הבדלים בין גרסאות בדף "חנוך הנדל קוגל"
(←משפחתו) |
|||
| (48 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הרב ה[[חסיד]] ר' '''חנוך | + | הרב ה[[חסיד]] ר' '''חנוך הענדיל קוגל''' (? - [[י"ט טבת]] [[תר"ס]]), מחסידי אדמו"ר [[הצמח צדק]], היה ממחנכיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בילדותו. אדמו"ר הריי"צ חיבבו ביותר, עד שציינו כאחד מבין שלושת החסידים החביבים עליו ביותר. [[משפיע]] ראשי ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]]. |
| − | == | + | ==תולדות חיים== |
| − | + | הרב קוגעל נולד בכפר קטן ליד פלעשניץ לאביו ר' הירש והכיר בילדותו חסידי אדמו"ר הזקן אשר השפיעו על חינוכו והדרכתו{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ג ע' 687. חלק ב ע' 452}}. | |
| + | |||
| + | בצעירותו התגורר ב[[פלשצניץ]] ועסק בניהול פונדק דרכים (קרעטשמע){{הערה|[[רשימות דברים (ספר)]] הוצאת תשס"ט, עמוד 257.}}, ובסביבות שנת תר"מ עבר להתגורר ב[[ליובאוויטש]]. גם לאחר שעבר להתגורר בליובאוויטש, היה נוהג להגיע פעם בשנה ל[[פעלעשניץ]] לבקר את נכדיו ומשפחתו שנשארו להתגורר במקום, והחסידים בעיר היו מנצלים את ביקוריו ל[[התוועדות|התוועדויות חסידיות]]. | ||
| − | + | בא בפעם הראשונה ל[[ליובאויטש]] ב[[ה' באלול]] [[תר"ג]]. בעת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. עשר שנים הכין את עצמו ר' הענדל לפני בואו בפעם הראשונה לליובאוויטש. כותב עליו [[אדמו"ר הריי"צ]] "לבו היה בוער כאש ב[[אהבת ישראל]] והיה בעל מידות טובות שאין כדוגמתו. לבו הטוב ומידותיו הטובות היו מתוך עבודה ויגיעה בקבלת עול, לא מצד ההבנה וההשגה". | |
| − | ב[[ט"ו אלול תרנ"ז]] כאשר נתיסדה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], מינה | + | ב[[ט"ו אלול]] [[תרנ"ז]] כאשר נתיסדה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], מינה [[אדמו"ר הרש"ב]] את ר' הענדל ל[[משפיע]] ראשי. |
| − | כותב | + | כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] הרב חנוך הענדיל הנו המחנך האמיתי שבחינוכו העמיד מחנכים מקבלים אמתיים, כל אימרה ותנועה חסידית נקלטה בהם בחיות פנימית ועשתה פירות ופירי פירות. |
| − | לאחר פטירתו אמר [[ | + | לאחר פטירתו אמר [[אדמו"ר מוהרש"ב]] שר' הענדל לא היה בכלל בגיהנום, הוא רק הריח את [[ריח]] הגיהנום. |
| − | במקום אחר כותב עליו [[ | + | במקום אחר כותב עליו [[אדמו"ר מוהריי"צ]]: |
| − | החסיד הלזה הוא אחד האישים אשר ראוי לפרק מיוחד בתולדות דברי ימי משפחתינו הרוממה, הן מצד אשיותו הפרטית והן מצד התיחסתו וקרבתו לבית משפחתנו, אשר כארבעים שנה היה כמו בן בית, ונוטל חלק גדול בראש כל ענין פרטי המתיחס לנו. זכרו לא ישכח מאיתנו לעולם. | + | החסיד הלזה הוא אחד האישים אשר ראוי לפרק מיוחד בתולדות דברי ימי משפחתינו הרוממה, הן מצד אשיותו הפרטית והן מצד התיחסתו וקרבתו לבית משפחתנו, אשר כארבעים שנה היה כמו בן בית, ונוטל חלק גדול בראש כל ענין פרטי המתיחס לנו. זכרו לא ישכח מאיתנו לעולם. |
| − | נפטר | + | נפטר ב[[י"ט טבת]] [[תר"ס]]. |
| − | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק | + | ==משפחתו== |
| − | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש | + | בנו יחידו [[גרשון יהודה לייב קוגל|גרשון יהודה לייב]] נפטר עוד בחיי אביו ב[[י"ח אלול]] [[תרל"ז]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[ווילנא]]. |
| − | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב | + | |
| − | [[קטגוריה: | + | נינתו מרת דאבא גיטא אשת הרב [[חיים משה אלפרוביץ]] (בת מרת הינדא קויפמאן בת הרב גרשון יהודה לייב קוגל בן הרב חנוך הענדל קוגל). |
| + | |||
| + | אחיניתו רחל-לאה מ[[נעוועל]] הינה סבתו (אם אמו) של ר' [[מענדל פוטרפס]]. | ||
| + | אחיו - ר' יוסף - מחסידי חב"ד בליובאוויטש | ||
