הבדלים בין גרסאות בדף "מילון חסידי:שפיץ חב"ד"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(67 גרסאות ביניים של 32 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
שפיץ חב"ד מבטא חסיד שמשתדל להיות ולקייים עניני חב"ד בתוקף, עד הקצה ה"שפיץ" ומבלי להתפעל ולהתרשם מהסביבה, ועל שם זה נקרא "שפיץ" חב"ד.
+
[[קובץ:הרבי שליט"א מה"מ מדגים "שפיץ".png|250px|ממוזער|הרבי מדגים "שפיץ" (כהסבר על צורת השטריימל של אדמו"ר האמצעי)]]
 +
הביטוי "'''שפיץ חב"ד'''", מתאר חסיד שמקיים את מנהגי חב"ד בצורה מדוקדקת. התנהגות כזו מכונה '''שפיצקייט'''.
  
==הנהגת שפיץ חב"ד==
+
בשנים האחרונות נוסף פירוש נוסף למושג זה: אחד שמחקה את התנהגותו של הרבי בכל דבר, כולל בסגנון הדיבור, הלבוש והכתיבה{{הערה|בעבר היו קוראים לכך "מימוש'ניק".}}.
הנהגת שפיץ חב"ד, הינה באופן שכל עניני חב"ד בכלל ועניני הרבי והנהגתו וקיום רצונתיו והוראותיו עומדים בראש מעיניהם.
 
  
יש רבים מהנקראים "שפיץ חב"ד שמתדלים ככל יכולתם להשתדל שאפילו כתב ידם יהי' בדומה לכתב יד של הרבי,  הרבי מעיד<ref> אגרות קודש חלק ט' עמוד לא.</ref> כי "בין חסידים לרבותיהם, משתדלים בסגנון מכתביהם והליכותיהם בכלל, להדמות לרבם", ועד כדי כך שהחסידים שהיו ממונים על העתקת כתבי היד ומאמרי החסידות השתדלו לחקות בכתב-ידם את כתב-ידו של הרבי, עד שפעמים רבות ניתן להבחין לאיזה אדמו"ר שייך המאמר אפילו מבלי לעיין בתוכן שלו.
+
==הגדרת המושג==
 +
המושג "שפיץ חב"ד" מתאר צורת התנהגות הדורשת שלימות בכל המעשים לפי הקריטריונים החסידיים. ולדוגמא: [[הרבי]] פעם הזכיר שב[[ניקולייב]] פתחו בית כנסת חב"די שני שהיה נקרא בית הכנסת של ה"שפיץ חב"ד", מכיוון שארע שהגבאי הפסיק את אמירת ה[[מאמר]] שאמרו ב[[רעווא דרעווין (בשבת)|רעווא דרעווין]] כאשר הגיע זמן התפילה{{מקור|}}.
  
הרבי אף הביא את הפתגם החסידים המהווה מקור להנהגה זו, על פי מאמר חז"ל<ref> סוטה י"א ע"א.</ref>: "אחרי השם אלוקיכם תלכו - וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה?", שאף שאי אפשר 'לחקות' את הקדוש ברוך הוא, הרי שתלמיד כן יכול לחקות את רבו.
+
המשורר [[אברהם שלונסקי]], הגדיר את העיר קרמנצ'וג כ{{ציטוטון|עיר חסידית של "שפיץ חב"ד"}}.
  
הרבי דיבר פעמים רבות כיצד ראוי להיות חסיד שבגדר "שפיץ" חב"ד, שאין הכוונה שמתנהג באופן שאינו כבוד ליובאוויטש ואדרבה חסיד כזה צריך מצד האיכפתיות של על עניני החסידות עליו להקפיד שעניני חב"ד יהיו באופן של כבוד ויהיו באופן שיקרב יהודים לחסידות.
+
בהזדמנות אחרת{{הערה|שיחה לילדי מחנה הקית "גן ישראל". כ"ף מנחם אב תשמ"ט}}, הסביר הרבי: כמו שבמחט, בכדי לחבר את שני חלקי הבגד - צריך שיהיה לה שפיץ; וכן צריך שיהיה לה חוט מחובר אליה. כך גם בנוגע לקיום המצוות, כמו לדוגמא במצוות ציצית, על ידי זה שיש חור בבגד (שמרמז על גשמיות העולם), שנעשה על ידי השפיץ של המחט, יכול לעבור החוט - ההמשכה של היהדות, התורה והמצוות. ובכדי לעשות את החור הזה, צריך שיהיה תוקף יהודי, ולא להתפעל מהעולם והסביבה. ועל ידי זה שישנו ה"שפיץ" - התוקף היהודי, יכולים לעשות את העולם ל"בגד" של הקב"ה, בו הוא יכול "להתפאר".
  
