שינויים

[[קובץ:יינות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]ב[[ליל הסדר]] חייב אדם לשתות '''ארבע כוסות''' [[יין]], כנגד ארבעת לשונות של גאולה: "והוצאתי", "והצלתי", "וגאלתי" "ולקחתי".

מקור המנהג הוא מלשון המשנה - <REF>{{הערה|1=ריש פרק עשירי, פסחים.</REF> }} "אפילו [[עני ]] שבישראל לא יאכל עד שיסב ולא יפחתו לו מארבע כוסות של [[יין]]". הכוסות נשתים ב[[הסיבה]], והם צריכים להכיל רביעית כל אחד.

בליל פסח מצוה לחזור אחר [[יין ]] אדום (אם אין הלבן משובח ממנו), לפי שיש בו זכר לדם הנשפך על ידי פרעה בשוחטו את ילדי בני ישראל, ר"ל. ומצוה מן המובחר לקחת [[יין ]] משובח, שאינו מבושל ושאין בו תערובת כלל.

אפילו מי ששונא [[יין ]] או שמזיקו, חייב לדחוק את עצמו ולשתות ארבע כוסות (אם קשה לו, יערב בו מיץ ענבים טבעי, ואם גם זה קשה, ישתה מיץ ענבים טבעי לבדו).לא ראו את אדמו"רי חב"ד משתמשים בגביע שיש לו רגל. ועל פי [[קבלה ]] יש להדר להשתמש בגביע כסף משום "זה א-לי ואנוהו". הרבי היה משתמש בכוס גדולה של כסף, והי' מניחה לימין הקערה.

ימלא [[יין ]] על כל גדותיו (עד שיישפך ממנו מעט). הרבי היה ממלא את הכוס בכמה שפיכות.

בסועדת [[שביעי של פסח]] [[תרס"ו]], בעת הסיבו בסעודה יחד עם תלמידי ה[[תמימים]] חידש [[אדמו"ר הרש"ב]] את המנהג לשתות ד' כוסות של [[יין ]] גם בשביעי של פסח. בעוד שד' הכוסות בחג הראשון הם על הגאולה ממצרים הרי הד' כוסות בשביעי של פסח הם על הגאולה העתידה.