומא בדחילו ורחימו נגדין ומתנגדרין כעכנא מארעא צפונא לווית יקרך אתיין רזין טמירין עמיקין וסתימין למשמע מפומך.
כד שריאן למיעל בהיכלא דידך שלהובין דרחימותא בלביהון יקיד ולא שכיך בקל נעימותא מרחשין ובניגונא מכטשין והכי ממלין אלה דשמיא בריך דאחזן בהדא אורחא למהך למשמע רזין דרזין מפומא דאריך.
לעידן רמשא מתכנפין לקדם אסיפא דאידרא קדישא בכיסופא ועלין אינון במכתר סגורתהון באתגליא ישכחון אסוותא ויתסי גשמיהון ורוחיהון לעגלא וגברא פוינא דלא ארגיש חובוליו וחכים יחכים מכתשי לנורא דממלל פומך.
מדהמין גשמיהון דאתמליל מכתשין ונשמתא דילהון אסתחדאת בפדעאון ידיהון וארכבותיהן דין לדין נקשין וסיג – בצוותין רברבין ומרירין תיהב למכתשיהון אתיין יקירן לא נטשין במטלוניהון עד דיתהדר חילהון מאטווין דידך.
נהורא דידך כד נהיר לעמא לא שביק להון למידמך בחיזו דהאי עלמא מחזיית לטעמך ומשווית לשבתה גמרא יתיבון למפלח למארי עלמא על חד תרין מקדמתא במילפא דאורייתא ותוקפא דצלותא בפקודא דידך.
סבירנא בדעתאי כל הדא טיבותא אמינא לליבאי סגי למיתא בטעותא כל הדא יקירא כודאי נהורא בהידו ונעימותא גשמי כודאי שוינא למיתי בבעותא ממיין מתיקין לרוואה צחותא ממיין צלילין דנבעין ממעינא דידך.
עיינין בידין נבעין מיא ולא פסקין היסמא בידאי דין ודיל נקשין מטול דעד השתא לא הוינא ידעי מה – מבזבזין השתא דטעימנא זעיר ממילין מתיקין דאחסני' לן אבהתנא אחסנת עלן וכען מעיינא אתמסר בידך.
פתיחנא פומאי למשתי מיין מתיקין אבא דרחמאי חביבא דנפשאי בלי חצבין מעומקין ואשקין מיא לרוואה – שביקנא דהא קריבא זימנאי למיפק לקרבא בכל מאני זייני קרבא למקטר שידון וכלילין ברישא ואדראיי כוותך.
צלותאי מיומא דנן ישרא למהוי כעידן קרבא מולפאי אוף הכי ילקוט כשלהוביתא במלעי דאורייתא במס' חולין מתיקו וחביבא בצוותא עם כל בני אמוראי דקיימין סוחרנא בדהא לא גער קלא באבובא יתיר מדין-בעינא מינך.
קדם תרין אחין דקשישין מינאי לא מעלינני בכסופא נהורא דישתמהון אנא חמא דנהיר בהון כגופא יתבבן בקתדרת איהון ברכת יקרך ומן קדמיהון יתבעי אולפן דנפקא ביומא דעינג וחסוה כלילה דמקשטא פומך.
רברבין וזעירין טליין וקשישין כד נפיק ביומא דעינגא וחדוה כלילא דמקשטא מפומך דאבנין טבין וקטורין דמרגלאין יקירין באבני בורלא ואבני אשלמותא אסתחרת כיומא בטיהרא אנהרת מנהרין בחשוכא כד מרחשין שפוותך.
שמעין קל נעימותא במפקהון מפומך אמשין לרוחצין הא כלילא קדמנא והא קשוטאה סחרין ותהא מרגלאין ואבנין טבין הא מנהרין ומנצצין ושביבין דאור לכל עובר זרקין רועע תהא מנהון כללא דאתי מינך וסגיאו בחדוותא לחדא חדין ובחד רגעא פרחן מנהון כלילא דאתי מינך.
תייבין להיכלא דרבות יקרך למיבעי בעותא מנפקי חרצך בקלא דרחימותא למיהדר קישוטך סחור סחור כלילותך וכד אזלין למהר תרין ותלתא לישמע ממלל פומך וסגיאו בחדוותא מזמרין ומנגנין דזכא למזכי בעבודתך.
ממרירו דליבאי תקיף לחדא בייא לינא כהדא סהדא בעיינא אבא מארי בשעתא הדא דיהיב לי חילא ותוקפך למהווי כוותהון בצוותא חדא כתרין אחין דקשישין מינאי דארכין יומין למיהדר כוותהון רזין דרזין דנצצין מנהורא דידך.
נבזבזין רברבין אחמתין יקידין כתרין אחיי דקשישין מינאי מהדרין מכמה שנין ארזין דאורייתא עמיקין סתימין וטמירין אוף אנא רגיגנא למכוי כחד מנהון דלא למיעל בכסופא קדמיהון אין תקובל בעותי ולא תהדר יתי ריקם מן קדמך.
חידו סגי ועינגין כד יתבון בגינתא דעדן ומטר לנא בתרין עלמין כדאתי ובעלמא הדין היכדון דאוקמוה מארי מתניתין ומארי תלמודא בדוכתאי סיאין אגרא דימטי לדמקרבא עמא תחות גדפא דשכינתא בעבודין דידך.
מלכא משיחא כד ייתי ביומנאי ממרירו דגלותא למפרק יתנא תלת מאה ארבעין ותלת זמנין טהירו דיומא בטיהרא ונהיר שימשא וסיהרא כחדא בכיסופין מיעלין ובאתרין טמירין יתטמרון מנהורא כהירו דנהר ארישא דידך.
מילין עמיקין נהורין דעיקין ואין למקריהון, סדר קדמך ברך זעירא

.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. עמוד 241 במהדורה החדשה והמורחבת שנערכה על ידי הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, וכן פורסמה קודם לכן על ידי הרב יהושע מונדשיין בספרו מגדל עז, ובקבצים נוספים, אך לא נכלל במהדורה המקורית של הספר שנערכה על ידי הרבי.
  2. על פי טענת הלשונאי רוביק רוזנטל ועיון בכתב היד המקורי, נראה כי כוונת המקור היא "דקרנדושך", דבר המבוסס על המטבע הקרוי בשם זה, כמו שמצינו בתשובות הרא"ש ק"ג "ועל המטבע ששאלת שכתוב בשטר קורונאדוש אם יפרע לו קורנאדוש או מטבע היוצא". מטבע שנקרא בשם זה על שם ה'כתר' (קורונה).
  3. לדעת המעתיק, משא ההתקשרות נפוץ אז בין החסידים ולכן יש ממנו העתקות שונות.