הבדלים בין גרסאות בדף "התבוננות"
| שורה 4: | שורה 4: | ||
התבוננות יכולה להעשות בשני אופנים. האופן הראשון הוא [[התבוננות כללית]] בכללות העניין, האופן השני הוא [[התבוננות פרטית]] בכל פרטי הענין. | התבוננות יכולה להעשות בשני אופנים. האופן הראשון הוא [[התבוננות כללית]] בכללות העניין, האופן השני הוא [[התבוננות פרטית]] בכל פרטי הענין. | ||
| − | [[קונטרס ההתבוננות]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] מסביר כיצד להתבונן, ומרחיב בפרטים רבים של עבודת ההתבוננות. | + | [[שער היחוד|קונטרס ההתבוננות]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] מסביר כיצד להתבונן, ומרחיב בפרטים רבים של עבודת ההתבוננות. |
== שלושה מיני התבוננות == | == שלושה מיני התבוננות == | ||
גרסה מ־00:04, 17 בדצמבר 2010
התבוננות היא מושג יסודי בעבודה, ועניינה העמקת והרחבת השכל בענין, על מנת להגיע להתפעלות המידות.
התבוננות כללית והתבוננות פרטית
התבוננות יכולה להעשות בשני אופנים. האופן הראשון הוא התבוננות כללית בכללות העניין, האופן השני הוא התבוננות פרטית בכל פרטי הענין.
קונטרס ההתבוננות של אדמו"ר הרש"ב מסביר כיצד להתבונן, ומרחיב בפרטים רבים של עבודת ההתבוננות.
שלושה מיני התבוננות
שלשה מיני התבוננות הם: א) התבוננות למודית, אחר שמבין הענין על בוריו, הוא מתבונן בעומק הענין ההוא, עד שהשכלי מאיר אצלו. ב) שקודם התפלה, ענינה הרגש חיות הענין שלמד ולא הרגש השכלי כמו בהתבוננות למודית. ג) שבתפלה, ענינה הרגש האלקות שבהענין שלמד.
שלש אלה הם שליבות סולם ההרגשה ורק בחסדי השי"ת עמנו מרגישים לפעמים - דערהערט מען ג-טליכקייט בלי שום עבודה כלל, והוא מפני מעלת העצמות שיש בנשמה, אבל מצד העבודה שבכח עצמו מוכרחים שלש הנ"ל.
התבוננות
גדולת ה' הוא מן הנושאים אשר בהם עוסקת תורת החסידות. שנים מבין מצוות התורה הם אהבת ה' ויראת ה' ומובן כי האופן שבו ניתן לקיים את מצוות אלו הוא על ידי התבוננות והעמקה בנושאים של גדולת ה'. שכאשר אדם מתבונן בשכלו ומרחיב בדעתו בגדולת ה' בהיותו ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמיה כלא חשיב, מתעורר בלבו אהבת ה' ויראתו.