חסידים שמתנהגים בתור "שפיץ חב"ד" משתדלים להתנהג בכל ענינים כרבם, בספר "[[מעשה מלך]]" קיבצו וליקטו הנהגת הרבי בענינים רבים.
+
מצד שני, הרבי עורר על כך שכאחד שעושה דברים ללא חשבון בכדי למקסם את מעשיו באופן שלם, על ה"שפיץ חב"ד" מוטלת חובה מיוחדת להתנהג באופן של "כבוד ליובאוויטש", מצד האכפתיות לענייני החסידות, ומצד הרצון לגרום לאנשים נוספים להתקרב לחסידות.
  
==הנקראים בשם "שפיץ חב"ד"==
+
==חיקוי מעשי הרבי==
הרבי סיפר שבניקאלייב - עיר הולדתו וילדותו - הי' ב' בתי כנסיות, חב"ד, ושפיץ חב"ד.  
+
אחד המאפיינים של אלו המכונים "שפיץ חב"ד", הוא חיקוי הרבי. לדוגמא: לכתוב בכתב הדומה לכתב ידו של הרבי, וכמו שכתב הרבי{{הערה|אגרות קודש חלק ט' עמוד לא.}}: "בין חסידים לרבותיהם, משתדלים בסגנון מכתביהם והליכותיהם בכלל, להדמות לרבם". דבר קיבל משמעות כל כך גדולה, עד שהחסידים שהיו ממונים על העתקת כתבי היד ומאמרי החסידות השתדלו לחקות בכתב ידם את כתב ידו של הרבי, ועד שפעמים רבות ניתן להבחין לאיזה אדמו"ר שייך המאמר אפילו מבלי לעיין בתוכן שלו.
  
הטעם לפתיחת בית הכנסת הנוסף הוא מפני שפעם בעת אמירת חסידות ברעוא דרעווין התארך אמירת המאמר עד לאחר זמן מעריב, והגבאי דפק ואמר "מעריב", מספר חסידים שלא נחה דעתם ממעשה הגבאי שהפריע לאמירת חסידות פתחו בית כנסת נוסף בשם "שפיץ חב"ד.{{מקור}}
+
הרבי אף הביא את ה[[פתגם חסידי|פתגם החסידי]] המהווה מקור להנהגה זו, על פי מאמר חז"ל{{הערה|סוטה יא, א.}}: "אחרי השם אלוקיכם תלכו - וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה?", שאף שאי אפשר 'לחקות' את הקדוש ברוך הוא, אבל תלמיד כן יכול לחקות את רבו.
  
המשורר [[אברהם שלונסקי]] בן משפחתו וידיד נעורים של הרבי, מגדיר את מקום הולדתו: קריוקוב, פרבר של קרמנצ'וג, הוא ערש הולדתו של המשורר שהגדיר את העיר קרמנצ'וג בהגדרה קצרה וקולעת: "עיר חסידית של 'שפיץ' חב"ד".
+
במשך השנים נערכו כמה קבצים המלקטים הנהגות יחודייות של הרבי ומהם הקובצים מנהגי מלך והנהגות מלך, והספרים [[מעשה מלך]] וארחות מנחם, והליכות מנחם.
  