| + | |||
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | *[[ליובאוויטש וחייליה]] ע' 127 ואילך. | ||
| + | *ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 137-146. | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | * [[ועד חיילי בית דוד]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70554 קובץ "ר' חנוך הענדל"]''', תולדות חייו של ה[[משפיע]] הראשון בליובאוויטש - {{אינפו}} {{PDF}} | ||
| + | |||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | {{מיון רגיל:קוגל, חנוך הענדל}} | ||
| + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | ||
| + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | ||
| + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
| + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | ||
| + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
| + | [[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]] | ||
| + | [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תר"ס]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:10, 14 במרץ 2024
הרב החסיד ר' חנוך הענדיל קוגל (? - י"ט טבת תר"ס), מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, היה ממחנכיו של אדמו"ר הריי"צ בילדותו. אדמו"ר הריי"צ חיבבו ביותר, עד שציינו כאחד מבין שלושת החסידים החביבים עליו ביותר. משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
הרב קוגעל נולד בכפר קטן ליד פלעשניץ לאביו ר' הירש והכיר בילדותו חסידי אדמו"ר הזקן אשר השפיעו על חינוכו והדרכתו[1].
בצעירותו התגורר בפלשצניץ ועסק בניהול פונדק דרכים (קרעטשמע)[2], ובסביבות שנת תר"מ עבר להתגורר בליובאוויטש. גם לאחר שעבר להתגורר בליובאוויטש, היה נוהג להגיע פעם בשנה לפעלעשניץ לבקר את נכדיו ומשפחתו שנשארו להתגורר במקום, והחסידים בעיר היו מנצלים את ביקוריו להתוועדויות חסידיות.
בא בפעם הראשונה לליובאויטש בה' באלול תר"ג. בעת נשיאותו של אדמו"ר הצמח צדק. עשר שנים הכין את עצמו ר' הענדל לפני בואו בפעם הראשונה לליובאוויטש. כותב עליו אדמו"ר הריי"צ "לבו היה בוער כאש באהבת ישראל והיה בעל מידות טובות שאין כדוגמתו. לבו הטוב ומידותיו הטובות היו מתוך עבודה ויגיעה בקבלת עול, לא מצד ההבנה וההשגה".
בט"ו אלול תרנ"ז כאשר נתיסדה ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, מינה אדמו"ר הרש"ב את ר' הענדל למשפיע ראשי.
כותב אדמו"ר הריי"צ הרב חנוך הענדיל הנו המחנך האמיתי שבחינוכו העמיד מחנכים מקבלים אמתיים, כל אימרה ותנועה חסידית נקלטה בהם בחיות פנימית ועשתה פירות ופירי פירות.
לאחר פטירתו אמר אדמו"ר מוהרש"ב שר' הענדל לא היה בכלל בגיהנום, הוא רק הריח את ריח הגיהנום.
במקום אחר כותב עליו אדמו"ר מוהריי"צ: החסיד הלזה הוא אחד האישים אשר ראוי לפרק מיוחד בתולדות דברי ימי משפחתינו הרוממה, הן מצד אשיותו הפרטית והן מצד התיחסתו וקרבתו לבית משפחתנו, אשר כארבעים שנה היה כמו בן בית, ונוטל חלק גדול בראש כל ענין פרטי המתיחס לנו. זכרו לא ישכח מאיתנו לעולם.
משפחתו[עריכה]
בנו יחידו גרשון יהודה לייב נפטר עוד בחיי אביו בי"ח אלול תרל"ז, ונטמן בבית העלמין בווילנא.
נינתו מרת דאבא גיטא אשת הרב חיים משה אלפרוביץ (בת מרת הינדא קויפמאן בת הרב גרשון יהודה לייב קוגל בן הרב חנוך הענדל קוגל).
אחיניתו רחל-לאה מנעוועל הינה סבתו (אם אמו) של ר' מענדל פוטרפס. אחיו - ר' יוסף - מחסידי חב"ד בליובאוויטש
לקריאה נוספת[עריכה]
- ליובאוויטש וחייליה ע' 127 ואילך.
- ספר חסידים הראשונים ע' 137-146.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ועד חיילי בית דוד, קובץ "ר' חנוך הענדל", תולדות חייו של המשפיע הראשון בליובאוויטש -
הערות שוליים
- ↑ ליקוטי דיבורים חלק ג ע' 687. חלק ב ע' 452
- ↑ רשימות דברים (ספר) הוצאת תשס"ט, עמוד 257.
