הבדלים בין גרסאות בדף "יראת העונש"
(הפניה לדף יראה#יראה תתאה) |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | {{אהבה ויראה}} | |
| + | {{ציטוט צף|צריך האדם לעורר בעצמו לפעמים יראת העונש כשרואה שיצרו מתגבר עליו ח"ו לעשות איסור.. דכאו"א מישראל מאמין ביסורי גהינם .. ועי"ז יהי' ניצול מהחטא|[[אדמו"ר הרש"ב]], מאמר ד"ה שובה ישראל תרנ"ט}} | ||
| + | |||
| + | '''יראת העונש''' היא הדרגה הבסיסית והנמוכה ביותר של [[יראת שמים]], שיהודי נזהר שלא לעבור על רצון ה' מחמת יראתו מהעונשים הנזכרים בתורה על ה[[עבירה|חטאים]] אם לגוף או לנפש. מאידך, מקיים תורה ומצוות בשביל לקבל את השכר הגשמי והרוחני המובטח בתורה - "על מנת לקבל פרס". | ||
| + | |||
| + | ב[[תורת החסידות]] מבואר שיראת העונש אינה עבודה תמה, שהרי האדם נזהר מחטא מתוך דאגה לעצמו. ובכל זאת התורה מזהירה על העונש הצפוי לחוטא, כדי שיראת העונש תצילנו מהחטא. אמנם היראה הבאה מפנייה אישית אינה שלמה, אבל החטא גרוע ממנה. | ||
| + | |||
| + | סוגי היראה הרצויים והנעלים יותר מיראת העונש הם "יראה תתאה" יראת חטא, או יראת בושת ויראת הרוממות - "יראה עילאה". | ||
| + | |||
| + | ==אודותיה== | ||
| + | בעניין יראת העונש והעבודה "על מנת לקבל פרס" כתב [[הרמב"ם]] בהלכות תשובה: | ||
| + | |||
| + | {{ציטוט|אל יאמר אדם הריני עושה מצות התורה ועוסק בחכמתה כדי שאקבל כל הברכות הכתובות בה או כדי שאזכה לחיי העולם הבא. ואפרוש מן העבירות שהזהירה תורה מהן כדי שאנצל מן הקללות הכתובות בתורה או כדי שלא אכרת מחיי העולם הבא. אין ראוי לעבוד את ה' על הדרך הזה. שהעובד על דרך זה הוא עובד מיראה ואינה מעלת הנביאים ולא מעלת החכמים. ואין עובדים ה' על דרך זה אלא עמי הארץ והנשים והקטנים שמחנכין אותן לעבוד מיראה עד שתרבה דעתן ויעבדו מאהבה.|מקור=הלכות תשובה פרק י, הלכה א.}} | ||
| + | |||
| + | ==בתורת החסידות== | ||
| + | [[הבעל שם טוב]] הסביר שהציווי של [[יראת ה']] בתורה, אינו על יראת העונש, שכן על יראת העונש אין צורך לצוות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/2/413.htm כתר שם טוב חלק שני תיג].}}. אלא הציווי הוא על יראה נעלית יותר והוא '[[יראת בושת]]'. שהאדם מפחד לעבור עברה שכן הוא מתבייש מגדולת הבורא, בדוגמת אדם שמתבטל לפני אדם גדול. | ||
| + | |||
| + | [[אדמו"ר הצמח צדק]] הסביר בחסרונה של יראת העונש, שיותר ממה שירא מהעונש של החטא ראוי לירא מן החטא עצמו. שהרי העונש הוא רפואה על החטא ואיך שייך לומר שיהיה מתיירא מן הרפואה ולא מן המחלה עצמה, ולכן יראת עונש הוא מדריגה קטנה שזהו כמו אדם שמתיירא מן הרפואה ואינו מתיירא מן החולי עצמו, שזהו דעת קלה, אלא העיקר שצריך להיות יראת חטא להתיירא מן החטא עצמו שהוא רע ומר יותר לאין קץ מן העונש{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb2/2/25/574.htm אור התורה במדבר כרך ב עמ' תקעד].}}. | ||
| + | |||
| + | [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[המשך רנ"ט]]{{הערה|מאמר ד"ה שובה ישראל תרנ"ט.}} עוסק גם במעלת ההתבוננות ביראת העונש (כולל העונש ד[[גיהנום]]) ומבאר שיראת העונש היא מהטוב שב[[קליפת נוגה]], וב"סור מרע" צריך האדם לעורר בעצמו לפעמים יראת העונש כשרואה שיצרו מתגבר עליו ח"ו לעשות איסור ואפילו איסור קל של דברי סופרים. ומביא על כך את הפתגם שמובא בגמרא{{הערה|סנהדרין לט, ב.}} "מיניה וביה אבא ליזיל ביה נרגא" ["ממנו ובו של היער יבוא בו הגרזן"], שכדי להתגבר על הרע שמצד ה[[סטרא אחרא]] וה[[קליפה]] צריך להשתמש לפעמים ביראת העונש שהיא מה[[קליפת נגה]] וכך להשמר מן החטא. | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *'''[https://abc770.org/article_node_5726/#_ftnref9 יראת ה' היא אוצרו]''' באתר {{חב"ד אור אין סוף}} | ||
| + | *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15460&CategoryID=2422 מן המעיין - יראת שמים]''' [[שיחת השבוע (עלון)|שיחת השבוע]] גיליון 1704 | ||
| + | |||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | [[קטגוריה:עונש]] | ||
גרסה אחרונה מ־03:10, 9 בינואר 2022
| אהבה ויראה | |
|---|---|
| בחינות באהבה | |
| |
| בחינות ביראה | |
| יראה • יראת העונש • יראה עילאה • יראה תתאה |
| " | צריך האדם לעורר בעצמו לפעמים יראת העונש כשרואה שיצרו מתגבר עליו ח"ו לעשות איסור.. דכאו"א מישראל מאמין ביסורי גהינם .. ועי"ז יהי' ניצול מהחטא | " |
– אדמו"ר הרש"ב, מאמר ד"ה שובה ישראל תרנ"ט | ||
יראת העונש היא הדרגה הבסיסית והנמוכה ביותר של יראת שמים, שיהודי נזהר שלא לעבור על רצון ה' מחמת יראתו מהעונשים הנזכרים בתורה על החטאים אם לגוף או לנפש. מאידך, מקיים תורה ומצוות בשביל לקבל את השכר הגשמי והרוחני המובטח בתורה - "על מנת לקבל פרס".
