שינויים

בשנת [[תשכ"ב]] נכנס הרב אשכנזי ללמוד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]] שעד סוף ימיו ראה בו מורו ורבו. בשנת [[תשכ"ה]] המשיך ל[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם אף למד בקביעות במשך תקופה עם הרב [[שניאור זלמן גורליקגרליק]] רבו , רבה הראשון של [[כפר חב"ד]]. בשנת [[תשכ"ח]] היה אמור לנסוע יחד עם כאשר כל בני כתתו נסעו לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]], אך נשאר שנה נוספת בארץ וביצע שליחות בישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]], זאת על פי בקשת ה[[רבי]] שבחורים ילכו ללמוד בישיבת [[תורת אמת]] על מנת לחזקה נשאר שנה נוספת בארץ ולמד שםלחזק את הישיבה. לקראת [[חג הפסח]] שנת [[תשכ"ט]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] עד לחג הפסח שנת [[תש"ל]]. בסיום שנת ה'[[קבוצה]]' חזר שוב, עם קבוצת [[שלוחים]], לישיבת [['תורת אמת]] ב[[ירושלים]]'. לפני נסיעתם לשליחות, כשכל נכנסה הקבוצה זוכה להיכנס יחד ל[['יחידות]] ל[[רבי]] לקראת נסיעתם ל[[שליחות]], ' אצל הרבי. בישיבת [[תורת אמת]] למד אצל הרב [[אברהם הערש הרש כהן]] ואצל המשפיע הרב [[שמואל אליעזר הלפרין]] והיה מזכיר אותם ודברים בשמם, כן השתתף ובמקביל היה שותף בפעילות החב"דית בירושלים בתקופה ההיא, ; ב[[שיעורי תניא]] בישיבות וב[[ישיבת ערב]], פעילויות שקרבו הרבה בחורים ל[[רבי]] ול[[חב"ד]] בתקופה ההיא.

בקיץ [[תשל"ב]] בא בקשרי שידוכים עם מרת ברוריה (לבית שיינר) וחתונתם נערכה כעבור כעשרה לאחר עשרה חודשים ב-, ביום [[י"ח"י אדר באדר ב' ה']] [[תשל"ג]]. בזמן שבין השידוך לחתונה, היה הרב אשכנזי מהראשונים שנסעו מהארץ לעשות את תקופת הכנה לחתונה אצל הרבי. אביו, הרב [[משה אשכנזי]], שאל את הרבי ב[[יחידות]]: האם אין בעיה בהמתנה הארוכה (קרוב לשנה) בין סגירת השידוך לחתונה? על כך ענה הרבי: "אצל בחור חסידי, זה לא מזיק"{{הערה|בלשונו של [[הרבי]] ב[[אידיש]]: "ביי חסידישע בחורים שאט נישט".}}. בתקופה שהותו ב-770 לפני חתונתו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[‏770]], הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]{{הערת שוליים|במהלך ה[[יחידות]] של זוגתו, דיבר [[הרבי]] אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי [[סמיכה לרבנות]]". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ב[[רב|רבנות]].}}.

לאחר נישואיו בשנת תשל"ג למד הרב אשכנזי תקופה קצרה ב[[כולל]] בעיר [[לוד]] לאחר ולאחר מכן החל ללמוד ולשמש את הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו הראשון של [[כפר חב"ד]] עד לפטירתו. באותה שנה במקביל החל גם לשמש כמגיד שיעור לגמרא [[גירסא]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ועם הזמן נכנס לעבוד בישיבה כל היום. כשפתחה הישיבה בלוד מחלקת 'מתיבתא' עבור בחורים מתקשים , עבר לנהל אותה, בברכת הרבי. כעבור תקופה נסגרה ה'מתיבתא' והרב אשכנזי מונה למשגיח ראשי בישיבה{{הערה|על תפקיד ההשגחה קיבל הרב אשכנזי מענה מהרבי: "לשאול ידידים ולהחליט לפי שינויים שיהיו".}}, תפקיד בו כיהן כחמש עשרה שנה, במהלכה עברו דרכו אלפי תלמידים.

בשנת [[תשמ"א]], שהייתה [[שנת הקהל]] , הגיעו אורחים רבים ל[[חודש תשרי]] ב-[[770]] והתורות ל[[יחידות]] היו ארוכים מאוד, ארגן . הרב אשכנזי ארגן שיכנסו ליחידות בקבוצות (בשנה שלאחר מכן כבר הודיע הרבי באופן רשמי שיהיו רק יחידויות כלליות).

בשנת [[תשמ"ט]], עקב בעיות בריאותיות ולאחר התייעצות עם ידידים{{הערה|בהתאם לתשובת הרבי לפני כניסתו לתפקיד.}}, הפסיק עם תפקיד ההשגחה והתמקד בעיקר בהשפעה כשבמקביל היה גם 'משיב' בישיבה, בשנת [[תשנ"א ]] החל לעבוד כמחנך בתלמוד תורה חב"ד בלוד. תחילה חינך את כיתה ה' ולאחר מכן את כיתה ח'. כמחנך עבד עד לסוף ימיו. .

הרב אשכנזי היה נמנע מלשבת בבמות נשיאות וכדומה וכן לא דיבר והתוועד מחוץ לישיבה. לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]], בעקבות הצורך לחיזוק האמונה ברבי כמלך כ[[מלך המשיח]], החל להתוועד ולחזק בכל מקום שהתבקש, גם כשהדבר היה כרוך בקשיים מצידו. בעקבות כך, החל גם לכתוב התוועדויות חסידיותכתבות המבוססת על מה שראה ושמע מזקני החסידים שהכיר, שהתפרסמו אלה התפרסמו ב[[שבועון בית משיח]], המבוססת על מה שראה ושמע מזקני החסידים שהכיר.