שינויים

[[קובץ:אורנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אורנשטיין]]הרב '''יצחק אביגדור אורנשטין''' נולד בשנת ([[תרנ"ג]] ב-[[י"ד אייר]] [[ירושליםתש"ח]], לאביו הרב משה יהודה ליב אורנשטין ולאמו מרת רייזיל. הרב אורנשטין ) היה נצר למשפחה חב"דית חשובה. במשך מאה שנים שימשו הוא ואבותיו, ארבעה דורות לאחור, כממונים במחשובי [[כולל רבני חב"ד]] בוהרב הראשון של [[ארץ הקודשהכותל המערבי]]. היה צאצא של ר' משה ואלאברינקי, מהעיר סלונים. בנו ר' אורי אורנשטיין ואלאברינקי, (מסלונים - צפת - ירושלים), היה הממונה הכולל הראשון בירושלים. כן, בנו ר' ישעיה אורנשטיין, נכדו ר' יעקב אורנשטיין, נינו ר' משה יהודה ליב אורנשטיין, ובן נינו ר' יצחק אביגדור אורנשטיין.{{הערת שוליים|1=שנהרג על ידי הירדנים ב[[http://www.rivlinfamily.com/index.php?option=com_content&task=view&id=300&Itemid=181 אתר הבית של המשפחהמלחמת השחרור]].}}

הפלאתו הייתה לא רק בזכות אבות==תולדות חיים==הרב אורנשטיין נולד בשנת [[תרנ"ג]] ב[[ירושלים]], אלא בעקר בזכות עצמולאביו הרב [[משה יהודה לייב אורנשטיין]] ולאמו מרת רייזיל. הרב אורנשטין היה נצר למשפחה חב"דית חשובה. במשך מאה שנים שימשו הוא ואבותיו, כאחד מבני ציון היקרים המסולאים בפזארבעה דורות לאחור, אשר כל ימי חייו היו פרשה אחת כממונים ב[[כולל חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]]. היה צאצא של חיי תורהר' משה ב"ר מרדכי ואלאברינקי, מהעיר סלונים. בנו ר' [[אורי אורנשטיין]] ואלאברינקי, עבודה ומסירות נפש בעד (מסלונים - צפת - ירושלים וסביבותיה), היה הממונה הכולל הראשון בירושלים. כן, בנו ר' ישעיה אורנשטיין, נכדו ר' יעקב אורנשטיין, ואשר עמד על משמרתו בהגנת ירושלים העתיקה ושריד מקדשנו "נינו ר' משה יהודה ליב אורנשטיין, ובן נינו ר' יצחק אביגדור אורנשטיין.{{הערת שוליים|1=[[הכותל המערביhttp://www.rivlinfamily.com/index.php?option=com_content&task=category&sectionid=18&id=120&Itemid=181 אתר הבית של המשפחה]]" עד יומו האחרון. }}

===שנות צעירותו===

לאחר שכ"ק ש[[אדמו"ר הרש"ב]] ייסד את ישיבת [[תורת אמת חברון]] לפני [[מלחמת העולם הראשונה]], עבר הרב אורנשטין ללמוד בה. למרות שלא למד קודם לכן את תורת החסידות, הצליח בזמן קצר לעלות במעלות החכמה של הלמודים העמוקים בתורת [[חסידות חב"ד]]. הוא המשיך בלימודיו ב"תורת אמת" עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, אז נסגרה הישיבה.

===מלחמת העולם הראשונה===מלחמה זו [[מלחמת העולם הראשונה]] פגעה קשות בתושבי ירושלים, והוציאה את הרב יצחק אביגדור מספסלי הישיבה. בימים הטרופים ההם נתגלה כעסקן ציבורי פעיל והיה שותף בכל פעולות ההצלה שנעשו בירושלים בימים ההם. בזכות הנתינות הספרדית שאבותיו רכשו בכסף מלא, יכול היה להתהלך חפשי מפחד השוטר ה[[שוטר]] והז'נדרם התורכי אשר ארבו לכל צעיר יהודי כדי לגייסו לעבודות צבאיות. כך יכול היה לעזור לכמה מחבריו להמלט מידי התורכים.

כמו כן היה פעיל בעבודת ההצלה ל"מזי הרעב" שרבו אז בירושלים, ולנפגעים במגפות הדבר וטיפוס-הבהרות אשר פשטו בירושלים בשנות המלחמה..

===חבר בועד המנהל של כולל חב"ד===במהלך ביקורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ארץ הקודש]] בשנת [[תרפ"ט]], ביקר גם במשרדי 'כולל חב"ד' (בשכונת 'מאה שערים' בירושלים). הזדמנות זו נוצלה ע"י על ידי גבאי כולל חב"ד להפציר ברבי כי יאות לקבל על עצמו את נשיאות ה'כולל'. הרבי התנה את נשיאותו בקבלת בעלות מוחלטת על הכולל, מינוי אנשים מצדו בהנהלה ובנוסף לכך דרש שכל חברי הכולל יתחייבו לעמוד בתקנות שהוא יתקן. הנהלת הכולל הסכימה לכל התנאים. בשלב ראשון מינה כבא כוחו את הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והשאיר את ההנהלה הקודמת על מכונה עד אשר ישלח את תקנות הכולל.