בתורת החסידות מבואר שיראת העונש אינה עבודה תמה, שהרי האדם נזהר מחטא מתוך דאגה לעצמו. ובכל זאת התורה מזהירה על העונש הצפוי לחוטא, כדי שיראת העונש תצילנו מהחטא. אמנם היראה הבאה מפנייה אישית אינה שלמה, אבל החטא גרוע ממנה.
סוגי היראה הרצויים והנעלים יותר מיראת העונש הם "יראה תתאה" יראת חטא, או יראת בושת ויראת הרוממות - "יראה עילאה".
תוכן עניינים
אודותיה[עריכה]
בעניין יראת העונש והעבודה "על מנת לקבל פרס" כתב הרמב"ם בהלכות תשובה:
אל יאמר אדם הריני עושה מצות התורה ועוסק בחכמתה כדי שאקבל כל הברכות הכתובות בה או כדי שאזכה לחיי העולם הבא. ואפרוש מן העבירות שהזהירה תורה מהן כדי שאנצל מן הקללות הכתובות בתורה או כדי שלא אכרת מחיי העולם הבא. אין ראוי לעבוד את ה' על הדרך הזה. שהעובד על דרך זה הוא עובד מיראה ואינה מעלת הנביאים ולא מעלת החכמים. ואין עובדים ה' על דרך זה אלא עמי הארץ והנשים והקטנים שמחנכין אותן לעבוד מיראה עד שתרבה דעתן ויעבדו מאהבה.
— הלכות תשובה פרק י, הלכה א.
בתורת החסידות[עריכה]
הבעל שם טוב הסביר שהציווי של יראת ה' בתורה, אינו על יראת העונש, שכן על יראת העונש אין צורך לצוות[1]. אלא הציווי הוא על יראה נעלית יותר והוא 'יראת בושת'. שהאדם מפחד לעבור עברה שכן הוא מתבייש מגדולת הבורא, בדוגמת אדם שמתבטל לפני אדם גדול.
אדמו"ר הצמח צדק הסביר בחסרונה של יראת העונש, שיותר ממה שירא מהעונש של החטא ראוי לירא מן החטא עצמו. שהרי העונש הוא רפואה על החטא ואיך שייך לומר שיהיה מתיירא מן הרפואה ולא מן המחלה עצמה, ולכן יראת עונש הוא מדריגה קטנה שזהו כמו אדם שמתיירא מן הרפואה ואינו מתיירא מן החולי עצמו, שזהו דעת קלה, אלא העיקר שצריך להיות יראת חטא להתיירא מן החטא עצמו שהוא רע ומר יותר לאין קץ מן העונש[2].
אדמו"ר הרש"ב בהמשך רנ"ט[3] עוסק גם במעלת ההתבוננות ביראת העונש (כולל העונש דגיהנום) ומבאר שיראת העונש היא מהטוב שבקליפת נוגה, וב"סור מרע" צריך האדם לעורר בעצמו לפעמים יראת העונש כשרואה שיצרו מתגבר עליו ח"ו לעשות איסור ואפילו איסור קל של דברי סופרים. ומביא על כך את הפתגם שמובא בגמרא[4] "מיניה וביה אבא ליזיל ביה נרגא" ["ממנו ובו של היער יבוא בו הגרזן"], שכדי להתגבר על הרע שמצד הסטרא אחרא והקליפה צריך להשתמש לפעמים ביראת העונש שהיא מהקליפת נגה וכך להשמר מן החטא.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- יראת ה' היא אוצרו באתר
- מן המעיין - יראת שמים שיחת השבוע גיליון 1704
הערות שוליים
- ↑ כתר שם טוב חלק שני תיג.
- ↑ אור התורה במדבר כרך ב עמ' תקעד.
- ↑ מאמר ד"ה שובה ישראל תרנ"ט.
- ↑ סנהדרין לט, ב.
