הבדלים בין גרסאות בדף "לשון הרע"
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) תגית: ביטול |
|||
| (22 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''לשון הרע''' הוא אחד מהאיסורים החמורים ביהדות, שמושווית במדרש לשלושת העבירות החמורות, שהם [[עבודה זרה]] [[גילוי עריות]] ו[[שפיכות דמים]]. ה[[חפץ חיים]] מונה שורה של עשרות לאוים, אותם עוברים כאשר מדברים לשון הרע. | + | |
| − | + | '''לשון הרע''' הוא אחד מהאיסורים החמורים ביהדות, שמושווית במדרש לשלושת העבירות החמורות, שהם [[עבודה זרה]] [[גילוי עריות]] ו[[שפיכות דמים]]. ה[[חפץ חיים]] מונה שורה של עשרות לאוים, אותם עוברים כאשר מדברים לשון הרע{{הערה|במכתב מתאריך י"א אדר תשמ"ג כותב הרבי לנער שביקש מחילה על השחתה של חוברות ליקוטי שיחות יחד עם כמה מחבריו: "במענה למכתבו ממוצאי שבת קודש פרשת משפטים, ילמוד מזמן לזמן בספר 'חפץ חיים'.}}. | |
| + | |||
| + | ==חומר האיסור בספרי החסידות== | ||
| + | תנועת החסידות, ובמיוחד [[חסידות חב"ד]] שמה דגש על לשון הרע. | ||
| + | |||
| + | בספר [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/tanya/4/22 תניא קדישא אגרת הקודש סימן כב בסופו] מובא שאיסור לשון הרע הוא לא רק ב[[דיבור]], אלא גם ב[[מחשבה]]: | ||
| + | |||
| + | {{ציטוטון|ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם כתיב ולא תעלה על לב לעולם ואם תעלה יהדפנה מלבו כהנדוף עשן וכמו מחשבת [[עבודה זרה]] ממש. כי גדולה לשון הרע כנגד עבודה זרה וג"ע וש"ד. ואם בדבור כך כו' וכבר נודע לכל חכם לב יתרון הכשר ה[[מחשבה]] על הדבור הן לטוב והן למוטב.}} | ||
| + | |||
| + | אדמו"ר הזקן מאריך בחומרת לשון הרע - "כמו שבמשל הזה אם משים אדם נגד אור השמש בחלון מחיצות קלות וקלושות לרוב מאד, הן מאפילות כמו מחיצה אחת עבה ויותר. וככה ממש הוא בנמשל בכל עונות שאדם דש בעקביו, ומכל שכן המפורסמות מדברי רז"ל שהן ממש כע"ז וג"ע ושפיכות דמים. כמו העלמת עין מן ה[[צדקה]] כמו שכתוב השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל כו' ובליעל היא עובד עבודת אלילים וכו'. והמספר בגנות חבירו היא לשון הרע השקולה כע"ז וג"ע וש"ד, וכל הכועס כאלו עובד עבודה זרה, וכן מי שיש בו גסות הרוח. וכהנה רבות בגמרא".{{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ז']]}}. | ||
| + | |||
| + | מובא ב[[ספר השיחות]]{{הערה|תש"א עמ' 65.}} בשם [[המגיד ממזריטש]] שאמר בשם [[הבעל שם טוב]] על הפסוק לא תשית ידך להיות עד רשע חמס וכו', ומבאר [[הבעל שם טוב]] שכל אדם מקבל מעלה מיוחדת מהשמים המיועדת לו, אך כאשר יש שני עדים המעידים על חסרונותיו ועל חטאיו אז לוקחים ממנו מעלתו זו, וזהו לא תשית ידך עם רשע להיות עד, כלומר אל תעזור ליצר הרע להיות יחד איתו עד ולהצטרף להיות יחד שני עדים, שזה הוא חמס שלוקחים מהאיש את מעלותיו. | ||
==השומע לשון הרע== | ==השומע לשון הרע== | ||
גם באופן שמותר לספר לשון הרע, כאשר מדובר באופן של לתועלת ושאין דרך אחרת למנוע את הנזק כמבואר בספרי ההלכה, אסור לשומע לקבל את דבר הלשון הרע כדבר של אמת, אלא עליו לחשוש ולהתנהג באופן של זהירות שמא הדבר אמת, ולא לקבל את הדבר. | גם באופן שמותר לספר לשון הרע, כאשר מדובר באופן של לתועלת ושאין דרך אחרת למנוע את הנזק כמבואר בספרי ההלכה, אסור לשומע לקבל את דבר הלשון הרע כדבר של אמת, אלא עליו לחשוש ולהתנהג באופן של זהירות שמא הדבר אמת, ולא לקבל את הדבר. | ||
| − | ב[[היום יום]] ל[[י"ח בכסלו]] מובא בנושא: מקובל בידינו בשם מורנו [[הבעל שם טוב]]: כששומעים דבר לא טוב על אחד מישראל, גם אם אין מכירים אותו, צריך להצטער צער רב, כי אחד מהם הוא | + | ==התוצאה== |
| + | ב[[היום יום]] ל[[י"ג חשוון]] מובא על הכתוב במסכת ערכין "לשון תליתאי קטיל תליתאי" פירוש הבעש"ט שזה לשון הרע קוטל שלושה: הממציא, המספר והמאזין, זה רק בלבושים רוחניים, שזה יותר קשה מרציחה בגשמיות. | ||
| + | |||
| + | ב[[היום יום]] ל[[י"ח בכסלו]] מובא בנושא: מקובל בידינו בשם מורנו [[הבעל שם טוב]]: כששומעים דבר לא טוב על אחד מישראל, גם אם אין מכירים אותו, צריך להצטער צער רב, כי אחד מהם הוא בוודאי לא טוב: אם אמת הדבר שמספרים על פלוני, הלא הוא לא טוב, ואם אינו אמת הלא המספר נמצא במצב לא טוב. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:אורח חיים]]. |
גרסה אחרונה מ־15:07, 8 בספטמבר 2023
לשון הרע הוא אחד מהאיסורים החמורים ביהדות, שמושווית במדרש לשלושת העבירות החמורות, שהם עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים. החפץ חיים מונה שורה של עשרות לאוים, אותם עוברים כאשר מדברים לשון הרע[1].