==מזה שפיץ?==
+
==שלילת ה'שפיץ חב"ד'==
בשיחה של הרבי מכ' מנחם אב, יום היארצייט של אביו תיאר הרבי לילדים באופן ציורי, מה זה "שפיץ" ואיך אפשר להשתמש בו:
+
[[קובץ:שולל_שפיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב יד של הרבי בו שולל הנהגת "שפיץ חב"ד" שלא לקבל תשלום מהרבי]]
 
 
מחט מתחילה עם '''שפיץ''', כדי לחבר במחט שני דברים ביחד, צריך לעשות חור קטן בכל אחד משני הדברים, ובשביל זה המחט צריכה שיהיה לה שפיץ. אבל השפיץ לבד, אם אין למחט חוט שזה הולך על "קו קצר –" על "הקו" שעל פי קבלה, כמדובר כמה פעמים, ובפשטות, זה הולך על כל מצוה, שהיא שליח ו"בגד" של הקב"ה. ובשעה שבא יהודי ומשתמש בתוקף שלו, שזה השפיץ שלו, ועושה חור קטן בגשמיות העולם, ומצד השני של המחט, בו יש חור קטן בו מכניסים את ה"קו קצר", החוט, שזה הולך על ציצית, כמדובר כמה פעמים, 
 
 
 
ורואים גם שבשעה שרואים ציצית, זה מזכיר את כל המצוות, וציצית מתבטאת בזה שהיא חלק מהבגד, ובשעה שמכניסים את הציצית בבגד, שלשם כך צריך לעשות חור קטן בבגד, ובתוכו למשוך את הציצית, שזה "המשכה" של יהדות, ושל תורה, ומצוותיה, 
 
  
אבל כדי לעשות את החור יהודי צריך לדעת שאסור לו "להתפעל" משום דבר, כי יכול להיות עולם גדול שקשור עם ענינים לא יהודיים, אבל יהודי אומר, שהיות שהוא ילד של הקב"ה, ושליח של הקב"ה לקשור ולתפור כל דבר ליהדות ועל ידי זה לקב"ה, הוא עושה את שליחותו, ועושה זאת באופן של "יצחק"  - בחיות ובתענוג.
+
בכללות על אף החביבות שנראה שיש לרבי כלפי אלו המרגישים עצמם כשפיץ חב"ד, הנה כאשר השימוש בזה הי' באופן הלא נכון, ראה הרבי לנכון להעמיד אותם על מקומם בכמה וכמה הזדמנויות ומתוך תוכחתם אפשר ללמוד כיצד הרבי רואה את הדרך הנכונה שעליהם להתנהג.  
  
ואת זה עושה גם מחט שמצד אחד יש לה שפיץ, ובמילא יכולה לחדור ולעשות חור קטן בכל דבר גשמי, והחור הקטן מאפשר אחר כך למשוך דרכו, ע"י המחט, ולהכניס בו ציצית, שזה דוגמה ל "וזכרתם את כל מצוות הוי" ' עניין של מצוה, ואז – נהיה גם ש"מחט" שצריכה טהרה, כי זו "מחט יהודית", במילא היא צריכה להיות במקווה, ואז נהייה לגמרי טהור ב"מקווה ישראל הוי," ' שקושרים אותו עם הקב"ה, 
+
בהתוועדות שהתקיימה בחורף תשכ"ז התייחס הרבי להנהגתם של הבחורים שכל התפילה שהיו עומדים ומסתכלים עליו, במקום להביט בסידור, כאל "שפיץ חב"ד", ושלל אותה לחלוטין. בשיחת ליל ו' דחג הסוכות תשמ"ו התייחס הרבי ל"שפיץ חב"ד" הטוענים "הייתכן ללמוד 'נגלה' ביום השבת". ולאחר שהרבי מוכיח מהנהגת האריז"ל והנהגות רבותינו נשיאינו שיש ללמוד נגלה בשבת, הוסיף הרבי ש:"אם רצונו דווקא להקפיד על מנהגים של '''"שפיץ - חב"ד"''' - יכול להקפיד ולהיזהר בכל העניינים, כולל בעניין זה גופא; אבל בתנאי שהדבר לא יגרע חס-ושלום בלימוד השיעורים הקבועים (גם) בנגלה דתורה, ובפרט שיעור קבוע שנהג בו שלוש פעמים כו'"
 
 
ואחר כך – הוא לוקח, עם המצווה של הקב"ה וזה נהיה חלק ממנו, וע"י השפיץ שלו, ע"י התוקף שלו, הוא עושה חור קטן בגשמיות העולם בסביבתו, ומושך ומכניס לשם מצווה של יהדות, וזה נהיה "בגד" של הקב"ה, בגד של פאר "להתפאר", כמדובר קודם.
 
