שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 46 בתים ,  14:02, 25 בפברואר 2021
מ
הסרת קישורים עודפים
ב[[שיחות|שיחותיו]] יו ו[[אגרות קודש|מכתביו]] של [[הרבי]] הדנים במצות הקהל בימינו, ובעיקר בשיחות משנת [[תשמ"ח]] - שהייתה [[שנת הקהל]] - קישר הרבי כל מועד וחג עם מצות [[הקהל]] ותוכנה.
עובדה זו מצטרפת לגישתו של הרבי בתורתו, על יסוד מאמר [[אדמו"ר הזקן]] שצריך '[[לחיות עם הזמן]]', ומהווה דוגמה ישירה להתבטאותו של הרבי שעל [[מצות הקהל]] להיות ה"שער" שעל ידו "עולים" ועוברים כל עניני ה[[תורה]] וה[[מצוות]] במשך כל ימי שנת הקהל. שיחות ומכתבי הרבי בשנות הקהל האירו את [[עבודת השם]] ופעולת החסיד בימי שנת הקהל באור מיוחד, והוראות חדשות בעבודת השם לומדו ונלמדו בעקבות ותוך כדי "שנת הקהל".
ב[[יחידות]] התבטא הרבי פעם - כמו שנראה ההקהל בראש השנה, כך הוא נראה כל השנה. (מפי השמועה).
כמו כן אמר הרבי שיש מן המשותף להקהל ול [[ראש השנה]] - כמו שב [[ראש השנה]] - בהמלכת המלך, בני ישראל ב"[[ביטול]]" ונהיים "נקודה אחת" להמליך המלך, כך בהקהל כולם נהיים לנקודה אחת - "ליראה את ה'".
==צום גדליה==
==חג הסוכות==
'''חג הסוכות ו[[הקהל]]''' הם ענינים המתקשרים בצורות רבות:
 
*כל עניין [[מעמד הקהל]] הוא ב[[סוכות]].
 
*סוכות הוא גם עניין של הקהל ואחדות בארבעת המינים.
 
*[[הרבי]] מבאר שלכל א' מה[[אושפיזין]] יש קשר מיוחד להקהל.
מכיוון שב[[חג הסוכות והקהל|חג הסוכות]] יש עניין מיוחד של הקהל - הרי ביום '''השמיני עצרת''' שהוא המשך לו - יש גם עניין של [[הקהל]], ואדרבא - באופן של עילוי יותר מזה - ש"מעלין בקודש".
כיוון שבחג הסוכות יש עניין של [[הקהל]] - וב[[שמיני עצרת והקהל|שמיני עצרת]] שהוא המשך לו יש עניין גדול יותר - ש"מעלין בקודש" אזי ודאי שב'''שמחת תורה''' שהוא המשך להם יש גם עניין מצד עצמו -וגם מצד זה שהוא המשך לסוכות ושמע"צ - וכמו שאמרנו בשמע"צ אף [[שמחת תורה]] יותר נעלה - שהרי "מעלין בקודש" וכו'.
==פרשת נח==
ל'''ראש חודש''' יש קשר מיוחד ל[[הקהל]] כיוון שראש החודש כשנותן חיות לכל החודש נותן גם תוספת כח לכל אחד מלך|מלך של הקהל - כל אחד ואחד מאיתנו בעניין ההקהל.
ובהדגשה מיוחדת ב'''ראש חודש [[חשוון]]''' כי [[מצוות הקהל]] הייתה ב[[בית המקדש]] וסיום בניין [[בית המקדש]] (הראשון) היה בחשוון, וגם חנוכת [[בית המקדש השלישי]] תהי' בחשוון אכי"ר - ועניין ההקהל בחשוון יש לו יותר כח להביא לחנוכת הבית בו בחודש.
==י"ט כסלו==
===חנוכה וסוכות===
זמן מצות הקהל בזמן שבית המקדש קיים הוא במוצאי יום טוב הראשון של חג ה[[סוכות]], וימי [[חנוכה]] שייכים לימי חג הסוכות:
 
*במספר - ימי הסוכות הם שמונה, וימי החנוכה הם שמונה.
*באמירת ה"הלל" - הן בחג הסוכות והן בחנוכה "גומרים את ההלל".
==פורים==
כל '''נס פורים''' היה על ידי '''[[הקהל]]''' - כאשר נגזרה גזירת המן אמרה אסתר ל[[מרדכי]] - "לך כנוס את כל היהודים" - [[מרדכי]] כנס את כל הילדים ולמד עימם תורה - וכך התבטלה גזירת המן.
וההוראה לימינו: כאשר "עומדים עלינו לכלותינו" - התשובה היא כמה שיותר [[כינוס הקהל|כינוסי הקהל]], וכך נינצל.
וזהו הרי תוכנה של מצות הקהל בימינו היא שבכוחו של יהודי [[תקיעה בחצוצרות|לפעול על יהודי שני]] להוסיף בקיום המצוות באופן נצחי, וכפי שכתוב בפסוק: "תמיד כל הימים".
==ל"ג בעומר==
ב'''ל"ג בעומר''' הגיע התיקון לענין "על שלא נהגו כבוד זה בזה", ו[[תלמיד|תלמידי]] י [[רבי עקיבא]] פסקו מלמות. מובן, כי התיקון על כך הגיע על ידי חיזוק יראת שמיים, אהבת התורה ו[[אהבת ישראל]], חיזוק הקשר הנצחי המאחד את היהודים עם הקדוש ברוך הוא, התורה ועם ישראל, שהם "כולא חד".
וזהו הרי תוכן [[מצות הקהל]] - חיבור כל עם ישראל באמצעות חיזוק הקשר ל[[הקב"ה|קדוש ברוך הוא]], חיזוק ה[[יראת שמים]], אהבת התורה ו[[אהבת ישראל]] בהתקהלותם יחד. ואם כן, ב[[ל"ג בעומר]] שבשנת הקהל מודגש במיוחד תוכן מצות הקהל הנצחי, לחזק את ה[[נשמה]] האלוקית שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש", בכזו צורה ש"תמיד כל הימים" יהיה היהודי קשור עם הקדוש ברוך הוא.
עבודת [[חשבון נפש|חשבון הנפש]] ב'''חודש אלול''' של '''שנת הקהל''' מקבלת מימד עמוק ומיוחד, כאשר הסיכום של עבודת ה[[יהודי]] במשך השנה החולפת היא באופן שהוא מאחד, מקהיל ומקבץ את כל ה"[[מחשבה]], [[דיבור]] ו[[מעשה]]" הפרטיים שלו ב"[[בית המקדש]]" הפנימי שלו תוך התמסרות מלאה אל המלך - הקדוש ברוך הוא, על מנת להתכונן כראוי ליום הראשון בשנה הבאה [[ראש השנה]], ימים בהם יתבטא ביתר שאת יראת השם אותה ספג היהודי במשך שנת הקהל, באופן של "פעולה נמשכת".
כמו כן, כיוון שהוא החודש האחרון של [[שנת הקהל]], יש לנצל אותו כיוון שהוא הזמן האחרון והימים האחרונים של שנת [[הקהל]] - להרבות בו בענינים של [[הקהל]].
וכל זה מתוך דגש על עניני של [[חודש אלול]] - עניין ה[[תשובה]].
1,796

עריכות

תפריט ניווט