הבדלים בין גרסאות בדף "זלמן דוד מיכלין"
| (7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
נולד בעיר מגלין (אמלין) שבפלך [[צ'רניגוב]]. | נולד בעיר מגלין (אמלין) שבפלך [[צ'רניגוב]]. | ||
| − | בצעירותו למד ב[[פאצעפ]] הסמוכה לעיר מגוריו אצל הרב [[ישראל נטע גנעסין]], והיה ממצוייני תלמידיו בלימוד הנגלה, ובהשפעתו הלך ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שם הקדיש את רוב זמנו ללימוד החסידות{{הערה|סדר לימודיו על פי עדותו של הרב [[יהודה חיטריק]] היה: ארבע שעות לימוד חסידות מידי בוקר, תפילה באריכות בין ארבע לחמש שעות, | + | בצעירותו למד ב[[פאצעפ]] הסמוכה לעיר מגוריו אצל הרב [[ישראל נטע גנעסין]], והיה ממצוייני תלמידיו בלימוד הנגלה, ובהשפעתו הלך ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שם הקדיש את רוב זמנו ללימוד החסידות{{הערה|סדר לימודיו על פי עדותו של הרב [[יהודה חיטריק]] היה: ארבע שעות לימוד חסידות מידי בוקר, תפילה באריכות בין ארבע לחמש שעות, וב[[ליל שישי]] לימוד חסידות משמונה בערב עד ארבע אחר חצות. ביום שישי היה מתחיל ללמוד חסידות בשעה שלוש-ארבע בצהריים, ומסיים בעשר בלילה, ואז היה מתחיל להתפלל קבלת שבת שנמשכה כשעתיים. ב[[שבת]] היה לומד כפי מנהגו בימי החול, ואחר סעודת שבת היה יושב ללמוד חסידות עד אחרי חצות הלילה.}} ונודע כאחד מבחירי התמימים הן בלימוד והן בעבודת התפילה. על פי המסורת החסידית, רק לאחר שלמד היטב 2000 מאמרי חסידות החל לעסוק בתפילה באריכות. |
| − | עם התפרקות הישיבה בליובאוויטש בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] נדד עם קבוצת בחורים ל[[קרמנצ'וג]] על פי הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] אך הדרכים המשובשות גרמו לך שלא יוכלו להגיע לשם, והוא נסע ל[[רוסטוב]] על מנת לדווח | + | עם התפרקות הישיבה בליובאוויטש בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] נדד עם קבוצת בחורים ל[[קרמנצ'וג]] על פי הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] אך הדרכים המשובשות גרמו לך שלא יוכלו להגיע לשם, והוא נסע ל[[רוסטוב]] על מנת לדווח ל[[אדמו"ר הרש"ב]] על ההתרחשויות ונותר שם עד חג השבועות. |
ב[[חודש החגים]] של שנת [[תרע"ז]] היה נוכח ב[[רוסטוב]] במחיצת [[אדמו"ר הרש"ב]], והיה מצוות ה'[[חוזר|חוזרים]]'. | ב[[חודש החגים]] של שנת [[תרע"ז]] היה נוכח ב[[רוסטוב]] במחיצת [[אדמו"ר הרש"ב]], והיה מצוות ה'[[חוזר|חוזרים]]'. | ||
| − | + | ב[[חודש אלול]] [[תר"פ]] הגיע שוב עם תלמידי הישיבה לרוסטוב, ובשל הרעב והמחלות שהחלישו את גופו, דאגו עבורו שיסע למעיינות מרפא בקיסלובוצק (קיסלאלואדסק), ונותר שם חצי שנה אך מחלת הריאות הכריעה אותו והוא נפטר בתחילת הקיץ של שנת [[תרפ"א]]. | |
| − | על פי המסורת החסידית, היה מה'מנין' של החסידים המקושרים ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שנפטרו בתוך ה'שנה' | + | על פי המסורת החסידית, היה מה'מנין' של החסידים המקושרים ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שנפטרו בתוך ה'שנה' מ[[הסתלקות]]ו. |
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| − | *יוסף אשכנזי, | + | * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה |
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קרמנצ'וג]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קרמנצ'וג]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים רוסטוב]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים רוסטוב]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"א]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:55, 8 ביולי 2021
הת' זלמן דוד מיכלין היה מבחירי תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ומצוות ה'חוזרים' של אדמו"ר הרש"ב שנפטר בצעירותו בעקבות דלקת ריאות חריפה.
תולדות חיים[עריכה]
נולד בעיר מגלין (אמלין) שבפלך צ'רניגוב.
בצעירותו למד בפאצעפ הסמוכה לעיר מגוריו אצל הרב ישראל נטע גנעסין, והיה ממצוייני תלמידיו בלימוד הנגלה, ובהשפעתו הלך ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, שם הקדיש את רוב זמנו ללימוד החסידות[1] ונודע כאחד מבחירי התמימים הן בלימוד והן בעבודת התפילה. על פי המסורת החסידית, רק לאחר שלמד היטב 2000 מאמרי חסידות החל לעסוק בתפילה באריכות.
עם התפרקות הישיבה בליובאוויטש בעקבות מלחמת העולם הראשונה נדד עם קבוצת בחורים לקרמנצ'וג על פי הוראת אדמו"ר הרש"ב אך הדרכים המשובשות גרמו לך שלא יוכלו להגיע לשם, והוא נסע לרוסטוב על מנת לדווח לאדמו"ר הרש"ב על ההתרחשויות ונותר שם עד חג השבועות.
בחודש החגים של שנת תרע"ז היה נוכח ברוסטוב במחיצת אדמו"ר הרש"ב, והיה מצוות ה'חוזרים'.
בחודש אלול תר"פ הגיע שוב עם תלמידי הישיבה לרוסטוב, ובשל הרעב והמחלות שהחלישו את גופו, דאגו עבורו שיסע למעיינות מרפא בקיסלובוצק (קיסלאלואדסק), ונותר שם חצי שנה אך מחלת הריאות הכריעה אותו והוא נפטר בתחילת הקיץ של שנת תרפ"א.
על פי המסורת החסידית, היה מה'מנין' של החסידים המקושרים לאדמו"ר הרש"ב שנפטרו בתוך ה'שנה' מהסתלקותו.
לקריאה נוספת[עריכה]
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת חזק, תשע"ה
הערות שוליים
- ↑ סדר לימודיו על פי עדותו של הרב יהודה חיטריק היה: ארבע שעות לימוד חסידות מידי בוקר, תפילה באריכות בין ארבע לחמש שעות, ובליל שישי לימוד חסידות משמונה בערב עד ארבע אחר חצות. ביום שישי היה מתחיל ללמוד חסידות בשעה שלוש-ארבע בצהריים, ומסיים בעשר בלילה, ואז היה מתחיל להתפלל קבלת שבת שנמשכה כשעתיים. בשבת היה לומד כפי מנהגו בימי החול, ואחר סעודת שבת היה יושב ללמוד חסידות עד אחרי חצות הלילה.