 
 
==שלילת ה'שפיץ חב"ד'==
 
אל אף החביבות בכללות שנראה שלרבי הי' כלפי אלו המרגשים עצמם כשפיץ חב"ד, הנה כאשר השימוש בזה הי'ה באופן הלא נכון, הרבי בכמה וכמה הזדמנות ראה לנכון, להעמיד אותם על מקומם, ומתוך תוכחתם אפשר ללמוד כיצד הרבי רואה את הדרך הנכונה שעליהם להתנהג להלן מספר דוגמאות:
 
 
===על שפיץ חב"ד, ראשית לציית===
 
===על שפיץ חב"ד, ראשית לציית===
במכתב מב' מ"ח, תשי"ז<ref>אגרות קודש כרך יד אגרת ד'תשצח</ref>: ... הנה לפלא על מצב כגון דא, שכל הסברות עולות במחשבה לבד הסברא הכי פשוטה - פאלגען [לציית], לדאבוננו לא הוא היחיד בכגון דא אלא כמה מאנ"ש ואפילו פון '''שפיץ חב"ד'''<ref>ההדגשה לא במקור.</ref>, הנה "לפעמים" כשכותבים אליהם ענין שחדש הוא אצלם לפי דעתם, תכף ומיד מעסיקים השכל שלהם בכמה אופנים ודרכים לבד הדרך הכי פשוטה, והוא למלאות הנכתב כפשוטו מבלי פשט'לעך ומבלי דריידלעך...
+
במכתב מב' מ"ח, תשי"ז{{הערה|אגרות קודש כרך יד אגרת ד'תשצח}}: ... הנה לפלא על מצב כגון דא, שכל הסברות עולות במחשבה לבד הסברא הכי פשוטה - פאלגען [לציית], לדאבוננו לא הוא היחיד בכגון דא אלא כמה מאנ"ש ואפילו פון '''שפיץ חב"ד'''{{הערה|ההדגשה לא במקור.}}, הנה "לפעמים" כשכותבים אליהם ענין שחדש הוא אצלם לפי דעתם, תכף ומיד מעסיקים השכל שלהם בכמה אופנים ודרכים לבד הדרך הכי פשוטה, והוא למלאות הנכתב כפשוטו מבלי פשט'לעך ומבלי דריידלעך...
  
==להביט על הרבי בשעת התפלה==
+
===להזהר שלא לרחק===
בהתוועדות שהתקיימה בחורף תשכ"ז אמר הרבי אודות הבחורים שכל התפלה היו עומדים ומסתכלים עליו, במקום להביט בסידור:
+
שבת בראשית תשמ"ה הרבי הוכיח שהתנהגות של מי שרואה עצמו "שפיץ חב"ד" ומנגן ניגונים מסויימים לפעמים יכולה לרחק מתורת החסידות, ואמר:
 
 
"ישנו מנהג של ה'שפיץ חב"ד'…שלא שיערו אבותינו…; הגמרא אומרת "אסור להסתכל בפני נשיא, ובירושלמי נאמר יתירה מזו 'ראוני נערים ונחבאו'. …מילא 'ירושלמי' איננו מחויב לדעת,…אבל "אסור להסתכל' נאמר הרי ב'בבלי', ואעפ"כ הוא מתנהג אחרת. אם כן ממה נפשך, או שמעוניין לעשות מפלוני צחוק, או שרוצה להראות שהוא עם הארץ שאינו יודע מהגמרא הזאת".
 
 
 
הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] מתאר המצב שעליו דיבר הרבי: אני זוכר, ואודה וכן אבוש, שעמדתי פעם ביחד עם חבריי, והיה זה בתפילת שחרית בבית המדרש הקטן של הרבי (מה שמכונה 'הזאל הקטן'), והתרכזנו במעין חצי גורן סביב מקום תפילתו של הרבי,ולפתע הרבי פונה אלינו ואומר: "איר שטייט דאך מיט תפילין, פארוואס דאווענט איר נישט!" (=אתם עומדים הרי עם תפילין – מדוע אינכם מתפללים!). ולא שלא מלמלנו בשפתותינו את התפילה, אלא, בפשטות כוונתו הק' הייתה – מדוע אתם עושים דבר שלא נדרש מכם – וזאת, במקום להתפלל בכוונה הלב כמו שמצפים מחסיד שיתפלל.
 
