הבדלים בין גרסאות בדף "ישראל יפה (בעל הדפוס)"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(43 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 +
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישראל יפה, בעל הדפוס מקאפוסט|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[ישראל יפה (פירושונים)]]}}
 
[[קובץ:שבחי הבעשט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבחי הבעל שם טוב במהדורת ישראל יפה]]
 
[[קובץ:שבחי הבעשט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבחי הבעל שם טוב במהדורת ישראל יפה]]
הרה"ח '''ישראל יפה''' נולד לאביו יצחק יפה. נקרא גם "המדפיס מ[[קאפוסט]]. היה אחד מבין מייסדי הישוב החב"די ב[[חברון]].  
+
הרב '''ישראל יפה''' (נקרא גם "המדפיס מ[[קאפוסט]]") (? - [[כ"ג מנחם אב]] [[תקפ"ח]]), היה אחד ממייסדי היישוב החב"די ב[[חברון]], מראשוני החסידים של אדמו"ר הזקן ומגדולי תלמידיו.
  
היה אחד מהחתומים על [[תקנות לאזניא]] בשנת [[תקנ"ו]]{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] אגרת לא.}}.  
+
==תולדות חיים==
 +
נולד ב[[רוסיה]] בסביבות שנת [[תק"י]] לרבי יצחק יפה, (ר' יצחק קפוסט), מצאצאי רבי מרדכי יפה "בעל הלבושים". היה מתלמידיו של רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ומקורבו של [[האדמו"ר הזקן]], מייסד [[חסידות חב"ד]].
  
בנו ר' אפרים רשום במפקד [[תקצ"ט]] שהוא בן מד. שעלה מקאפוסט בשנת [[תקפ"ג]]. שהוא נשוי ושבתו חנה היא בת ג' שנים. הוא היה ממונה ב"[[כולל חב"ד]]". בין השנים תר"ו-ט נפטר ובמפקד תר"ט רשומה אלמנתו חאשי' ובניו. על המשך צאצאיו.
+
ר' ישראל יפה ידוע בתולדות החסידות בכינוי "המדפיס מקאפוסט". כינוי זה הוצמד לו מאחר שהיה בעל בית דפוס ב[[עיירה]] [[קאפוסט]]. ר' ישראל הדפיס בין היתר את ספר '[[שבחי הבעש"ט]]', וכן את [[סידור אדמו"ר הזקן]] ומחבר הספר "אור ישראל".
  
בנוסף לר' ישראל ביצחק המדפיס מקאפוסט היה עוד ר' ישראל יפה מקאפוסט ב[[חברון]], והמעניין הוא, שגם הוא היה מדפיס בקאפוסט, ומראשוני העולים מחב"ד המתיישבים בחברון:
+
ר' ישראל יפה היה אחד מהחתומים על [[תקנות לאזניא]] בשנת [[תקנ"ו]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמוהזקן]] אגרת לא.}}. מאוחר יותר, [[חג הגאולה י"ט בכסלו]] ב[[תקנ"ט]] הוא [[נישואין|נשא]] את ה[[אדמו"ר הזקן]] על כתפיו.
  
במפקד תקצ"ט רשום שהוא בן סד, שעלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תק"פ]]. במפקד [[תרט"ו]] רשומה אלמנתו גיסא.
+
לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן, הצטווה רבי ישראל יפה על ידי ה[[אדמו"ר האמצעי]] לעלות לארץ ישראל. בתחילה הוא לא רצה לעלות לארץ ישראל, בטענה שכשהוא מתגורר בקאפוסט הוא תמיד יכול לקפוץ ל[[ליובאוויטש]] לרבי לשמוע [[דא"ח]], אבל אם הוא ייסע לחברון, הוא לא יוכל להגיע לשמוע [[דא"ח]] מהרבי. על כך ענה לו [[אדמו"ר האמצעי]] שהוא מוכן לשלוח לו כל שבוע את המאמר בכתב ידו וישלח לו בתנאי שיסע לחברון. ר'ישראל הסכים לכך ונסע לארץ ישראל לעיר חברון.  
  
