חיים מוולוז'ין
הגאון הרב חיים איצקוביץ' (ז' בסיון תק"ט- י"ד בסיון תקפ"א), (מכונה ר' חיים מוולוז'ין) בן הגאון רבי נחמן מפוהסט, היה מגדולי הדור בתקופתו, מחשובי תלמידיו של הגאון מווילנה, רב העיירה וולוז'ין ומייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין "אם הישיבות".
תולדות חיים
הרב חיים נולד בשנת תק"ט, לאביו רבי יצחק בן חיים, שהיה פרנס הקהילה בוולוז'ין ולאמו רבקה, בת רבי יוסף רפפורט. בצעירותו למד במשך כשנתיים אצל רבי רפאל הכהן המבורגר, רבה של מינסק ואחר כך אצל השאגת אריה. מגיל 19 החל נוסע אל הגאון מווילנה (הגר"א), ונעשה לתלמידו החשוב. בהסכמתו וברכתו של רבו, הגאון מווילנה, חזר רבי חיים מווילנה לוולוז'ין ושימש כרבה של העיירה. כרבה של וולוז'ין החל לשמש ככל הנראה בשנת ה'תקל"ד (1774). לאחר כחמש עשרה שנות רבנות עבר לכהן כרב בוילקומיר, אך חזר לוולוז'ין לאחר שנה אחת בלבד בעקבות התנגדות בקהילה, והמשיך לשמש כרבה עד יומו האחרון.
לאחר פטירתו של רבו, ייסד ר' חיים את ישיבת עץ חיים בוולוז'ין ובכך הפך לאבי הישיבות הליטאיות הגדולות. לקראת ייסודה של הישיבה, יצא ר' חיים בשנת ה'תקס"ב, במכתב גלוי אל "אוהבי התורה" בליטא, ובו קרא להרים את קרן לימוד התורה והישיבות. במכתב זה הונח היסוד לגישתו הרוחנית ביחס ללימוד התורה, והוא מהווה את ראשית התקבלותו כמנהיג הרוחני של יהודי ליטא.
הקשר לרבותינו נשיאינו
הגאון רבי חיים מוואלז'ין, היה היחיד מתלמידי הגר"א שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו המתנגדים כנגד מחנה הבעל שם טוב ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם.[1] התבטא עליו הרבי כי "רבי חיים, שהיה תלמיד אישי של הגר"א ופרסם את תורתו, לא היה מתנגד, כי מיראי ה' מעולם לא היו מתנגדים, היו רק מחוצפים שרצו לפעול את שליחות הס"מ של מלחמת ה' במדין, שהוא לזרוע שנאת חינם בין בני תורה".[2] לפי גירסתו של רבי חיים, הסיבה לכך שהגר"א לא קיבל אליו את אדמו"ר הזקן ורבי מנחם מנדל מויטבסק, אינה תלויה בו שהרי הוא עצמו רצה לקבלם, ודווקא אמו של הגר"א היא גם זו שמנעה בעדו מלקבל אליו [3]
אחרי פטירת הגר"א כשנתקשה בשו"ת חמור, היה בביקור אצל רבינו לשאול אותו את ספקותיו. יש אומרים כי היה זה בשנת תקס"ג.[4]
הוא היה מקרב מאוד את התלמידים שהיו נוטים לחסידות.[5] כאשר חסידו של אדמו"ר הזקן, הוא המדפיס מקאפוסט רבי ישראל יפה עבר בעירו, הוא הזמין אותו לסעודת שבת ובסעודה ביקש ממנו לחזור מתורותיו של רבו אדמו"ר הזקן בתורת החב"ד.[6]
רבי חיים היה בקשרי ידידות עם האדמו"ר האמצעי, דיברו ביחד בעניני הלכה. כמו כן היה רבי חיים מיודד עם אדמו"ר הצמח צדק.
גם בנו רבי איצהל'ה מואלאזי'ן המשיך בדרכו של אביו, והיה בקשרי ידידות עם הצמח צדק, וביחד פעלו ענינים חשובים, ואף שהו ביחד בפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים[7]. רבי יצחק מוואלזין אף היה מעיין בעומק הדעת בספרי החסידות.[8]
צמצום לא כפשוטו
בתחילת התפשטות תורת החסידות, והמחלוקת הגדולה חלק מטענת המתגדים כנגד החסידים הייתה על מה שנכתב בספרי החסידות שהצמצום המובא בכתבי האריז"ל שהיה בעת בריאת העולם, הינו לא כפשוטם של דברים שאכן היה צמצום בקב"ה. מחלוקת זו גרמה לשריפת ספרי החסידות ובראשם הספר צוואת הריב"ש. הגר"א היה בין גדולי המתנגדים לאמירה שצמצום לא כפשוטו. ר' חיים, למרות שהיה תלמידו, סבר כמו החסידים ובספרו כתב שאכן הצמצום לא היה כפשוטו[9].
משפחתו
- בנו רבי יצחק מוולוז'ין.
הערות שוליים
- ↑ בית רבי, וראה תולדות החסידות לר"א מרכוס פ"ה.
- ↑ מדברי הרבי לרב צבי כהנא.
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 36.
- ↑ בית רבי עמ' 150.
- ↑ החסיד ר' יעקב קידנר בספר מצרף העבודה - ויכוחא רבא. במשך השנים קמו עוררין על עדות זו, וראיות לאמיתותה נדפסו בביטאון 'עלי ספר' (?).
- ↑ 1תולדות הרב מוואלזין, הובא בדור דיעה וכן בהרב מלאדי ומפלגת חב"ד.
- ↑ מדברי הרבי לר' צבי כהנא - חלוקת דולרים, סיוון תש"נ
- ↑ בית רבי. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 35.
- ↑ נפש החיים (ש"ג פ"ז) - ראה אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק א' אגרת י"א. היכל הבעש"ט גליון ה'.