 
 
===לימוד 'נגלה' בשבת===
 
בשיחת ליל ו' דחג הסוכות תשמ"ו מתייחס הרבי ל"שפיץ חב"ד" הטוענים "הייתכן ללמוד 'נגלה' ביום השבת". לאחר שהרבי מוכיח מהנהגת האריז"ל והנהגות רבותינו נשיאינו שיש ללמוד נגלה בשבת, הוא מוסיף:
 
  
מדי שבת בשבתו (כמו בסדר התפילה שבכל יום ויום) ישנו לימוד ענינים בנגלה דתורה, החל מהמשנה וברייתא דפאה, "אלו דברים שאין להם שיעור", עד לפרק "איזהו מקומן של זבחים", אשר לכל לראש ישנו הפירוש הפשוט שבדבר - נגלה דתורה, ובהכרח ללמוד זאת באופן של הבנה והשגה, שגם בתורה שבעל פה אינו יוצא ידי חובתו אם אינו מבין מה שלומד.
+
"ישנם ''''שפיץ חב"ד'''' החושבים שהם אלו שיודעים מה צריכים לעשות וכיצד צריכים להתנהג{{הערה| הלשון המדוייקת "און ער מיינט אז ער שפיץ חב"ד" (מזיכרון ר' [[ברוך כהנא]])}}, וכל אלו שמסביבם שמנסים להעיר להם לפעמים שעושים דבר בלתי-רצוי - אין הדבר מועיל להם כלל, בחשבם מי הם אלו שיכולים להעיר להם, בה בשעה שאף א' מהם אינו מגיע לדרגתם, שהרי הם 'שפיץ חב"ד'! כוונת הדברים: לאלו שכתוצאה מדיבורים שלהם, עניני דפוס שהדפיסו, או ניגונים וכו' - גרמו לרחק עשרות יהודים מתורת הבעש"ט, לימוד החסידות והנהגה בדרכי החסידות, ולא עוד אלא אפילו יהודים שכבר התחילו ללמוד חסידות – הפסיקו ללמוד כתוצאה מפעולותיהם של אלו! לא רק שפעולות אלו אינם מביאות לקירוב רחוקים, אלא אדרבה, עי"ז מרחקים את אלו שכבר התחילו להתקרב!
  
ועוד - וגם זה עיקר: לפני שנזהר בלימוד ודיבור בענייני נגלה דתורה - ייזהר לכל לראש מדיבור של חולין... ובכן, ייזהר תחילה שלא לדבר ביום השבת בדברי הרשות, ואחר-כך יחשוב על הזהירות מלימוד ודיבור בענייני נגלה דתורה!...
+
=== ה"שפיץ" שנשבר...===
 
+
בתשי"ז בחורים נכנסו למשרד הנהלת הישיבה ב 770 וצעקו על הנהגת ההנהלה - באופן שאינו ראוי.
והרבי סיים:
 
 
 
ובכל אופן, אם רצונו דווקא להקפיד על מנהגים של '''"שפיץ - חב"ד"''' - יכול להקפיד ולהיזהר בכל העניינים, כולל בעניין זה גופא; אבל בתנאי שהדבר לא יגרע חס-ושלום בלימוד השיעורים הקבועים (גם) בנגלה דתורה, ובפרט שיעור קבוע שנהג בו שלוש פעמים כו'.
 
 
 
===להזהר שלא לרחק===
 
שבת בראשית תשמ"ה הרבי הוכיח שהתנהגות של מי שרואה עצמו "שפיץ חב"ד" לפעמים יכולה לרחק מתורת החסידות, ואמר:
 
