הבדלים בין גרסאות בדף "מכון לוי יצחק"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 8: שורה 8:
 
ראשית יצירותיו וגולת הכותרת של הוצאות המכון היא ללא ספק סדרת "ליקוטי שיחות" המכילה מאות שיחות עיוניות של [[הרבי]] על סדר פרשיות השבוע  בהמשך, הפנה המכון משאבים גדולים במאמץ להביא את תורתו של הרבי לילדים ולנוער, הן כחומר קריאה והן כחומר עבודה לבתי הספר.
 
ראשית יצירותיו וגולת הכותרת של הוצאות המכון היא ללא ספק סדרת "ליקוטי שיחות" המכילה מאות שיחות עיוניות של [[הרבי]] על סדר פרשיות השבוע  בהמשך, הפנה המכון משאבים גדולים במאמץ להביא את תורתו של הרבי לילדים ולנוער, הן כחומר קריאה והן כחומר עבודה לבתי הספר.
  
חלוץ המכון הישראלי וכן של מקבילו היידישאי, היה איש האשכולות [[הרב בן-ציון שמטוב ז"ל]]. במסירות אין-קץ, הקים את מה שהפך למוקד משיכה מאין-כמותו עבור רבבות מבקשי תורתו, הגותו והנחיותיו של הרבי מליובאוויטש בשפה העברית.
+
חלוץ המכון הישראלי וכן של מקבילו היידישאי, היה איש האשכולות [[הרב בן-ציון שמטוב]] ז"ל. במסירות אין-קץ, הקים את מה שהפך למוקד משיכה מאין-כמותו עבור רבבות מבקשי תורתו, הגותו והנחיותיו של הרבי מליובאוויטש בשפה העברית.
  
 
כעורך ראשי משמש הרב טוביה בלוי המתמקצע בתחום עריכת ותרגום תורת אדמו"רי חב"ד לדורותיהם.
 
כעורך ראשי משמש הרב טוביה בלוי המתמקצע בתחום עריכת ותרגום תורת אדמו"רי חב"ד לדורותיהם.
  
המכון קרוי על שמו של [[רבי לוי יצחק שניאורסאהן זצ"ל]] - אביו של הרבי מליובאוויטש, ששימש רב ואב-בית-דין של קהילת יקטרינוסלב האוקראינית והיווה עד סוף ימיו מקור השראה רב תוקף עבור כלל יהדות רוסיה ואוקראינה.
+
המכון קרוי על שמו של [[רבי לוי יצחק שניאורסאהן]] זצ"ל - אביו של הרבי מליובאוויטש, ששימש רב ואב-בית-דין של קהילת יקטרינוסלב האוקראינית והיווה עד סוף ימיו מקור השראה רב תוקף עבור כלל יהדות רוסיה ואוקראינה.
  
 
מיקום המכון כיום בכפר חב"ד ב'.
 
מיקום המכון כיום בכפר חב"ד ב'.
  
 
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
 
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

גרסה מ־20:38, 1 בספטמבר 2012

מכון לוי יצחק הוקם בשנת ה'תשל"ד – 1973, במטרה להפיץ את תורתו והגותו של הרבי מליובאוויטש בשפה העברית.

רעיון ההקמה הבשיל נוכח הקושי הרב בו נתקלו רבבות, בהבנת דברי הרבי שנאמרו ויצאו-לאור בשפת היידיש בלבד. עובדה שהטיבה אמנם עם חלק ניכר מיהדות התפוצות, אך לא עם הדור החדש שבארץ ישראל של אחרי קום המדינה.

מיד עם כינונו, הצליח המכון לעורר הדים נרחבים בקרב אוכלוסיות וחוגים רחבים שנחשפו זה לראשונה לעומק תפיסת העולם ומשנתו של הרבי מליובאוויטש, שכבר שימש כמנהיג תנועת חב"ד זה עשרים ושלוש שנה.

ראשית יצירותיו וגולת הכותרת של הוצאות המכון היא ללא ספק סדרת "ליקוטי שיחות" המכילה מאות שיחות עיוניות של הרבי על סדר פרשיות השבוע בהמשך, הפנה המכון משאבים גדולים במאמץ להביא את תורתו של הרבי לילדים ולנוער, הן כחומר קריאה והן כחומר עבודה לבתי הספר.

חלוץ המכון הישראלי וכן של מקבילו היידישאי, היה איש האשכולות הרב בן-ציון שמטוב ז"ל. במסירות אין-קץ, הקים את מה שהפך למוקד משיכה מאין-כמותו עבור רבבות מבקשי תורתו, הגותו והנחיותיו של הרבי מליובאוויטש בשפה העברית.

כעורך ראשי משמש הרב טוביה בלוי המתמקצע בתחום עריכת ותרגום תורת אדמו"רי חב"ד לדורותיהם.

המכון קרוי על שמו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן זצ"ל - אביו של הרבי מליובאוויטש, ששימש רב ואב-בית-דין של קהילת יקטרינוסלב האוקראינית והיווה עד סוף ימיו מקור השראה רב תוקף עבור כלל יהדות רוסיה ואוקראינה.

מיקום המכון כיום בכפר חב"ד ב'.