הוא חתום על אגרת לכ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] משנת [[תקצ"א]]{{הערת שוליים|[[מגדל עז]] ע' תקיט.}} "ישראל יפה הקטן מקאפוסט". בכתב השד"רות לריי"ל משיוף, משנת תר"ד הוא חותם {{ציטוטון|ישראל בלא"א המנוח א"ש פייווש יפה זללה"ה}}. מכאן נודע שהוא המדפיס השני מקאפוסט, שהדפיס בשנת [[תקע"ו]] את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], או"ח ח"א-ג {{ציטוטון|בדפוס האחים המשותפים המופלגים הנגידים מהור"ר יהודא נ"י ומו' ישראל נ"י בני המנוח מו' א"ש פייווש יפה זצללה"ה}}.
+
ר' ישראל עלה לחברון בשנת [[תק"פ]], ונמנה עם חברי הקבוצה הראשונה של העולים המתיישבים בחברון. בעת עלייתו הותקפה השיירה על ידי ערבים והדפוס אותו הביא עימו [[ארץ הקודש|ארצה]] כדי לכונן בארץ דפוס עברי נשדד על כל חלקיו, פרט לבסיס הכבד. כאשר במרד הפלחים בצפת הושמד דפוסו של ישראל בק, שימש בסיס זה שהיה בחברון להרכבת הדפוס החדש שם. רבי ישראל יפה היה ראש ה"כולל" הראשון בחברון, ונשא בתואר "ממונה דעיר הקודש חברון".
  
שני ר' ישראל יפה היו בקאפוסט. שניהם מדפיסים, שהדפיסו בין השאר את ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן. שניהם עלו לאה"ק על פי ציוויו של אדמו"ר האמצעי והתיישבו בחברון. האחד, הוא הגדול, שיצא כשד"ר ונפטר לפני שבט תקפ"ט והשני חותם הקטן ונפטר לפני שנת [[תקט"ו]].
+
לרבי ישראל ולאשתו שפרינצא היו שישה בנים: אפרים, אהרן משה, דוד, מרדכי, שמואל ושלמה זלמן. בניו רבי דוד ורבי שלמה זלמן עלו לארץ יחד עם רבם, רבי מנחם מנדל מויטבסק וכשלוש מאות חסידים נוספים בשנת [[תקל"ז]].  
  
ועוד ר' ישראל יפה שלישי היה בחברון, שעלה, יחד עם אביו ר' מרדכי, בשנת [[תקצ"ג]] (לא מקאפוסט אלא משקלאוו).
+
אשתו שפרינצא, בתו של ר' משה, נפטרה ב[[י"ח מנחם אב]].
  
במפקד תקצ"ט רשומים האב ר' מרדכי, בן נח, שעלה לאה"ק משקלאב בשנת תקצ"א, ובנו ר' ישראל, בן כה, שעלה משקלאב בשנת תקצ"ג, נשוי עם בן ובת.
+
בנו ר' [[אפרים יפה]] רשום במפקד [[תקצ"ט]] שהוא בן 44. שעלה מקאפוסט בשנת [[תקפ"ג]]. שהוא נשוי ושבתו חנה היא בת 3 שנים. הוא היה ממונה ב"[[כולל חב"ד]]". ר' אפרים נפטר בתאריך [[ז' תמוז]], בין השנים [[תר"ו]]-[[תר"ט|ט]]. ובמפקד [[תר"ט]] רשומה אלמנתו חאשי' ובניו. חאשע אשתו נפטרה ב[[כ"ח כסלו]] [[תרמ"ה]], בהיותה בגיל תשעים.
  
ר' מרדכי חתום על כתב השד"רות משנת [[תקצ"ד]]{{הערת שוליים|שריד ופליט ע' 61.}}. על שטר הרשאה לדון בירושלים משנת תר"ג ועל אגרת לפקוא"מ משנת תר"ד.
+
נפטר ב[[כ"ג מנחם אב]] [[תקפ"ח]].
 +
 
 +
 
 +
==ראו גם==
 +
*[[ישראל יפה (הקטן)]]  
 +
 
 +
==לקריאה נוספת==
 +
*'''דורות של חסידים''' עמוד 115 ואילך
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|יפה]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|יפה]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|יפה]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|יפה]]
 +
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
 +
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
 +
[[קטגוריה:אישים בחברון]]
 +
[[קטגוריה:משפחת יפה]]

גרסה אחרונה מ־14:16, 29 באוקטובר 2023

שער שבחי הבעל שם טוב במהדורת ישראל יפה

הרב ישראל יפה (נקרא גם "המדפיס מקאפוסט") (? - כ"ג מנחם אב תקפ"ח), היה אחד ממייסדי היישוב החב"די בחברון, מראשוני החסידים של אדמו"ר הזקן ומגדולי תלמידיו.