  
"ישנם ''''שפיץ חב"ד'''' החושבים שהם אלו שיודעים מה צריכים לעשות וכיצד צריכים להתנהג, וכל אלו שמסביבם שמנסים להעיר להם לפעמים שעושים דברי בלתי-רצוי - אין הדבר מועיל להם כלל, בחשבם מי הם אלו שיכולים להעיר להם, בה בשעה שאף א' מהם אינו מגיע לדרגתם, שהרי הם 'שפיץ חב"ד'! כוונת הדברים: לאלו שכתוצאה מדיבורים שלהם, עניני דפוס שהדפיסו, או ניגונים וכו' - גרמנו לרחק עשרות יהודים מתורת הבעש"ט, לימוד החסידות והנהגה בדרכי החסידות, ולא עוד אלא אפילו יהודים שכבר התחילו ללמוד חסידות – הפסיקו ללמוד כתוצאה מפעולותיהם של אלו! לא רק שפעולות אלו אינם מביאות לקירוב רחוקים, אלא אדרבה, עי"ז מרחקים את אלו שכבר התחילו להתקרב!
+
הרבי, אף שלא הסכים כלל עם הנהגת הנהלת הישיבה, לא הסכים עוד יותר עם הנהגה כזו מצד תלמידי הישיבה, הרבי קרא לבחורים אליו לחדר ל[[יחידות]] מיוחדת ודיבר איתם בחריפות, תפקיד התלמידים להיות שקועים בלימוד ובעבודת התפילה וכו', תוך כדי דבריו הרבי לקח עפרון והשליכו על השולחן באופן כזה שהשפיץ נשבר, הבחורים הבינו שהרבי התכוון לומר להם, שהתנהגות כזו שוברת את ה"שפיץ" חב"ד{{מקור}}.
  
===נשבר ה"שפיץ"===
+
==ראו גם==
בתשי"ז נכנסו בחורים וצעקו על הנהלת הישיבה, על התנהגותם באופן שאינו ראוי,
+
*[[סדר יומו של הרבי]]
  
הרבי שאף שלא הסכים כלל עם הנהגת הנהלת הישיבה, לא הסכים עוד יותר עם הנהגה כזו מצד תלמידי הישיבה, הרבי קרא לבחורים אליו לחדר ל[[יחידות] מיוחדת ודיבר איתם בחריפות שתפקיד התלמידים להיות שקויים בלימוד ובעבודת התפלה, ובתוך כדי דבריו הרבי לקח עפרון והשלכו על השלוחן באופן שנשבר השפיץ, והבחורים הבינו שהרבי התכוון לומד להם, שהתנהגות כזו שוברת את ה"שפיץ" חב"ד.
+
==קישורים חיצוניים==
 +
*[https://chabadpedia.co.il/images/9/9c/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91_-_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A5_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf '''שפיץ חב"ד - שיחות, אגרות, מענות ויחידויות''' {{PDF}}] ליקוט של דברי הרבי על המושג שפיץ חב"ד. תשורה מבר מצווה של משפחת מטוסוב, י' מנחם-אב תשפ"ג
 +
*[https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDMxMDQxNzI3NTcyMTg2NDIzNDMBczZhSHN1ZG5Bd0FKATAuMQEBdjI&authuser=0 '''"שהמקורב יהיה 'שפיץ חב"ד'!"'''] בתוך קובץ 'ומלכותו בכל משלה' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]
 +
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/12/07-12-2020-17-16-33-ליקוט-תנועת-צדיק-סופי.pdf תנועת צדיק]''', יכסלו תשפ"א
 +
* '''[[קובץ:חב”ד ישר לעניין - שפיץ חב”ד - זהירות לא להידקר .mp3]]''', פרק מתוך הפודקאסט חב”ד ישר לעניין,  עם הרב [[מנחם דוברוסקין]] והרב אורי גמסון {{שמע}} [https://sinun770.org/%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A5-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%96%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A7%D7%A8-i-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%99%D7%A9%D7%A8-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99/ וידאו] {{וידאו|}}
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
+
[[קטגוריה:מילון חסידי]]

גרסה אחרונה מ־20:47, 16 באפריל 2024

הרבי מדגים "שפיץ" (כהסבר על צורת השטריימל של אדמו"ר האמצעי)

הביטוי "שפיץ חב"ד", מתאר חסיד שמקיים את מנהגי חב"ד בצורה מדוקדקת. התנהגות כזו מכונה שפיצקייט.

בשנים האחרונות נוסף פירוש נוסף למושג זה: אחד שמחקה את התנהגותו של הרבי בכל דבר, כולל בסגנון הדיבור, הלבוש והכתיבה[1].