בשנת [[תש"א]] היה שותף לייסד את אגודת חסידי חב"ד באה"ק ב[[ארץ הקודש]] ושמרכזה יהיה ירושלים, נסיון זה לא עלה יפה. היה זה מספר חודשים לפני שייסד [[אדמו"ר הריי"צ ]] את אגו"ח באה"ק. אך בשנכאשר כאשר ייסד [[אדמור אדמו"ר הריי"צ]] את אגו"ח, הצטרף הרב אורנשטיין לאגודה שהוקמה מחדש והיה חבר בה עד יומו האחרון.

===הכותל המערבי===מפנה חשוב ורב ערך חל בחיי הרב אורנשטין לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם כיבוש [[ירושלים ]] בידי הבריטים. אז קמה התעוררות בקרב יהודי [[ירושלים ]] לארגן את חייהם הציבוריים. רבים מיהודי העיר נחלצו ראשונים לעבודה זו.

ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ט]] החלה פרשת הכותל המערבי, אשר תפסה מקום חשוב בחייו של הרב אורנשטיין. באותם ימים התקיימה אסיפה במהלכה הוחלט להקים ועדה שתפקח מקרוב על ענייני [[הכותל המערבי ]] לטובת היהודים שבאו לפוקדו, אך זכויותיהם נפגעו מיחס הערבים והשלטון הבריטי. שם הוועדה נקבע ל"ועדת הכותל". בראש הוועדה מונה הרב אורנשטין.

הרב אורנשטין היה נשאר מדי שבת וחג ליד הכותל במשך רוב שעות היום. היות ובשבת וב[[שבת]] נאסרה הקריאה בתורה ליד הכותל על ידי שלטונות המנדט, היו המתפללים נכנסים לבית בסמוך לכותל, וקוראים שם בתורה וחוזרים לכותל לתפלת המוסף. לאחר התפלה היה הרב אורנשטין שוהה בכותל עד הצהרים. אחר הצהרים היה חוזר לכותל ושוהה שם עד הלילה, עד שאחרון המתפללים היה עוזב את רחבת הכותל.

===בעיר העתיקה===

הרב אורנשטין דאג לקבל כסף לתמיכה בעניי העיר העתיקה ממקורות שונים. הוא קבל כספים מיהודי [[עשירות|עשיר ]] ששמר על עלום שמו, מאגודת "אחווה" שהוא היה אחד האחים המכובדים בתוכה, ומהמועצה הדתית של קהילת ירושלים.

הרב אורנשטין פעל גם למען חיזוק המצב הרוחני של יהדות העיר העתיקה. לשם כך יסד ישיבה שנקראה "[[מדרש שמואל]]" על שם כ"ק [[אדמו"ר מהר"ש]], וטובי האברכים בעיר למדו בה בשעות הלילה.

עינם של הבריטים הייתה צרה בפעולותיו הרבות לביצור החיים היהודיים ברובע היהודי, וכך, במחצית [[חודש טבת]] [[תש"ח]] יצא הרב אורנשטין את העיר העתיקה לסדר את עניני "כולל חב"ד", ועניני חברת "הכפר העברי". בבואו לוועד הקהילה כדי להצטרף לשיירה כדי לשוב לביתו בירושלים העתיקה, הופתע מרה משחסמו האנגלים לפניו את הדרך ולא נתנו לו לחזור לביתו, בטענה שתפקידו ליד [[הכותל המערבי ]] הסתיים, ואין לו מה לעשות עוד בעיר. משטען ששם ביתו, הודיעו לו שיעבירו אליו את אשתו וילדיו.

לאחר מאמצים רבים ובלתי פוסקים מצדו ומצד גורמים חשובים אחרים כמו [[הרב הרצוג ]] ונשיא הועד הלאומי דאז מר יצחק בן-צבי, הורשה הרב אורנשטין לשוב לביתו.

===מלחמת העצמאות===בתחילת המצור הערבי על העיר העתיקה בימי [[מלחמת-העצמאות]], הוזמן לירושלים החדשה בקשר לענייני ה"כולל" אך לא נעתר להפצרות ידידיו להישאר עימם, בייחוד לאחר שנודע לו שביתו פוצץ ובנו נפצע. אחרי מאמצים רבים מצדו ושתדלנותם של אישים דגולים, כמו יצחק בן-צבי והרב הרצוג, בפני השלטונות הבריטיים, הורשה לו לחזור לעיר העתיקה. לידידו בארצות-הברית, ששאל אותו למה דווקא התעקש לרדת למקום-הסכנה, ענה: "אם נגזר על מאן-דהוא לעלות קרבן על קדושת [[ירושלים ]] העתיקה ומקומותיה הקדושים הרי אני מחויב בכך מכל אדם אחר". ביתו, שעמד על הגבול בין הרובע היהודי ובין הרובע הערבי ושימש עמדה לאנשי-המגן, נחרב כולו ועלה באש על ספרייתו הגדולה וכתבי-היד החשובים שלו.

{{מיון רגיל:אורנשטיין, אביגדור יצחק}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|אורנשטין יצחק]][[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]][[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]][[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]