הבדלים בין גרסאות בדף "מרדכי אהרן פרידמן"
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בשנת [[תרפ"ד]] עבר מ[[קרמנצ'וג]] ל[[רוסטוב]]. | בשנת [[תרפ"ד]] עבר מ[[קרמנצ'וג]] ל[[רוסטוב]]. | ||
==פעילותו== | ==פעילותו== | ||
| − | פעל רבות למען שמירת הגחלת היהודית בימים האפלים של משטר ה[[ק. ג. ב]] הידוע לשמצה. | + | בשנת [[תרצ"ה]] עבר לסניף [[תומכי תמימים ברדיטשוב]]{{הערה|[[שלום דובער לוין]], '''תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית''', עמ' פו "הישיבה בברדיטשוב (תרצ"ה - תרח"ץ) (ע' שט"ו}}. בתקופה זאת פעל רבות למען שמירת הגחלת היהודית בימים האפלים של משטר ה[[ק. ג. ב]] הידוע לשמצה. |
| − | במקביל היה מפעילי חברת 'פדיון שבויים' שהופקדה לפעול למען שחרור התמימים משירות בצבא הצאר הרוסי. | + | במקביל היה מפעילי חברת 'פדיון שבויים' שהופקדה לפעול למען שחרור התמימים משירות בצבא הצאר הרוסי. הוא השתמש בבעיה רפואית כל שהיא שהיה לו, ומכוחה היה נוהג להתייצב במקום תמימים רבים בלשכת הגיוס{{הערה|תשורה תשנ"ט ע' 113}}. |
במסגרת פעילותו למען היהדות, נעצר על ידי המשטרה החשאית, בליל ראש-השנה [[תרצ"ו]], בשיאו של [[מאסר חסידים תרח"צ#גל המעצרים הראשון - אלול תרצ"ה|אחד מגלי המעצרים שנערכו באותם ימים]]. בו בלילה נעצרו גם החסידים ר' [[דוד לאבאק]], גיסו, רב העיר הרב [[משה מדליה]], ר' [[שמואל מענדל הלפרין]], ועוד שניים. כמה מהעצורים נשלחו ל[[סיביר]], מהם שבו לביתם בתום גלותם, בעוד הרב מדליה לא שב עוד לעולם. עקבותיו נעלמו ורק כעבור זמן נודע כי הוצא להורג. | במסגרת פעילותו למען היהדות, נעצר על ידי המשטרה החשאית, בליל ראש-השנה [[תרצ"ו]], בשיאו של [[מאסר חסידים תרח"צ#גל המעצרים הראשון - אלול תרצ"ה|אחד מגלי המעצרים שנערכו באותם ימים]]. בו בלילה נעצרו גם החסידים ר' [[דוד לאבאק]], גיסו, רב העיר הרב [[משה מדליה]], ר' [[שמואל מענדל הלפרין]], ועוד שניים. כמה מהעצורים נשלחו ל[[סיביר]], מהם שבו לביתם בתום גלותם, בעוד הרב מדליה לא שב עוד לעולם. עקבותיו נעלמו ורק כעבור זמן נודע כי הוצא להורג. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
בנו הוא הרב [[שלום דוב בער פרידמן (בן מרדכי אהרן)|שלום בער פרידמן]] | בנו הוא הרב [[שלום דוב בער פרידמן (בן מרדכי אהרן)|שלום בער פרידמן]] | ||
| − | + | {{הערות שוליים|}} | |
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|פרידמן מרדכי אהרן]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|פרידמן מרדכי אהרן]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|פרידמן מרדכי אהרן]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|פרידמן מרדכי אהרן]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו ברוסיה הקומוניסטית|פרידמן מרדכי אהרן]] | [[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו ברוסיה הקומוניסטית|פרידמן מרדכי אהרן]] | ||
גרסה מ־20:23, 19 בדצמבר 2016
הרב מרדכי אהרן פרידמן היה מחשובי חסידי חב"ד ברוסטוב.
תולדות חייו
למד בצעירותו בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש והיה נחשב שם מ'בעלי הנגלה'. היה חבר ב"קאפליע" - המקהלה של אדמו"ר הרש"ב.
בשנת תרפ"ד עבר מקרמנצ'וג לרוסטוב.
פעילותו
בשנת תרצ"ה עבר לסניף תומכי תמימים ברדיטשוב[1]. בתקופה זאת פעל רבות למען שמירת הגחלת היהודית בימים האפלים של משטר הק. ג. ב הידוע לשמצה. במקביל היה מפעילי חברת 'פדיון שבויים' שהופקדה לפעול למען שחרור התמימים משירות בצבא הצאר הרוסי. הוא השתמש בבעיה רפואית כל שהיא שהיה לו, ומכוחה היה נוהג להתייצב במקום תמימים רבים בלשכת הגיוס[2].
במסגרת פעילותו למען היהדות, נעצר על ידי המשטרה החשאית, בליל ראש-השנה תרצ"ו, בשיאו של אחד מגלי המעצרים שנערכו באותם ימים. בו בלילה נעצרו גם החסידים ר' דוד לאבאק, גיסו, רב העיר הרב משה מדליה, ר' שמואל מענדל הלפרין, ועוד שניים. כמה מהעצורים נשלחו לסיביר, מהם שבו לביתם בתום גלותם, בעוד הרב מדליה לא שב עוד לעולם. עקבותיו נעלמו ורק כעבור זמן נודע כי הוצא להורג.
ר' מרדכי אהרן פרידמן שוחרר מהכלא הסובייטי בשנת תרח"ץ, לאחר שנתיים של סבל ותלאה. רק בשנת תשי"ח קיבלה משפחתו מכתב ממפקד הק.ג.ב. ברוסטוב, בו הוא "מטהר" את ר' מרדכי אהרן.
משפחתו
בנו הוא הרב שלום בער פרידמן
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, עמ' פו "הישיבה בברדיטשוב (תרצ"ה - תרח"ץ) (ע' שט"ו
- ↑ תשורה תשנ"ט ע' 113