הגדרת המושג[עריכה]

המושג "שפיץ חב"ד" מתאר צורת התנהגות הדורשת שלימות בכל המעשים לפי הקריטריונים החסידיים. ולדוגמא: הרבי פעם הזכיר שבניקולייב פתחו בית כנסת חב"די שני שהיה נקרא בית הכנסת של ה"שפיץ חב"ד", מכיוון שארע שהגבאי הפסיק את אמירת המאמר שאמרו ברעווא דרעווין כאשר הגיע זמן התפילה[דרוש מקור].

המשורר אברהם שלונסקי, הגדיר את העיר קרמנצ'וג כ"עיר חסידית של "שפיץ חב"ד"".

בהזדמנות אחרת[2], הסביר הרבי: כמו שבמחט, בכדי לחבר את שני חלקי הבגד - צריך שיהיה לה שפיץ; וכן צריך שיהיה לה חוט מחובר אליה. כך גם בנוגע לקיום המצוות, כמו לדוגמא במצוות ציצית, על ידי זה שיש חור בבגד (שמרמז על גשמיות העולם), שנעשה על ידי השפיץ של המחט, יכול לעבור החוט - ההמשכה של היהדות, התורה והמצוות. ובכדי לעשות את החור הזה, צריך שיהיה תוקף יהודי, ולא להתפעל מהעולם והסביבה. ועל ידי זה שישנו ה"שפיץ" - התוקף היהודי, יכולים לעשות את העולם ל"בגד" של הקב"ה, בו הוא יכול "להתפאר".

מצד שני, הרבי עורר על כך שכאחד שעושה דברים ללא חשבון בכדי למקסם את מעשיו באופן שלם, על ה"שפיץ חב"ד" מוטלת חובה מיוחדת להתנהג באופן של "כבוד ליובאוויטש", מצד האכפתיות לענייני החסידות, ומצד הרצון לגרום לאנשים נוספים להתקרב לחסידות.

חיקוי מעשי הרבי[עריכה]

אחד המאפיינים של אלו המכונים "שפיץ חב"ד", הוא חיקוי הרבי. לדוגמא: לכתוב בכתב הדומה לכתב ידו של הרבי, וכמו שכתב הרבי[3]: "בין חסידים לרבותיהם, משתדלים בסגנון מכתביהם והליכותיהם בכלל, להדמות לרבם". דבר קיבל משמעות כל כך גדולה, עד שהחסידים שהיו ממונים על העתקת כתבי היד ומאמרי החסידות השתדלו לחקות בכתב ידם את כתב ידו של הרבי, ועד שפעמים רבות ניתן להבחין לאיזה אדמו"ר שייך המאמר אפילו מבלי לעיין בתוכן שלו.

הרבי אף הביא את הפתגם החסידי המהווה מקור להנהגה זו, על פי מאמר חז"ל[4]: "אחרי השם אלוקיכם תלכו - וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה?", שאף שאי אפשר 'לחקות' את הקדוש ברוך הוא, אבל תלמיד כן יכול לחקות את רבו.

במשך השנים נערכו כמה קבצים המלקטים הנהגות יחודייות של הרבי ומהם הקובצים מנהגי מלך והנהגות מלך, והספרים מעשה מלך וארחות מנחם, והליכות מנחם.

שלילת ה'שפיץ חב"ד'[עריכה]

כתב יד של הרבי בו שולל הנהגת "שפיץ חב"ד" שלא לקבל תשלום מהרבי

בכללות על אף החביבות שנראה שיש לרבי כלפי אלו המרגישים עצמם כשפיץ חב"ד, הנה כאשר השימוש בזה הי' באופן הלא נכון, ראה הרבי לנכון להעמיד אותם על מקומם בכמה וכמה הזדמנויות ומתוך תוכחתם אפשר ללמוד כיצד הרבי רואה את הדרך הנכונה שעליהם להתנהג.