חומר האיסור בספרי החסידות[עריכה]
תנועת החסידות, ובמיוחד חסידות חב"ד שמה דגש על לשון הרע.
בספר תניא קדישא אגרת הקודש סימן כב בסופו מובא שאיסור לשון הרע הוא לא רק בדיבור, אלא גם במחשבה:
"ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם כתיב ולא תעלה על לב לעולם ואם תעלה יהדפנה מלבו כהנדוף עשן וכמו מחשבת עבודה זרה ממש. כי גדולה לשון הרע כנגד עבודה זרה וג"ע וש"ד. ואם בדבור כך כו' וכבר נודע לכל חכם לב יתרון הכשר המחשבה על הדבור הן לטוב והן למוטב."
אדמו"ר הזקן מאריך בחומרת לשון הרע - "כמו שבמשל הזה אם משים אדם נגד אור השמש בחלון מחיצות קלות וקלושות לרוב מאד, הן מאפילות כמו מחיצה אחת עבה ויותר. וככה ממש הוא בנמשל בכל עונות שאדם דש בעקביו, ומכל שכן המפורסמות מדברי רז"ל שהן ממש כע"ז וג"ע ושפיכות דמים. כמו העלמת עין מן הצדקה כמו שכתוב השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל כו' ובליעל היא עובד עבודת אלילים וכו'. והמספר בגנות חבירו היא לשון הרע השקולה כע"ז וג"ע וש"ד, וכל הכועס כאלו עובד עבודה זרה, וכן מי שיש בו גסות הרוח. וכהנה רבות בגמרא".[2].
מובא בספר השיחות[3] בשם המגיד ממזריטש שאמר בשם הבעל שם טוב על הפסוק לא תשית ידך להיות עד רשע חמס וכו', ומבאר הבעל שם טוב שכל אדם מקבל מעלה מיוחדת מהשמים המיועדת לו, אך כאשר יש שני עדים המעידים על חסרונותיו ועל חטאיו אז לוקחים ממנו מעלתו זו, וזהו לא תשית ידך עם רשע להיות עד, כלומר אל תעזור ליצר הרע להיות יחד איתו עד ולהצטרף להיות יחד שני עדים, שזה הוא חמס שלוקחים מהאיש את מעלותיו.
השומע לשון הרע[עריכה]
גם באופן שמותר לספר לשון הרע, כאשר מדובר באופן של לתועלת ושאין דרך אחרת למנוע את הנזק כמבואר בספרי ההלכה, אסור לשומע לקבל את דבר הלשון הרע כדבר של אמת, אלא עליו לחשוש ולהתנהג באופן של זהירות שמא הדבר אמת, ולא לקבל את הדבר.
התוצאה[עריכה]
בהיום יום לי"ג חשוון מובא על הכתוב במסכת ערכין "לשון תליתאי קטיל תליתאי" פירוש הבעש"ט שזה לשון הרע קוטל שלושה: הממציא, המספר והמאזין, זה רק בלבושים רוחניים, שזה יותר קשה מרציחה בגשמיות.
בהיום יום לי"ח בכסלו מובא בנושא: מקובל בידינו בשם מורנו הבעל שם טוב: כששומעים דבר לא טוב על אחד מישראל, גם אם אין מכירים אותו, צריך להצטער צער רב, כי אחד מהם הוא בוודאי לא טוב: אם אמת הדבר שמספרים על פלוני, הלא הוא לא טוב, ואם אינו אמת הלא המספר נמצא במצב לא טוב.
הערות שוליים
- ↑ במכתב מתאריך י"א אדר תשמ"ג כותב הרבי לנער שביקש מחילה על השחתה של חוברות ליקוטי שיחות יחד עם כמה מחבריו: "במענה למכתבו ממוצאי שבת קודש פרשת משפטים, ילמוד מזמן לזמן בספר 'חפץ חיים'.
- ↑ אגרת התשובה - פרק ז'
- ↑ תש"א עמ' 65.
.