תולדות חיים[עריכה]

נולד ברוסיה בסביבות שנת תק"י לרבי יצחק יפה, (ר' יצחק קפוסט), מצאצאי רבי מרדכי יפה "בעל הלבושים". היה מתלמידיו של רבי מנחם מנדל מויטבסק, ומקורבו של האדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד.

ר' ישראל יפה ידוע בתולדות החסידות בכינוי "המדפיס מקאפוסט". כינוי זה הוצמד לו מאחר שהיה בעל בית דפוס בעיירה קאפוסט. ר' ישראל הדפיס בין היתר את ספר 'שבחי הבעש"ט', וכן את סידור אדמו"ר הזקן ומחבר הספר "אור ישראל".

ר' ישראל יפה היה אחד מהחתומים על תקנות לאזניא בשנת תקנ"ו[1]. מאוחר יותר, חג הגאולה י"ט בכסלו בתקנ"ט הוא נשא את האדמו"ר הזקן על כתפיו.

לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, הצטווה רבי ישראל יפה על ידי האדמו"ר האמצעי לעלות לארץ ישראל. בתחילה הוא לא רצה לעלות לארץ ישראל, בטענה שכשהוא מתגורר בקאפוסט הוא תמיד יכול לקפוץ לליובאוויטש לרבי לשמוע דא"ח, אבל אם הוא ייסע לחברון, הוא לא יוכל להגיע לשמוע דא"ח מהרבי. על כך ענה לו אדמו"ר האמצעי שהוא מוכן לשלוח לו כל שבוע את המאמר בכתב ידו וישלח לו בתנאי שיסע לחברון. ר'ישראל הסכים לכך ונסע לארץ ישראל לעיר חברון.

ר' ישראל עלה לחברון בשנת תק"פ, ונמנה עם חברי הקבוצה הראשונה של העולים המתיישבים בחברון. בעת עלייתו הותקפה השיירה על ידי ערבים והדפוס אותו הביא עימו ארצה כדי לכונן בארץ דפוס עברי נשדד על כל חלקיו, פרט לבסיס הכבד. כאשר במרד הפלחים בצפת הושמד דפוסו של ישראל בק, שימש בסיס זה שהיה בחברון להרכבת הדפוס החדש שם. רבי ישראל יפה היה ראש ה"כולל" הראשון בחברון, ונשא בתואר "ממונה דעיר הקודש חברון".

לרבי ישראל ולאשתו שפרינצא היו שישה בנים: אפרים, אהרן משה, דוד, מרדכי, שמואל ושלמה זלמן. בניו רבי דוד ורבי שלמה זלמן עלו לארץ יחד עם רבם, רבי מנחם מנדל מויטבסק וכשלוש מאות חסידים נוספים בשנת תקל"ז.

אשתו שפרינצא, בתו של ר' משה, נפטרה בי"ח מנחם אב.

בנו ר' אפרים יפה רשום במפקד תקצ"ט שהוא בן 44. שעלה מקאפוסט בשנת תקפ"ג. שהוא נשוי ושבתו חנה היא בת 3 שנים. הוא היה ממונה ב"כולל חב"ד". ר' אפרים נפטר בתאריך ז' תמוז, בין השנים תר"ו-ט. ובמפקד תר"ט רשומה אלמנתו חאשי' ובניו. חאשע אשתו נפטרה בכ"ח כסלו תרמ"ה, בהיותה בגיל תשעים.

נפטר בכ"ג מנחם אב תקפ"ח.


ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • דורות של חסידים עמוד 115 ואילך

הערות שוליים