בהתוועדות שהתקיימה בחורף תשכ"ז התייחס הרבי להנהגתם של הבחורים שכל התפילה שהיו עומדים ומסתכלים עליו, במקום להביט בסידור, כאל "שפיץ חב"ד", ושלל אותה לחלוטין. בשיחת ליל ו' דחג הסוכות תשמ"ו התייחס הרבי ל"שפיץ חב"ד" הטוענים "הייתכן ללמוד 'נגלה' ביום השבת". ולאחר שהרבי מוכיח מהנהגת האריז"ל והנהגות רבותינו נשיאינו שיש ללמוד נגלה בשבת, הוסיף הרבי ש:"אם רצונו דווקא להקפיד על מנהגים של "שפיץ - חב"ד" - יכול להקפיד ולהיזהר בכל העניינים, כולל בעניין זה גופא; אבל בתנאי שהדבר לא יגרע חס-ושלום בלימוד השיעורים הקבועים (גם) בנגלה דתורה, ובפרט שיעור קבוע שנהג בו שלוש פעמים כו'"

על שפיץ חב"ד, ראשית לציית[עריכה]

במכתב מב' מ"ח, תשי"ז[5]: ... הנה לפלא על מצב כגון דא, שכל הסברות עולות במחשבה לבד הסברא הכי פשוטה - פאלגען [לציית], לדאבוננו לא הוא היחיד בכגון דא אלא כמה מאנ"ש ואפילו פון שפיץ חב"ד[6], הנה "לפעמים" כשכותבים אליהם ענין שחדש הוא אצלם לפי דעתם, תכף ומיד מעסיקים השכל שלהם בכמה אופנים ודרכים לבד הדרך הכי פשוטה, והוא למלאות הנכתב כפשוטו מבלי פשט'לעך ומבלי דריידלעך...

להזהר שלא לרחק[עריכה]

שבת בראשית תשמ"ה הרבי הוכיח שהתנהגות של מי שרואה עצמו "שפיץ חב"ד" ומנגן ניגונים מסויימים לפעמים יכולה לרחק מתורת החסידות, ואמר:

"ישנם 'שפיץ חב"ד' החושבים שהם אלו שיודעים מה צריכים לעשות וכיצד צריכים להתנהג[7], וכל אלו שמסביבם שמנסים להעיר להם לפעמים שעושים דבר בלתי-רצוי - אין הדבר מועיל להם כלל, בחשבם מי הם אלו שיכולים להעיר להם, בה בשעה שאף א' מהם אינו מגיע לדרגתם, שהרי הם 'שפיץ חב"ד'! כוונת הדברים: לאלו שכתוצאה מדיבורים שלהם, עניני דפוס שהדפיסו, או ניגונים וכו' - גרמו לרחק עשרות יהודים מתורת הבעש"ט, לימוד החסידות והנהגה בדרכי החסידות, ולא עוד אלא אפילו יהודים שכבר התחילו ללמוד חסידות – הפסיקו ללמוד כתוצאה מפעולותיהם של אלו! לא רק שפעולות אלו אינם מביאות לקירוב רחוקים, אלא אדרבה, עי"ז מרחקים את אלו שכבר התחילו להתקרב!

ה"שפיץ" שנשבר...[עריכה]

בתשי"ז בחורים נכנסו למשרד הנהלת הישיבה ב 770 וצעקו על הנהגת ההנהלה - באופן שאינו ראוי.

הרבי, אף שלא הסכים כלל עם הנהגת הנהלת הישיבה, לא הסכים עוד יותר עם הנהגה כזו מצד תלמידי הישיבה, הרבי קרא לבחורים אליו לחדר ליחידות מיוחדת ודיבר איתם בחריפות, תפקיד התלמידים להיות שקועים בלימוד ובעבודת התפילה וכו', תוך כדי דבריו הרבי לקח עפרון והשליכו על השולחן באופן כזה שהשפיץ נשבר, הבחורים הבינו שהרבי התכוון לומר להם, שהתנהגות כזו שוברת את ה"שפיץ" חב"ד[דרוש מקור].

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. בעבר היו קוראים לכך "מימוש'ניק".
  2. שיחה לילדי מחנה הקית "גן ישראל". כ"ף מנחם אב תשמ"ט
  3. אגרות קודש חלק ט' עמוד לא.
  4. סוטה יא, א.
  5. אגרות קודש כרך יד אגרת ד'תשצח
  6. ההדגשה לא במקור.
  7. הלשון המדוייקת "און ער מיינט אז ער שפיץ חב"ד" (מזיכרון ר' ברוך כהנא)